קצת נמאס לי

 

קצת נמאס לי. אולי אני זקוק, צריך, אתגרים אחרים, נוספים. כבר שלושים חודשים אני מציג בפורמט הזה, כאן, את המבנים הכי ייחודיים שיוצא לי לראות מעבר לים, את המגמות האדריכליות, קצת מכאן והרבה מהעולם. כתבתי אודות הסביבה הבנויה, כתבתי בנושאי הביקורת הקונסטרוקטיבית ודרכים לפרש, לנתח ולהבין את המבנים. היו רשימות שנגעו בחינוך לאדריכלות, בקשרים בין הון לשלטון, תפקידו וחשיבותו של  האדריכל בפרוייקט, תפקיד האדריכל בחברה בכלל ובחברה הישראלית בפרט, יחסי יזם-אדריכל והצורך ללמד את הצרכן לרכוש במיטב כספו רק את מה שהוא רוצה וצריך ולא את מה שדוחפים לו. לצערי, מהארץ אין הרבה מה להראות. נכון, מצד אחד יש כאן מעט תופעות חיוביות, ומצד שני, אפשר כאן למצוא הרבה ביקורת, אבל משהו מוצלח?!

 

אני גם לא יודע אם זה מעניין את כולם ובכלל, למה לרוב האדריכלים לא יוצא לעבוד עם אדריכלים גדולים ואמיצים כמו פוסטר, ליבסקינד, קאלאטרווה ועוד הרבה שמות של אדריכלים משכמם ומעלה, מובילים בחברה ובתחומם! למה אין כאן אדריכלים ברמה גבוהה? למה אין רצון להיות אסטתיים? אני שואל את עצמי, מה יוצא מזה שכותבים, האם קוראים את זה בכלל? האם זה יוצר השפעה כל שהיא, מה יוצא לחברה סביבי ומה זה עושה לי? פעם מישהו שאל אותי, למה יש לך צורך לכתוב? למה את כל מה שאתה חושב אתה צריך לפרסם? עניתי, לא את כל מה שאני חושב אני יכול לפרסם, גם אם הייתי רוצה, ולמה אני כותב? כי אני חושב שאפשר לעשות דברים קצת באופן שונה, הרבה באופן שונה. אז למה נמאס לי?

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אלון  ביום ספטמבר 30, 2006 בשעה 1:09 pm

    אתה כותב את אחת הרשימות המעניינות באתר, אז אנא המשך לכתוב. עם זאת, אתה כותב ממדינה שקמה תוך עשרות שנים. למה לא תנסה לעקוב אחר חודשי בתים בתל אביב למשל המבנה בפינת אנלבי בן יהודה?

  • דוד שליט  ביום ספטמבר 30, 2006 בשעה 1:30 pm

    אולי משום שחשבת-חשבנו, שהבלוגוספירה היא הישועה. אתה לא היחיד בשאלות ובספיקות וברצון להשתתק. ספציפית, אין פורומים שבהם אתה יכול להיכנס לעומק בנושאי ארכיטקטורה? ליימנים קוראי וכותבי רשימות, שרואים שקוף, מתקשים להיכנס לדקויות, בוודאי לגבי בניינים מעבר לים. אני מצטרף לאלון, אל תפסיק, צא ל"טיול כתובות" מקומי, ותפרק את הצורה לכמה בנינים

  • בתאל  ביום ספטמבר 30, 2006 בשעה 2:03 pm

    אולי אין בארץ מבנים "פורצי דרך" אבל יש הרבה תופעות אדריכליות וסביבתיות שדורשות תשומת לב באופן דחוף ובהול ושיש צורך ליצור מודעות בקשר אליהן. אולי אתה יכול להתמקד בניתוח מעמיק יותר שהוא מעבר לצורניות של המבנה.

  • יגאל חמיש  ביום ספטמבר 30, 2006 בשעה 2:21 pm

    ואני גם מקווה שלא באמת נמאס לך. אתה כותב על נושאים מאוד מעניינים, מאוד רלוונטיים ומרחיב את דעתם של יושבי ציון בכך שבעולם קורים דברים מדהימים, וטוב שכך אתה עושה.

    התחושה הזו מוכרת גם לי. בינתיים, קוראים יש יותר מכותבים. העובדה היא שהקוראים – קוראים את הכותבים. לא כולם, הופכים בהכרח לכותבים גם כן.
    אני לא בטוח שלכל קורא שלך – יש מה להגיד, פרט מאשר לקרוא, ולהתפעל. בהחלט היה נחמד אם גם הקורא היה כותב לפעמים איזו מלה, לכאן או לכאן. אבל מילא: אנחנו (הכותבים) החלטנו לכתוב, לא החלטנו שכל קורא צריך להגיב. לאט לאט, הדברים מחלחלים.

  • חתול תעלול  ביום ספטמבר 30, 2006 בשעה 4:42 pm

    האמן לי, שלו הייתי אדריכל הייתי שמח לעבוד עם כל אחד מאלה שמנית למעלה, ועם עוד רבים וטובים. אבל כשכל פרויקט בארץ צריך שלושים אלף ועדות של מכרזים והתנגדויות עד שיאושר, וגם כשיאושר ספק אם ייבנה משיקולי תקציב – האדריכלות הופכת למה שנוח יותר לקבלן. ולקבלן עדיף ככל הנראה שהבניין לא יהיה בצורה ייחודית, כי יהיה לו קשה יותר למכור את זה לישראלים, שעד היום מעדיפים מכוניות סדאן והצעד הנועז ביותר בחייהם העיצוביים הוא נסיעה לאיקאה.

    אולי מהבלוג שלך יצמח שינוי, ואולי לא, אבל התקווה היא שככל שאנחנו כמדינה נתקדם אל עבר העולם הנאור (בתקווה שנתקדם לשם), כך גם האדריכלות שלנו תהפוך ליותר מעניינת ופחות מאולצת.

    ובינתיים אנחנו נאלצים להתמודד עם פסקי הלכה של רבנים. הפסק האחרון אוסר על נשים חסודות לעלות על הגשר החדש של קלאטרווה בפתח-תקוה, מחשש שדרך רצפתו השקופה למחצה יראו להן את התחתונים…

  • יעל ישראל  ביום ספטמבר 30, 2006 בשעה 4:49 pm

    יוסי, אתה כותב בשבילנו, אנשים שחותרים לאסתטיקה במקום שהיא איננה, אבל לחלום אפשר ורצוי תמיד. אתה פותח צוהר לעולם שלא כולם מכירים, ובזה אתה עושה שירות גדול. מישהו כאן בתגובות אמר שיש לך את אחד האתרים המעניינים ברשימות, וגם אני בדעה הזו. תמשיך. פשוט תמשיך. יש לך פשוט עייפות החומר בגלל שאתה כאן כל כך הרבה זמן. אבל כדי לבנות משהו, אמירה בעלת מסה ומשמעות, צריך זמן.
    אני בטוחה שהחיזוקים שלנו יעודדו אותך. הנה, נתתי את הלינק שלך לאחייני, סטודנט לאדריכלות, והוא מאוד התלהב. אז אתה רואה שיש לך קהל בקרב כל הגילים וכל השכבות.

  • נולי  ביום ספטמבר 30, 2006 בשעה 5:13 pm

    ואני מסכימה עם כל מילה שיעל כתבה לך

  • ישענר זאף  ביום ספטמבר 30, 2006 בשעה 5:23 pm

    אולי תנסה לכתוב פחות לאדריכלים, ויותר *על* אדריכלים ואדריכלות.

    תפנה לקהל הרחב.. תספר מה זה אדריכלות בשבילך

  • יעל ישראל  ביום ספטמבר 30, 2006 בשעה 5:47 pm

    אבל הלוא בדיוק זה מה שיוסי עושה, כותב בגובה העיניים לאנשים שאינם מצויים ברזי האדריכלות. מהרשימות שלו ניתן להבין בדיוק מה זה אדריכלות בשבילו. הוא לא כותב לאדריכלים כדבריך, אלא לסתם אנשים.

  • טלי  ביום אוקטובר 1, 2006 בשעה 2:09 am

    יש לך כתיבה טבעית וכנה באופן יוצא דופן. אני מאוד אוהבת את הפוסט הזה, ואת העובדה שהצבת אותו כאן כפי שהוא. ואני אוהבת את האתר הזה באופן כללי. מה שלא תעשה איתו ובכלל – מאחלת לך שזה ימשיך להרגיש טבעי וכן כמו עכשיו.

  • חנן כהן  ביום אוקטובר 1, 2006 בשעה 7:31 am

    אני חי במקום שיש מה לכתוב עליו מבחינה אדריכלית

    STA_1579
  • יוסי  ביום אוקטובר 1, 2006 בשעה 2:57 pm

    תודה לכל המעודדים והמעודדות!

  • זיו כהן  ביום אוקטובר 1, 2006 בשעה 4:52 pm

    אני קורא אותך.

  • ספיר  ביום אוקטובר 1, 2006 בשעה 6:59 pm

    תמשיך לכתוב, אוהבים את רשימותיך!

  • boulevard  ביום אוקטובר 1, 2006 בשעה 7:52 pm

    אוהב לקרוא
    נותן השראה

  • שרון רז  ביום אוקטובר 2, 2006 בשעה 9:59 am

    אבל בבקשה תמשיך, יוסי.
    זה כמו נווה מדבר כאן ברשימות הללו שלך, כי אין הרבה שיח אדריכלי שווה ואמיתי, כנה ואמיץ כמו זה שלך.
    המקום הזה פורה, מעניין, מלמד, וגורם לחשוב עוד, וכן, גם להיות מתוסכל ממה שקורה כאן, אבל לפחות נהיה כולנו יותר מודעים. נעשות כאן זוועות רבות ושערוריות ארכיטקטוניות למכביר וכאן זה חלק מה"מגפון" שזועק וצריך להשמיע. אנא המשך לדווח, לכתוב, לנתח, לצלם ולהביא את האמת שלך שהיא משותפת לרבים מאיתנו.

  • גיא  ביום אוקטובר 3, 2006 בשעה 7:21 pm

    אני דווקא חושב שיש חשיבות להאיר ולהבליט את נקודות האור האדריכליות בארצנו – בודדות ככל שיהיו – יש בכך אמירה חשובה…אולי גם איזו השפעה

  • יודן רופא  ביום אוקטובר 18, 2006 בשעה 11:10 pm

    יוסי,
    אני מצטרף למעודדים ושותף לתחושת התסכול מהעדר דיון – למרות שאני לחלוטין לא מסכים אתך לגבי השמות הגדולים. לדעתי הם חלק מהבעיה ולא הפיתרון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: