גשר של סנטיאגו קלאטרווה בפתח-תקווה

המהנדס והאדריכל מספרד, סנטיאגו קלאטרווה, תכנן גשר שיחבר בין המרכז הרפואי ע"ש רבין לבין מתחם הקניון בדרך ז'בוטינסקי שבפתח-תקווה. בהשקעה חסרת תקדים , מוקם בימים אלו גשר חדשני וראוותני להולכי רגל. האדריכל קלאטרווה שתכנן גם את הגשר שימוקם ליד הכניסה לירושלים, גשר שעדיין נמצא בצינורות הבירוקרטיה הירושלמית והשנוי במחלוקת עקב מיקומו וגודלו, תכנן גם לתושבי תפח-תקווה גשר תלת-זרועי, גשר שעשוי בעיקר מבטון, פלדה וזכוכית בנתיב הולכי הרגל. הגשר תלוי בעזרת כבלים המחוברים בהתאם לפרטים המפוארים של סנטיאגו קלאטרווה.

קלטראווה שואב ומקבל את רעיונותיו מהטבע והמחקר העוסק בחקר בעלי החיים, (זואולוגיה), חיות שחיו בעבר ואלו שעדיין כאן.  ANIMAL ARCHITECTURE נעשה קו אופנתי באדריכלות העכשווית. שימוש ב-SKELETONS של חיות ואופן החיבור בין החלקים המרכיבים את העצמות, את שלד בעלי החיים, הוא הנושא שמעניין את האדריכל סאנטיגו קלטראווה. החיבורים בטבע מקבלים ביטוי במבנים שלו. היכולת לצפות בחזרתיות שבטבע, היכולת לזהות את הפרקים והמחברים שחוזרים בטבע באופן שיטתי , הם הנושאים החשובים בבנייניו ובגשרים שהוא תכנן וחלקם אף נבנו. כל עיצוביו משדרים תנועה, זרימה וקלות חומרית. הגשרים התלויים והמרחביים, בולטים בגובהם ובצבעם הלבן. הגשר צריך לשמש כאן כנקודת ציון אורבנית, נקודה במרחב הניצפת ממרחקים וממקמת את האזרח במרחב העליון החופשי. הגשר תלויי בעזרת כבלים, וחלקים ממנו מחופים בזכוכית. שיטה שקופה זו מאפשרת לאדם לראות דרך הגשר את אשר נמצא מצידו השני. הגשר הזה פתוח, הוא לא יוצר מחסום וויזואלי, הוא פתוח לצפייה ושימוש ממקומות רבים שונים. איכותו הפיסולית, מזריקה אווירה אומנותית מגרה, היא מספקת למרחב העמוס הזה תכונות פלסטיות המאפשרות להולכי הרגל לחוות התנסויות שאינן הופכות לשיגרה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

צילומים: יוסי מטלון

האתר של סנטיאגו קלאטרווה: http://www.calatrava.com/

משרד החינוך, גשרים: http://www.amalnet.k12.il/sites/bridges/articles/cableStayed.asp

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ירדן  ביום ינואר 1, 2005 בשעה 5:47 pm

    ובאמת תהיתי איך ומה עומד מאחורי היצירה הזו. מעניין שעדיין לא הורידו את הגשר הישן שנמצא 20 מטר מערבה.

  • נמרוד ברנע  ביום ינואר 1, 2005 בשעה 5:57 pm

    כמי שלא כל כך אוהב ארכיטקטורה, ורק לאחר ביקורים חוזרים ונשנים באירופה המערבית למד לדעת ארכיטקטורה מהי וגם בעקבות קריאת מאמרים לא מעטים על הקשר ההדוק שבין ארכיטקטורה לחברה-פוליטיקה-תרבות, וההזנה ההדית בינהם – אני חושב שהגיע הזמן לכתוב על הארכיטקטורה הצה"לית, הכביכול לא מאורגנת, ועל המשמעויות הגלויות והנסתרות שלה.

    אגב,
    האם ביקרת במוזיאון היהודי בברלין?
    הארכיטקט גאוני

  • יוסי  ביום ינואר 1, 2005 בשעה 6:35 pm

    לירדן- בניית הגשר לא הסתיימה עדיין. אני מניח כי לאחר הסיום יורידו את הגשר הישן.

    לנמרוד ברנע – ביקרתי במוזיאון היהודי בברלין, מבנה מדהים. המוזיאון היהודי בברלין תוכנן על ידי האדריכל ליבסקינד שגם תכנן את העצוב הכללי של המתחם בניו יורק, היכן שהיו "התאומים". סגנונו שונה מאוד מזה של קלאטרווה. דניאל לינסקינד שייך לזרם הדה-קונסטרוקטיבי. לזרם זה שייך גם פיטר אייזנמן שתכנן את האנדרטה לזכר קורבנות השואה בברלין (ראה רשימה קודמת שלי). גם פרנק גרי שתכנן הרבה מבנים, והבולט שבהם הוא מוזיאון גוגנהיים שבבילבאו בספרד, שייך לזרם הזה.

    ובאשר לאדריכלות הצהלי"ת, בעבר היא היתה ארעית, בנויה בחומרים זולים ומרוחקת מהעיר. כיום , הצבא בונה את המגדלים הצבאיים-שלטוניים בקריה בתל אביב, מגדלים אלו מאוד היי-טקים והם נותנים למשתמש – לחייל הרגשה כאילו הוא נמצא במשרד רגיל ואינו עובד או משרת ארגון צבאי- פוליטי. שדרת שאול המלך בתל אביב, יכולה להיות דוגמה מאלפת כיצד הצבא והשלטון (הסגור והאוסף מיידע) מתפתח בצד הדרומי של השדרה והגופים האזרחיים הפתוחים, המפיצים מיידע לכל דורש, (מוזיאון, בית-משפט, תיאטרון וסיפריה) מאויימים על ידי המבנים השלטוניים-צבאיים הסגורים.
    זה נושא מרתק.
    תודה .

  • J  ביום ינואר 1, 2005 בשעה 7:05 pm

    המגדלים הצבאיים בקריה נראים לי למרות צורתם ההי טקית מאיימים וגומלניים לא פחות מהמבנים בדור הקודם (מעטפת הבטון הכבדה עדיין משדרת משהו מאיים ולא היי טקי – להבדיל מבניין מבקר המדינה השוכן כמה רחובות דרומה.

    מאידך ביקור במרכז הבינתחומי (שהיה פעם בסיס צבאי) הוכיח לי שגם מהאסבסטונים הצהליים המכוערים ניתן ליצור מבנים יפים בעזרת גינון ותכנון סביבתי שונה (למשל שימוש בצמחים מטפסים על הקירות כך שהמבנה מוסתר לחלוטי, צביעת הגגות באדום ומעטפת החלונות בכחול).

  • דרור  ביום ינואר 1, 2005 בשעה 7:06 pm

    הגשר יפה כשלעצמו, אבל נראה תקוע וזר לגמרי הן בכניסה לירושלים והן ליד בית החולים בפתח תקווה. ההחלטה להקים שם גשרי-קלטרווה נראית כנובורישות פרובינציאלית של פקידי עירייה שהשיגו תרומה ומתנאים בשם "חם". אבל זה מוצנח ולא נדבק לכיעור הסביבתי. כמו מוזיאון הסובלנות של גרי שאמור להיבנות בכיכר החתולות בירושלים. מגדל אייפל מבנה יפה, אבל להציב אותו על פסגת הכרמל זה פתטי. לא נראה לך שיש מן הצרימה בחיבור הזה?

  • יוסי  ביום ינואר 1, 2005 בשעה 7:29 pm

    לדרור – הקונטקסט שבו נמצא הגשר חשוב מאוד. אתה צודק. בפתח תקווה, הגיאומטריה וסוג המבנים בסביבה הקרובה מאוד שונה מהגשר. כפי שזה נראה לא יהיה דיאלוג בין הגשר והמבנים שמסביב. לא נצפה בהרמוניה ארכיטקטונית. גם תנועת כלי הרכב, במידה מסויימת "מסתירה" אותו. כגשר הוא אלמנט מפתיע ומעניין, אך צריך לראות אותו מרחוק, במרחב גדול, ממקום רחוק ופתוח, ממקום שגוף אחר לא יכול להסתיר אותו. כאן , בפתח-תקווה, הגשר קצת תקוע.
    להולך הרגל, זה יהיה מעניין ושונה מכל דבר אחר. זה לבטח יותר מרתק לצעוד על זכוכית בגשר הזה לעומת הגשרים העשויים מבטון חשוף ומחוספס, הגשרים הברוטליסטיים המוכרים לנו.

  • קזבובו  ביום ינואר 1, 2005 בשעה 7:35 pm

    דווקא הבסיס הזה היה ירוק ואדום בעת היותו בסיס. אולי כיוון שזה בסיס שנבנה על ידי חיל האויר של הוד מלכותה.
    כאחד ששירת שם , הופתעתי כמה מעט השתנה כשנהפך לאקדמיה. כנראה שרייכמן ידע לבחור הייטב. גם לרס"ר כדורי היתה יד בדבר כמובן

  • דרור  ביום ינואר 1, 2005 בשעה 9:09 pm

    שלא לדבר על התוספות הדקורטיביות שהישראלים ימהרו להצמיד לגשר במהרה, כמו שלט "פואד בפנים – נקודה" – טקסט מדהים שראיתי לפני כשבוע, "עקירת ישובים – מלחמת אחים", "שושי – התינשאי לי" וכדומה. הרי יעשו שם שישו ושימחו דקלטרווה פאר אקסלאנס.

  • יוסי  ביום ינואר 2, 2005 בשעה 2:02 pm

    דרור – נחכה בסבלנות לקמפיין מפלגתי-פוליטי הבא או לבחירות הבאות ואז נראה יצירתיות בשלטים, מי יתלה את שלטו יותר גבוה. רק שלא ינסו לטפס על הכבלים ולקפוץ.

  • שמן טוב או שם טוב  ביום ינואר 14, 2005 בשעה 7:21 pm

    רציתי להוסיף, כי לאחר ביקור שם, נראה כי הביצוע גרוע. מאוד מתאים למה שקורה במחוזותינו. גם אם האדריכל גאון, אבל הבניה נחותה, גם אלוהים לא יכול לעזור.

  • שחר  ביום ינואר 24, 2005 בשעה 1:00 am

    שם טוב, אולי בגלל שהאדריכלים המקומיים, לא מי יודע מה!

  • אליהו  ביום אוגוסט 29, 2005 בשעה 2:39 am

    למבין הגדול עם ההערות על הביצוע בפ"ת –
    אני יכול לומר לך ממקור ראשון , כי קלאטרווה עצמו היה מרוצה מאוד מסטנדרט הבנייה של הגשר בפ"ת וציין כי הוא גבוה אף מהרמה של חלק ניכר מהגשרים האירופיים.
    מפעל וולקן הנדסה שייצר את חלקי הגשר עובד בסטנדרטים העולמיים הגבוהים ביותר וכן חברת הניהול של הפרוייקט – כור מתכת.

  • עודד רוט  ביום פברואר 28, 2006 בשעה 5:05 pm

    סנטיאגו קאלאטרווה מציע לניו-יורק לבנות גשר שיחבר בין ברוקלין למנהטן. התוכנית מבוססת כמובן על סגנונו הייחודי. התוספת היצירתית המעניינת היא שהגשר ישא "גונדולות" שינועו עליו ויעבירו נוסעים מצדו האחד של הנהר לצד השני.

    פרטים נוספים במאמר שפורסם לפני מספר ימים בניו-יורק טיימס בקישור:

    http://www.nytimes.com/2006/02/16/nyregion/16gondola.html?_r=1&oref=slogin

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: