ארכיון קטגוריה: רישומים

שדרות רוטשילד

 

 
 

 

 
 

 

 

צילומים ועיבוד: יוסי מטלון

אין להשתמש בכל צורה שהיא בצילומים או בטקסט ללא אישור. כל הזכויות שמורות לאדר' יוסי מטלון .

גובהו של האדריכל הישראלי

המבנים מתוכננים לגבהים, לשחקים, המגדלים נעשים גבוהים יותר ויותר. מה גובהו של האדריכל? בכדי לרומם ולהגביה את תפקידו, מקומו בחברה ואת רוחו של האדריכל הישראלי יש לעשות מעשים. הגיע הזמן לבצע משהו. אדריכל הוא איש של מעשים ולא רק דיבורים. יש לבצע פעולות שיעוררו את כל מובילי התרבות בארץ, מובילים הישנים שינה עמוקה אינ-סופית.

 

יש להראות את מיטב העבודות של מיטב אדריכלנו, להנציח את שמם ולשנן עבודות ושמות בדומה וכמו שעושים לסופרים, משוררים ולמדענים נבחרים. אולי בבחינות הבגרות בארץ יש לתת חלק לאדריכלות הישראלית, או למה שאנו בונים פה. אולי כדאי שידעו באיזה סגנון, מתי ומי תכנן את בית המשפט העליון, את היכל התרבות בתל אביב, את כיכר רבין או את משכנה של כנסת ישראל. נושא זה חייב להיות חלק משעורי אזרחות או אולי מההרצאות הקשורות להיסטוריה של המדינה.

 

למען זה יש להגביר את המודעות והנוכחות של היוצרים מאחורי הבנין, יש להחדיר לתושבים ברחוב ולתלמידים בבית הספר את משמעות התכנון, המחשבה שמאחוריה ומי תכנן את הסביבה שבה אנו חיים, את המרחבים שבהם אנו גדלים, יוצרים ומתפתחים. כל דרך ואפשרות שתגביר את החשיבות, הידע וההתענינות במקצוע החשוב הזה לגיטימית, חיובית  וברוכה. גם אם שמו יהיה על המדרכה, קצת נמוך, זוהי תהיה פריצת דרך, נוכחות. מי שחושב שזה נמוך שיחשוב לרגע, ממקום נמוך אפשר להתרומם, משום מקום, אפילו להתרומם זה כמעט בלתי אפשרי.  מי יפעל למען האדריכלים? מי פועל ועושה למענם? אתם יודעים?

 

צילם: יוסי מטלון

הרשמה לרשימת תפוצהניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.

זמן בחירות: השדרה כבמה פוליטית/תרבותית/דתית

אמנם זוהי אבן, אבל לא, דמוי אבן, חיקוי לדבר האמיתי, למיתוס וגם לא במקום הנכון.  הוא רוצה לשדר טבעיות אך במקום זאת הוא מקרין, פלסטיות, גמישות, דבר שנוצר באופן מלאכותי וללא כל חוזק , בשיטה החופשית אך החלשה. הוא חוסם את המבט, את המעבר, את ההמשך, את האופק. קוטע את ההיסטוריה, את השדרה בחוסר שקיפות, במוזיקה שקטה מנומנמת ומרדימה את הארוע. מוזיקה זרה במקום מוכר. קוטע אחרים בכדי לחבר את עצמו ואולי זה לא הכי נכון. קוטע את פס השדרה, וריד או עורק עירוני, צינור נשימה. הוא מביא למקדש חילוני סימבול דתי של אלפי שנים, שהוקם כאן בכדי להיות רק למספר ימים, מספר שעות – ארעיות. הוא עשוי מחומר מלאכותי קל, מוצר שנוצר על ידי מכונה, מוצר שיקרי, הוא משדר כובד ועומס למרות קלות משקלו. הוא ארעי במקום קבוע, הוא נכון במקום הלא נכון. הוא לא אמיתי, הוא קל, בשעה שהוא מציג בעיות אמיתיות וכבדות. הוא מסתיר את האמת ומחזיר אחורה במקום לדחוף קדימה. הוא כמעט קלאסי בקונטקסט מהפכני. הוא נלקח ממקום הבחירה אך כאן הבחירה לא נכונה, התפאורה לא מתאימה, הבמה אינה במה והרקע חסר עוצמה, אולי בחירה אחרת היתה חזקה יותר, מרעידה את צמרות העצים של השדרה. ההלם חלש והזכרון לא נרשם, השקט רועש מידי והחומר רך מידי
 
 

צילומים: יוסי מטלון

 

מגדל אחד

The IMAGE of the ARCHITECT

מוזיאון גוגנהיים בבילבאו

צבעים בבית הכנסת הגדול בת"א

ארועים במוזיאון הפלמ"ח!

המוזיאון היהודי בברלין

תחנת חשמל ומגדל בת"א