המשכיות בשדרות העיר תל-אביב

שדרות העיר ובכללן גם בעיר תל אביב-יפו  צריכות להיפגש, להתכנס, להצטלב ולתת אפשרות להולכי הרגל להמשיך ללכת,  לרוכבי האופניים להמשיך לרכב, לנוע ללא הפסקה. סוף שדרה או ציר עירוני צריך להיות התחלה של ציר או שדרה אחרת, שדרות לא מסתיימות בדרך ללא מוצא או במגרש חנייה, שדרות מאפשרות זרימה, המשכיות והתקדמות חסרת מעצורים ואם היא מסתיימת, היא חייבת לפגוש נקודת ציון אורבאנית בלתי נשכחת.

לאחרונה ניתן לראות בתל אביב עבודות בנייה המאפשרות להולכי הרגל, לרוכבי האופניים, להמשיך ללכת מציר לציר, משדרה לשדרה ללא הפסקה וללא עצירות לא מחייבות. מכשולים קיימים הוסרו, קטעי שדרה חדשים נבנו והתחברו לקטעי שדרה קיימים.

בסוף שדרות ח"ן הסירו מכשול פיזי, קיוסק פרחים שהיה "תקוע" בקצה השדרה. המבנה נהרס ביושר ובכך פתח את השדרה ואפשר את בניית המשך השדרה לאורך הדופן המערבית של כיכר רבין, רחוב מלכי ישראל,  בכך יצרה זרימה טבעית ללא מכשולים עבור רוכבי אופניים והולכי רגל. קטע השדרה החדש  מורכב ממסלול לרוכבי אופניים ומסלול מקביל להולכי רגל, צמחייה וספסלי ישיבה לנוחות הצועדים. חבל ששתלו עצי תמר ולא עצים מזן אחר או מהזן שקיים בשדרה, עצים שהיו יוצרים צל וצללית בחום הלוהט של הקיץ התל אביבי.

שדרת ח"ן והמשכה ברחוב מלכי ישראל, הצד המערבי של כיכר רבין. צילום: יוסי מטלון

קצה צפוני של שדרת ח"ן לפני הריסת "קיוסק הפרחים" שמנע את המשך השדרה. צילום: יוסי מטלון

קצה צפוני של שדרת ח"ן לפני הריסת "קיוסק הפרחים" שמנע את המשך השדרה. צילום: יוסי מטלון

שדרת בן-גוריון מסתיימת בצידה המערבי בהתרוממות והרחקה מהים. כיכר אתרים הידועה לשימצה, לא מספקת עניין או סקרנות, להיפך, הכיכר מרחיקה את האדם מהטבע ומעצמו ובולמת את התנועה הרגלית במרפסת מוזרה. זוהי דוגמא הממחישה כיצד לא מסיימים שדרה, איך לא מחסלים תנועה רגלית באמצעות אדריכלות פאטאלית.

קצה מערבי של שדרות בן-גוריון הניפגשת עם כיכר אתרים. צילום: יוסי מטלון

קצה מערבי של שדרות בן-גוריון הניפגשת עם כיכר אתרים. צילום: יוסי מטלון

נקודת הקצה ונקודת המפרק שבמחברת שדרה לשדרה יכולות להיות נקודות ציון והתכנסות אורבאנית. הקצה הצפוני של שדרות רוטשילד הוא למעשה הכיכר שממול ל"הבימה" והיכל התרבות.  כיכר זו משמשת בשנים האחרונות נקודת התכנסות ומחאה כלפי גורמים המעצבים את חיי האזרחים. נקודת המפרק יוצרת מקום ומרחב לגיטימי להתבטאות המונית ולהפגנות רבות משתתפים.

המשכיות שדרות רוטשילד דרך כיכר "הבימה". צילום: יוסי מטלון

המשכיות שדרות רוטשילד דרך כיכר "הבימה". צילום: יוסי מטלון

המשך שדרות רוטשילד דרך "גן יעקב" לכיוון שדרות ח"ן. צילום: יוסי מטלון

המשך שדרות רוטשילד דרך "גן יעקב" לכיוון שדרות ח"ן. צילום: יוסי מטלון

בקצה הצפוני של שדרת רוטשילד, מול היכל התרבות, היו שלושה עצים בוגרים השתולים על גבעה המורמת ממפלס השדרה, עצים  אלו חסמו את המשכיות השדרה לעבר כיכר התזמורת, לעבר "הבימה" והיכל התרבות. בעת השיפוצים ב"הבימה", הועבר עצים אלו למקומות אחרים, אחד מהם ממוקם בכיכר שלפני היכל התרבות, בצד דרום-מזרח, מעל לחניון והשניים האחרים הועברו לרחוב מרמורק הצמוד לשדרה.

הקצה הצפוני של שדרות רוטשילד והמשכה שמתפקד כנקודת התכנסות וציון אורבאנית. צילום: יוסי מטלון

הקצה הצפוני של שדרות רוטשילד והמשכה שמתפקד כנקודת התכנסות וציון אורבאנית. צילום: יוסי מטלון

הקצה הצפוני של שדרות רוטשילד ושלושת העצים שהועברו לכיכר ולרחוב מרמורק ובכך התאפשר המשכיותה. צילום: יוסי מטלון

הקצה הצפוני של שדרות רוטשילד ושלושת העצים שהועברו לכיכר ולרחוב מרמורק ובכך התאפשר המשכיותה. צילום: יוסי מטלון

בעיר תל אביב-יפו רואים תהליך של החזרת השטח  הציבורי לציבור, יש הבנה שהאדם קודם לרכב, למכונה.  בעיר ללא הפסקה מכווצים את הכבישים ומרחיבים את המדרכות, מוסיפים תאורה ציבורית וריהוט  לרחוב ולשדרה. במספר שדרות תל-אביביות אפשר לראות חיבור בין קטע שדרה קיים לבין קטע שדרה חדש.  בנוסף לקטע החדש שהוצמד לשדרות ח"ן, אפשר לראות קטע חדש שנבנה ומושלם בימים אלו שמתחבר לשדרת בן-גוריון מצד אחד ויתחבר, בהצטלבות הדרכים, לשדרות ח"ן (רחוב מלכי ישראל) מצידו השני.

נקודת מפגש של רחוב מלכי ישראל (המשך של שדרות ח"ן) והמשך שדרת בן-גוריון הנבנת בימים אלו. צילום: יוסי מטלון

נקודת מפגש של רחוב מלכי ישראל (המשך של שדרות ח"ן) והמשך שדרת בן-גוריון הנבנת בימים אלו. צילום: יוסי מטלון

המשך שדרת בן-גוריון הנבנת בימים אלו. צילום: יוסי מטלון

המשך שדרת בן-גוריון הנבנת בימים אלו. צילום: יוסי מטלון

ההמשכיות הפיזית יוצרת המשכיות תרבותית וכלכלית. תיירות שמתחילה בשדרה אחת ממשיכה לשדרה אחרת ובכך יוצרת חשיפה ופיתוח עסקי לשדרות הפחות מבוססות.  הנגישות וקלות הגישה משדרה לשדרה ממגנטת עסקים, תיירות ובמיוחד את תעשיית האוכל והמסעדנות. במישור הנדלנ"י, רציפות השדרות משבחת את ערכם של הנכסים בשדרה הנחותה יותר ובכך יוצרת שוויון.

השדרות הקיימות ואלו החדשות או המחודשות מחברות מרחבים עירוניים שונים, מקשרות בין שדרה שנמצאת בסביבה סוציו-אקונומית אחת לשדרה שנמצאת במרחב תרבותי וכלכלי אחר. הקשר הזה מעביר את האדם מסביבה אחת לסביבה אחרת ובכך ממוסס את הפערים הקיימים בין השדרות השונות. המרחב התרבותי אינו מקובע או תחום בגבול, מרחב זה גולש משדרה לשדרה ובכך מקהה את החדות שבהבדלים בין השדרות השונות.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • nahoumcohen  ביום אוגוסט 21, 2012 בשעה 2:01 pm

    יוסי אהבתי מאד את רשמיך החורגים מיחס לבנינים ומדברים עירוניות. זהו שינוי רציני אשר חייב גם לקבל תנופה בעזרת עמיתנו השותקים והאנונימיים בד"כ. כמו שלפי טענתך הנכונה העיר החלה להבין את האזרח, כך חייבים מתכננים להבין את העיר. לדעתי אחד ממעשי דודנו פטריק גדס היה בהבנת הקשר שהשדרות עושות מעבר לגריד המיוחד שהוא המציא, וזה בדיוק ברוח דבריך אתה. אהיה סקרן אם יש לך מחשבות על המוצא של רוטשילד אל הים (בין השגיאות הרתכנון הראשונות של אחוזת בית, שהים לא עינין אותם)….האם ראית את ספרי "אגדה אורבנית" באותו נושא? כתוב אלי…..

    • archinote  ביום אוגוסט 21, 2012 בשעה 3:17 pm

      שלום נחום, תודה עבור תגובתך. לצערי לא התאפשר לי עדיין לקרוא את ספרך אבל, קראתי ביקורות שהספר שלך מאוד מעניין ומעשיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: