מצורה למילה

במסגרת הקורס "מבוא לשיטות מחקר", בחרו הסטודנטים ראם מאיר ואיל תגר מהמחלקה לארכיטקטורה באקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצו חיפה לבצע מחקר איכותי בנושא מעבר "מדיומים" בשיח האדריכלי. בעבודה, שנושאה "מצורה למלה" , נבחן הקשר בין המבנה הקיים בשטח לבין זה שבדמיון הקורא , כשהחוליה המקשרת היא המדיה הכתובה.

במסגרת עבודתם הם הציגו בפני מספר שאלות.
להלן השאלות שלהם והתשובות הספונטאניות שלי.

1. מהי אדריכלות כתובה? האם יש אדריכלות כתובה בארץ?

אדריכלות כתובה היא מקבץ מילים, משפטים,תמונות, צילומים, מסמכים ופסקאות שמנסים ביחד לתאר מצב סובייקטיבי ואובייקטיבי. החוויה הרגשית, הרושם מהיצירה הארכיטקטונית הם אלמנטים סובייקטיביים. לעומת זאת, בדיקת מערכות טכניות והבעת הערכה לגביהן, נחשבת כביקורת אובייקטיבית. האדריכלות הכתובה מושפעת משני הגורמים גם יחד.
 
המטרה של הביקורת האדריכלית או הכתיבה האדריכלית היא : להעביר לקורא את מה שרואים, את מה שלא רואים ואת מה שמרגישים או חשים בפרויקט ספציפי (בניין) או באזור מסוים (אורבאני). האדריכלות הכתובה מתייחסת באופן ממוקד למבנה או לסביבה בקונטקסט הפיזי, החברתי, כלכלי, היסטורי, פוליטי, תרבותי וממשלתי.
 
לאדם בעל רקע מקצועי יש יכולת , כמעט כמו מכשיר ה"רנטגן", לראות את מרכיבי הפרויקט הפנימיים (תנועה אופקית ואנכית, מערכות פנימיות מוסתרות ושיטות בנייה ועוד'). ביקורת/כתיבה אדריכלות יכולה לקרוא את העתיד ולבחון התפתחויות רצויות וכאלו שלא רצויות. מבקר האדריכלות מתאר את המערכות הנסתרות והגלויות, מעביר רגשות וגישות אסתטיות במילים מובנות וברורות. הביקורת האדריכלית יכולה לכסות הרבה רבדים ועומקים. הקשרים יכולים להיות היסטוריים, עכשוויים או עתידיים.
בארץ מתפתחת בשנים האחרונות שכבה של אנשים שכותבים אדריכלות ברמה זו או אחרת. רמת הכתיבה יכולה להיות ברמה נמוכה שמטרתה לעניין את אלו שממתינים במספרה, לרופא או בבנק, או ברמה אקדמית שמותאמת לאלו שרוצים להתעמק בנבכי האדריכלות הרחוקים ביותר.

2. מי לדעתך קורא על אדריכלות בארץ? לאיזה חתך אתה מכוון בכתיבתך?

כאמור, כתיבת אדריכלות יכולה להיות ברמה של "רכילות" וגם ברמה אוניברסיטאית. ישנם מחקרים מעמיקים שמתגבשים במשך שנים ויש כתבות שנכתבות במשך דקות. לכל סוג של קהל יש את הדרך שבה נכנסים לרוחו. כתיבה בשפת העם יכולה לגרום לרבים להיכנס ולהתחבר לתחום זה, כתיבה מורכבת ומסורבלת תגרום לאחרים לנטוש את השדה האדריכלי.

3. מהם מקורות  ההשראה בכתיבתך אדריכלית?

הגוף שלנו והגוף הנבנה, הטבעי והמלאכותי, הרעש והשקט הוויזואלי, הידע המקצועי, הדמיון, הנפש וההסתכלות המעמיקה באובייקט.

4. איך מתחילים (לכתוב) ? מה תופס את העין? על אילו נושאים אתה כותב? האם אתה כותב לעצמך או לקהל?

תחילת הכתיבה נגרמת בגין קונספט, רעיון או רעשים ארכיטקטוניים ממוקדים או עקב שקט אבסולוטי ממוקד שהוא סוג של רעש בלתי מוגדר המתייחס לאלמנט אחד גדול או קטן. תכונות אלו משפיעות עלי ועל אחרים. הכניסה לעומק צריכה להיות הדרגתית, מהגדול לקטן, וזאת בכדי שההתמצאות תהיה קלה ובהירה לקורא. הכתיבה נעשית בראש ובראשונה עבור הקורא כאשר תהליך הכתיבה והתגבשותו חייב לתת לכותב מתנה קטנה, סיפוק רוחני, ללא המתנה הזאת הכתיבה לא תמשך ואז התלהבות הקורא תתמוגג גם היא.

5. מהו מבנה "קריא"?

אין מבנה קריא ולא קריא. גם אם השיטה לא ברורה אז המבנה מעוצב בצורה מסורבלת שמעוררת עניין ומאתגרת את הקורא, את הצופה, וגורמת למתבונן לנסות להבין. לדעתי, בכל תכנון שהוא, אין מטרה תמידית שמעוניינת לספק לאדם פרשנות ברורה של המבנה.  המטרה היא לא  להגיש הכול לקורא על מגש של זהב (כסף), יש לגרום לקורא לחשוב את המבנה, לתרגם אותו לשפתו הוא וזאת גם אם המבנה ממש לא ברור לאדם, לכותב.

6. כיצד אתה ניגש לתיאור מבנה?

אני לומד אותו, חש אותו, שמח או מתרגז ממנו. בתחילה אני מחפש מיידע מכול סוג שיכול להעשיר אותי ואת המיידע שיש לי, מיידע שלא נראה, אני מחפש "צילומים רפואיים" נסתרים, הבחנות אורגאניות של  המבנה, אני מחפש הבחנות מקצועיות של אחרים, אני מחפש דעות של אחרים ואז מגבש את דעתי הסובייקטיבית האמוציונאלית או האובייקטיבית הטכנית.

7. על איזה מבנה היית רוצה לכתוב?

על כל מבנה, על כל מרחב פתוח או סגור, על כל רחוב, שכונה או עיר. אין חלל שאין בו סיפור, אין מקום שלא מציג את ההצגה שלו.

8. מהם יחסי מבקר – אדריכל?

המבקר יכול להיות אדריכל וגם לא. הביקורת צריכה להיות עניינית וממוקדת, לנושא עצמו. מטבע הדברים, אדריכלים, בעיקר בישראל,  לא אוהבים לקבל ביקורת, לא לפני מעשה וגם לא אחרי המעשה. "המבקר האדריכלי", לא קיים עבורם. לדעתי בגרות מקצועית מאפשרת לקבל או לספוג ביקורת עניינית שאינה אישית.

9. כיצד משפיעה תרבות הטוקבקים על השיח האדריכלי בארץ?

יש השפעה  מסוימת, בעיקר חיובית. היא מוסיפה היבטים אישיים שלפעמים קשורים לפרויקט עצמו ולעיתים לאנשים שמאחורי הפרויקט. לפעמים התגובות מעשירות ואף חושפות חוויות בלתי מוכרות לכותב המבקר.

10. אירוע אישי הקשור לנושא – תגובת קוראים מעניינת , חווית ביקור במבנה מעניין…

המוזיאון היהודי בברלין המחיש לי את הכוח והעוצמה שבזרם ארכיטקטוני. לא כל זרם יוצר תחושות ח
קות, תזזיות אמוציונאליות ורגשות ספציפיות כמו הזרם הדה-קונסטרוקטיבי של אדריכל דניאל ליבסקינד. הטמפרמנט של המקום נקבע לפי אופיו של הזרם הארכיטקטוני שלפיו מתוכנן המבנה הנבדק.

_______________________________________________________________
לפניך מספר מבנים מרכזיים בנוף הישראלי.
כחלק מהעבודה , נבקשך להתייחס לאחד המבנים מבחינת הגישה לכתיבה – אילו נושאים באים בחשבון (קונטקסט , אדריכל , חומרים..) וכיצד מתבצעת הכתיבה , הלכה למעשה , תוך התחשבות בקהל היעד.
1 .   בית המשפט חיפה.
2 .   השוואת חוות הברון – בית מבטחים.
3 .   מגדלי עזריאלי.
4 .   מתחם הקריה.
 
 
 
נושאים בכתיבת ביקורת ל"מגדלי עזריאלי":
אדריכל (יסקי, עטייה או עזריאלי)
קונטקסט (קרבה לכביש/עיר/צומת)
זרם ארכיטקטוני
חומרים (פנים וחוץ) ומערכות
מסרים והיבטים כלכליים/תרבותיים/צבאיים/פוליטיים/אזרחיים
קנה מידה/קצב/שימוש
עבר/הווה/עתיד

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אילנה  ביום מרץ 21, 2008 בשעה 8:34 pm

    חשבתי שאדריכלות כתובה מתחילה לפני שלב הביצוע, כשהלקוח המזמין משתמש במילים כדי לתאר את הבקשות שלו.
    השבוע דיברתי עם אדריכלית על משהו ש"חסר" לי במוצר המוגמר שהוזמן. במקור, אני השתמשתי במילים והיא תרגמה לשרטוטים.
    השרטוטים עברו למשהו קיים בשטח, ושוב היה צורך במילים כדי לבקש חסרים…
    ממאמרך הבנתי שלאדריכלות הכתובה יש כמה שלבים. לפני, במהלך ואחרי. מעניין

  • יוסי  ביום מרץ 22, 2008 בשעה 10:44 am

    הכתיבה האדריכלית או הביקורת האדריכלית נעשית אחרי הקמת המבנה. למבקר האדריכלות, כמו למבקר הספרותי או למבקר התיאטרון אין כל ידע מקדים. הוא רואה רק את התוצאה הסופית והשלכותיה.

    לפני כל פרויקט שעומד לקום יש לכתוב "פרוגראמה", משהו שיעזור לאדריכל לתכנן, הן מבחינה כמותית-פונקציונאלית והן מבחינה וויזואלית-קונטקסטואלית. כלי זה עוזר לתכנון/עיצוב וממקד את דרישות מזמין העבודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: