Torre Agbar – מגדל גדול בברצלונה

 

צילומים: יוסי מטלון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

התפרצות של מבנים טריים באופיים ופיתוח אזורים "מתים" מתרחש בעיר הקתאלונית, ברצלונה. אחרי הסתלקותו בשנת 1975 של הדיקטאטור הספרדי, הגנרל פרנקו, התחילה פריחה צבעונית בספרד ובעיר ברצלונה בפרט. לקראת המשחקים האולימפיים שהתקיימו בשנת 1992 המשיכה הצמיחה שצברה מהירות גבוהה יותר. בשנים האחרונות, אנו חוזים בגל חדש של אדריכלות מונמונטאלית, אדריכלות רעננה, אדריכלות מעיזה שלוקחת גם סיכונים וכובשת את השטחים הפתוחים בפריפריה של העיר הנמצאת על חופו של הים התיכון.   גורד השחקים הנועז "Torre Agbar" , שמתחרה בגובהו, בשני המלונות הגבוהים לאורך החוף, שינה את קו הרקיע של העיר. זהו מבנה מרשים ומפתיע. זה מבנה שנראה כמו משחק ילדים, כמו צעצוע היי-טקי, כמו הפתעה צבעונית, כמו משהו לא רציני – הוא מאוד רציני. מגדל בעל נוכחות גבוהה שתוכנן על ידי האדריכל הצרפתי, Jean Nouvel, וממוקם בקצה של Avinguda Diagonal, ממש לי המלון החדש והמרשים, Barcelona Diagonal Hotel. האדריכל טוען כי האינספירציה לגיאומטריה של המגדל הופיע בעיני רוחו כאשר ביקר ב-Montserrat וראה שם את הצורה והגיאומטריה של המקום.   המבנה ששטחו 39000 מ"ר, מחיר הקמתו מוערך ב-133 מליון יורו, מכיל 34 רצפות מעל 4 מפלסים תת-קרקעיים. המגדל מתנשא לגובה של 144 מטרים. קירות החוץ העשויים מבטון, הגרעין העשוי מבטון ומעטפת הבניין הקלה, העשויה מלוחות של אלומיניום קל וזכוכית שקופה, קלת משקל, יוצרים ביחד ניגוד מעניין. תבניות הבטון הועלו מקומה לקומה בשיטה מיוחדת 4400 . החלונות יוצרים פרופורציה רנדומאלית מרהיבה בקיר החיצוני המחופה ב-16000 מ"ר של לוחות אלומיניום צבעוניים. קיר זה מחופה במערכת הצללה מזכוכית מיוחדת המווסתת את קרני השמש ומטפלת ברוחות  שמסביב. אלפי הפנלים מזכוכית, בגודל 120 ס"מ רוחב ו-30 ס"מ גובה, מקיפים את המגדל המעוגל.  פנלים אלו יעבדו כגופי הצללה וגם יטפלו ברוחות הגורמות רעש מסביב למבנה.   בחלקו הפנימי של המבנה יש צילינדר שממוקם בצורה אסימטרית יחסית לקירות הבטון החיצוניים. גרעין זה מכיל בתוכו את מערכות התנועה הוורטיקאליות הכוללות מדרגות ו-6 מעליות. החל מהקומה ה-25 מערכת אלומיניום קונסטרוקטיבית,  עצמאית, עולה כלפי מעלה ויוצרת את חלקו העליון של המבנה שהולך ונעשה צר יותר ככל שהוא גבוה יותר. הכניסה לחניון המגדל וגם הכניסה הראשית למבנה מוגנות על ידי גגון הרץ במפלסים שונים, יוצא, צומח ממפלס האדמה, מקיף חלק מחזית המבנה עד שמגיע למפלס הדלת הראשית שנמצאת בכניסה למגדל הצבעוני.   בתחילה, המבנה הייחודי הזה יצר גופי התנגדות אנושיים שהמליצו לא להקים מבנה "מוזר" כזה. השמרנות רצתה לנצח גם כאן. אבל, כמו במגדל אייפל שבפאריס, שרבים לא אהבו אותו בתחילה, ולבסוף הוא הפך למבנה בעל חשיבות עליונה ואהוד על כולם, כך גם המגדל הזה שיצר תחילה התנגדות קולקטיבית, אבל נראה כי התרגלו אליו, ויש אפילו הטוענים כי הוא מתחיל להיות אהוב, כבן נטוש שחידש קישר עם משפחתו.   המגדל שיהיה מעונה החדש של  Barcelona water company  נראה מרחוק כמו טיל לפני המראה, כמו מסה של נוזל או כמו פיקסלים המרכיבים את התמונה הדיגיטאלית. המפגש בין המבנה והקרקע אינו רגיל. מסביב למבנה הוקמה תעלה, "חצר אנגלית", שקע שנותן הרגשה כאילו המבנה, או הטיל ממריא לשחקים, יוצא ממעמקי האדמה.   למרות הכבדות הקונסטרוקטיבית של המבנה אנו מקבלים בנין "קל". מגדל בתנועה, מגדל ערני ונושם שרוצה לגעת בגבוה יותר. הדואליות החיצונית יוצרת הרגשה של תזוזה או קלות בתנועה. המבנה לא מנמנם, לא ישן, לא מחובר לעד, לצבתות ההיסטוריה. יש הרגשה שהוא ניתן להזזה, כאילו אפשר לקחת אותו ולמקמו לזמן מה במקום אחר – שגם האחרים יתאהבו בו. אין ספק כי אומץ ארכיטקטוני  ומחשבה בלתי קונבנציונאלית יוצרת גופים מגרים, מבנים חדשים שמזריקים רעננות למרחב האורבאני השמרני.

 

 

 

 

צילומים: יוסי מטלון

גרעין המגדל והקירות החיצוניים העשויים מבטון . (Photo: PERI GmbH)