ארכיון יומי: ספטמבר 13, 2006

מתחם יסקי בקרית גת

קרית גת, ספטמבר 2006. צילום:  יוסי מטלון

את "מתחם יסקי"  שבקרית-גת, קשה לא לזהות. כששאלתי איך מגיעים לשם, ענו לי "תראה בנינים נופלים". את הטורים, את השיכונים העלובים הללו, את הנפחים שלא נראים כבנינים הראויים למגורים, קשה שלא לראות, הם שונים מאוד מכל דבר אחר. את הדחיסה האנושית הזאת קשה לתאר, אולי גם היה קשה לתכנן. "אתה מצלם את הבניינים הכי יפים בקרית גת" אמרה לי בציניות מרירה וכואבת אישה מבוגרת שעברה לידי בעת שצילמתי את המבנים שנראים כמו מבני תעשייה רקובים מהמאה הקודמת, מבנים שנראים כמו בתי חרושת מהתקופה של רוסיה הסובייטית.  

 
 

                                 קרית גת, ספטמבר 2006. צילומים:  יוסי מטלון

"מתחם  יסקי", מרחב מרכזי שתוכנן על ידי חתן פרס ישראל, האדריכל אברהם יסקי, ובו מספר מבני רכבת קרים המיועדים כביכול למגורים נאותים. אלו מבנים חזרתיים, משוכפלים, חסרי כל דמיון, יש כאן תכנון שמניח כי לכל הדיירים שחיים בפרויקט זה,  לכולם, יש DNA דומה, משפחה דומה, רקע דומה, תחביבים דומים או שאיפות אישיות דומות. אלו שיכוני רכבת אין-סופיים שעדיין עומדים בלי רצון רב, מחכים להיהרס, מצפים לסיום חייהם. יש שחושבים שצריך לפוצץ אותם! יש אחרים מחכים לקאסמים משופרים שיגיעו לשם וימחקו את הבושה. אולי צריך לחפש יזם שיקח את זה על עצמו ויפתח את המקום, שלא ימתין לרשויות. התמונות בכתבה ממש מחמיאות ל"רכבות" חסרות החיים הנמצאות במרכז העיר קרית גת. המבנים לא מתיחסים לכבישים שמסביב או לכיכר, הם עומדים כאילו היו קארוונים שהובאו על ידי מנוף והונחו אחד ליד השני ללא סיבה רצינית. אין כאן חשיבה רצינית שתחליט איזו חזית תפנה לכביש ואיזה צד יפנה פנימה, לשטח עם צמחיה, למה שאמור היה להיות שטח ירוק בין המבנים.

קרית גת, ספטמבר 2006. צילום:יוסי מטלון

הטורים הללו נבנו בתחילת שנות השישים. לרכבות הללו מראה מוזר, מצד אחד החזית עטופה, כמעט חנוקה, על ידי פלטות של מתכת תעשייתית חלודה. מצד שני, חלונות קטנים וסביבם מעט דקורציה מודבקת ברישול אופייני. אין כאן חזית מזמינה, למעשה קשה לדעת היכן הכניסה הראשית והכניסות המשניות. זה נראה אולי כמו "בתים" לתרנגולות, ציפורים או ליונים, סליחה, גם לחיות מגיע משהו טוב יותר. יש כאן הרבה גרמי מדרגות ואין זהות כלשהי לדייר, הכול נראה זהה, מתועש, מונוטוני, ללא אנושיות מינימאלית. הבטון החשוף ביחד עם המתכת החלודה לא יכולים לספק אפילו מעט מהחום האנושי שאדם זקוק. גרמי מדרגות הבטון נתמכים על ידי קורות עץ, דירות ריקות נאטמו בבלוקי בטון, צינורות רקובים יורדים מכל תקרה. יונים מצאו מקום לעצמם והפרשותיהם בכל חלון פתוח או פח חלוד מקופל.  

קרית גת, ספטמבר 2006. צילום:  יוסי מטלון

המתחם הזה "ביקר" כבר ב"כנסת ישראל", היה גם בטלוויזיה, בתכנית "עובדה", איפה הוא לא היה?! ראש העיר, מהנדס העיר, משרד השיכון ו"עמידר " מתכננים משהו, אולי. אבל הזמן עובר והקשישים ששם עדיין חיים בחיים שאינם חיים. הם מחכים לפינוי המיוחל, למעבר למקום אנושי יותר, בטוח יותר. הם רוצים לעבור למקום מזמין יותר. הם מחכים למקום שיש לו זהות חיובית, מקום עם אופי, מקום שהם יהיו גאים לחיות בו. אחד הקשישים שהיה שם נפנף אלי בידו  ואמר לי  שלום, כאילו מצפה שאני הציל אותו מהאונייה הטובעת. אירוני שטורי המבנים הללו נקראים גם "אוניות יסקי" או "בתי האונייה" הטובעים.

קרית גת, ספטמבר 2006. צילום:  יוסי מטלון

אין להשתמש בכל צורה שהיא בצילומים או בטקסט ללא אישור.

כל הזכויות שמורות לאדר' יוסי מטלון .