בעבר היה רגיל לחשוב שטיול בטבע כולל ביקור בסביבה טבעית, אותנטית, ראשונית. בסביבה כזו כולם מצפים לגעת, לטעום ואולי להריח ראשוניות חומרית טבעית, כולם חפצים לראות חומרים שהיו קיימים שם מאז ומתמיד ולצפות במורפולוגיה טבעית מושלמת. בזמננו אנו, מי שחשב שבביקור בים המלח הוא יחווה רק טבעיות סביבתית מושלמת, טועה. בעוד שנתיים וחצי, בהשקעה של מאתיים מיליון ₪, בתכנונם של האדריכלים במשרד יסקי, מור, סיון, יבנה, נחשו מה, קניון, עוד קניון (לא זה שבטבע), שיהיה עטוף בלוחות מתכת בוהקת, בפסי אבן חתוכה שנחתכו באמצעות מכונת חיתוך מדייקת, בקווים ישרים שיקיפו אותו מכל צדדיו ובעיקר, בסדיני זכוכית מנצנצת שיעטפו אותו. הקניון החדש ימוקם על שפת ים המלח, בקצה הגדה. אין עוררין שנוכחותו המלאכותית של עוד קניון ("קניות + חניון"), תהיה זרה וצורבת בסביבה הטבעית הנמוכה ביותר בעולם.
החומרים התעשייתיים, זכוכית ולוחות אלומיניום מלוטשים, שנוצרו על ידי מכונות בבתי חרושת מתכתיים, בולטים בניגודם המוחלט לסביבת ים המלח. החומרים ההיי-טקיים שישפכו על קרקע בתולית, יוצרים דיסונאנס קשה לעיכול. החומרים שנוצרו על ידי האדם הם חומרים סינתטיים קרים, מנתקים ומנותקים לעומת החומרים והסביבה הטבעית החיה, המקרבת והנושמת באזור ים המלח החי מאנרגיות מקומיות טבעיות.
הנופש והחופשה שאנשים רוצים כשהם מגיעים לאזור ים המלח הוא כזה שעוזב את הכאוס העירוני מאחור ומגיש להם שקט, שקט וויזואלי, חומרי ובעיקר שקט תפעולי. משפחות וקבוצות מטיילים יורדים לים המלח לא בכדי להיות מופעלים על ידי מרחבי קניות המציגים למכירה "מותגים" מבוקשים, (כגון: הלבשה, הנעלה, תכשיטים, מסעדות גורמה), שניתנים לרכישה בכל מקום עירוני אחר במרכזי קניות אחרים בארץ.
יש להזכיר כי אנרגיות רבות יבוזבזו בקניון ים המלח. קירור המקום ביחד הטיפול האינטנסיבי שנדרש בכדי לקיים קניון, ישפיעו ללא ספק על מערך התשתיות במקום. לוגיסטיקה מורכבת של משאיות רבות שיובילו הלוך ושוב סחורות למכירה ביחד עם כלי רכב רבים, יגרמו לזיהום שלבטח יהפוך כל גוש מלח לבן, לאפור ושחור. האיזון האקולוגי יופר וייצר סביבה פגועה.
לא נסתר מן העין כי השירותים שיסופקו בקניון החדש יפגעו בעסקים הקטנים הקיימים בבתי המלון הקיימים מזה שנים רבות. מרכזי הטיפול הייחודיים לבתי המלון הקיימים, שכבר מתחרים על ליבו של המבקר בתחרות קיימת, יאלצו להתמודד גם מול מתחרים חדשים שיצוצו בקניון החדש חדשות לבקרים.
אם ניקח לדוגמא את האי Key West בארה"ב, פלורידה, שהוא האי הדרומי ביותר במדינת פלורידה (140 ק"מ מקובה), נראה כי זה אי מאוד פופולארי המוצף במבקרים בכל חודשי השנה. במדינה שהמציאה את הקניון (Mall or Shopping Center), לא נוכל למצוא שם אפילו קניון אחד, הסביבה נשארה בריאה ופעילה. אפשר לראות שם הרבה חנויות הממוקמות ברחובות מסחריים קטנים ובמבנים נמוכי קומה, שמציעים למכירה סחורה שקשורה להיסטוריה של האי ולאופיו המיוחד. לעומת זאת, באזור ים המלח נחזה פתאום בחללית מתכתית עצומה שנחתה צמוד לחוף הים, בדריסה גסה על הטבע העדין.
הקניון המוצע יכול להבנות על כל מגרש חניה נטוש ברמת גן או באיזו צומת פנויה בין חדרה לגדרה. מה לקניון הזה ולים המלח?! אכן, קשה, או בלתי אפשרי לתכנן "קניון" שיתאים מבחינה אינטלקטואלית לסביבת ים המלח. כל רעיון אדריכלי שינסה לייצר גישה תכנונית שתציג את הסביבה הייחודית של ים המלח, יבטל במהרה את היוזמה הזאת. אין "קונספט" או "מקור השראה" מקומי שיפיק מבנה מסחרי כזה, מבנה שבו תרבות הצריכה תפרח על חשבון הסביבה הטבעית הראשונית.