תל-אביב/ניו-יורק – סביבות בערים (לא) מגוננת

מאז שהתחילו לתעד בניינים, היה ברור כי מטרת האדריכלות או בניית מבנים וסביבות, נועדה למען יצירת מתחמים לעבודת האל ובעיקר למטרת הגנה של האדם מפני איתני הטבע ומפני אויבים ופולשים אלימים[1] . בתנ"ך מוזכר, במקומות רבים, כי נבנו מבצרים, מצודות וחומות[2] שמטרתם הייתה מניעה כניסת פולש או אויב.

בעיר ניו-יורק, הפרמטרים והאינדיקציות של כל התרחשות מתבססים על גודל, גודל המרחב, גודל הסביבה ובהתאמה, גם גודל האירוע, גודל תוצאה. לכן, לאמצעי ההגנה האדריכליים על הסביבה מפני מעשה טרור יש יכולת להתמודד עם ומול אירועים בקנה מידה גרנדיוזיים, כאלו הדומים בהיקפם ועוצמתם לזה של 9/11[3], והזנחתם של אירועים "קטנים" בקנה מידה ניו-יורקי. האירוע המיניאטורי בסרגל הקנה מידה הניו-יורקי, לא ממש נחשב או דורש פתרון.

גושי בטון, הגנה על עמודי מגדל שלום, תל אביב, צילום: יוסי מטלון

גושי בטון, הגנה על עמודי מגדל שלום, תל אביב, צילום: יוסי מטלון

ההכנה האמריקאית וזו הניו-יורקית, מפני הפולש, העצום והנורא, נמשכת זמן ארוך, היא מתוכננת, מסורבלת והציפייה היא להתקפה של פולש ענק ורב השפעה.[4] ההגנה מפני התקפות טרור מיועדת רק למרחבים גדולים, לסביבות עצומות מעורבות בשימושים שונים. מרחבי שוליים פרטיים נשארים לא מוגנים הן בגין סיבות חוקיות פוליטיות והן בגלל מנטאליות פאסיבית.

עמודוני מתכת לפני שגרירות ארה"ב בתל אביב, צילום: יוסי מטלון

עמודוני מתכת לפני שגרירות ארה"ב בתל אביב, צילום: יוסי מטלון

בעת הזאת, ההכנות המדוברות בהרחבה בארה"ב, הן בעיקר בעקבות הפיכת הנושא הזה  ל"נושא חם" בקרב המועמדים הרפובליקנים לנשיאות ארה"ב, כל המועמדים דנו בעיקר בצורך להתמודד מול  cyber attack. נכון, הגודל והעוצמה שבאירועים מסוג זה, יכולים לשתק מדינה, עיר, אזור ומפעלים חיוניים. האמריקאים ממתינים למגה פיגוע, לגודל ועוצמה בלתי נתפסים ולכן מעגלי ההגנה שלהם מיועדים לעצור את הגורם הענק והאיטי לדעתם, שעומד לתקוף אינטרסים אמריקאים. באותה עת, הם מזניחים את יכולותיו של "הזאב הבודד" או את הקבוצה העצמאית הקטנה שאולי פועלת עכשיו לבדה ומונעת ממניעים אידיאולוגיים רדיקליים.

במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב, אחד הנושאים שהמועמדים הרפובליקנים דנו בו רבות הוא: [5]Racial Profiling. לדעתם הנושא חשוב במיוחד בכל הקשור לזיהוי טרוריסט בפוטנציה, זיהוי שיוצר מעגל בטחוני נוסף שיוצר אזורים נקיים מפיגוע, איזורים סטריליים, סביבה בטוחה, לפחות מבחינה ביטחונית. האמריקנים עדיין חוששים משיטה זו שמזהה טרוריסט בפוטנציה. לעומתם, בישראל יש הטוענים כי Racial Profiling  מותר והותר בעקבות מצב ביטחוני שונה לחלוטין מזה של ארה"ב ולכן  מומחים אומרים שיכול להיות שהשימוש בכלי זה יוצר סביבות או מעגלים ביטחוניים צפופים יותר.

עמודוני פלדה בפתח כניסה לרכבת תחתית במנהטן, ניו יורק, צילום: יוסי מטלון

עמודוני פלדה בפתח כניסה לרכבת תחתית במנהטן, ניו יורק, צילום: יוסי מטלון

עמודוני פלדה בכניסה למבנה ממשלתי, מנהטן, ניו יורק, צילום: יוסי מטלון

עמודוני פלדה בכניסה למבנה ממשלתי, מנהטן, ניו יורק, צילום: יוסי מטלון

בישראל, בעיר כמו תל-אביב, ההגנה האזרחית[6] או שיטות ההגנה הדפנסיביות מפני התקפת טרור ידועות ונראות בכל מעגל סביבתי אפשרי. בכניסה לקניון, לחניון או לאולם הקולנוע יהיה מישהו שיפשפש בכלינו. בתל-אביב, בישראל, ההסכמה הקולקטיבית לחדירה של אנשי בטחון בכלינו, מאפשרת בדיקות ביטחוניות כמעט אינטימיות. שמירת החרות האישית האמריקאית והניו-יורקית במפרט, מונעת התקרבות אמצעי ההגנה למעגלים קרובים, אישיים. הניו-יורקר לא ייתן שיפשפשו בכליו לפני שהוא נכנס למועדון, לקניון או שיבדקו את רכבו לפני כניסה לחניון. ילידי ניו יורק והמהגרים החדשים לעיר הזו, לא יאפשרו חדירה אישית ל"אזורי הנוחות" שלהם, לא בחדרי חדרים ולא בפרהסיה. רק בשדה התעופה הם מוכנים להקריב מעט מהפרטיות שלהם, מאפשרים יצירת מרחבים סטריליים. לתושבי ניו-יורק יש ניסיון לא מוצלח עם מטוסים ומגדלים.

מגדל משטרתי נייד, ניו יורק, צילום: יוסי מטלון

מגדל משטרתי נייד, ניו יורק, צילום: יוסי מטלון

ברחובות העיר ניו-יורק ניתן לראות שורות שורות של עמודונים ממתכת שאולי ימנעו כניסת רכב ממולכד למבנה חשוב או לתחנת רכבת מרכזית.  בתל-אביב, רואים עמודונים דומים אבל  כאן הם נועדו למטרה אחרת, למניעת חנייה של כלי רכב על המדרכה. בניו יורק, לעיתים מציבים תצפית משטרתית בולטת על מגדל מתכתי נייד. מידי פעם מושמעות ברכבת התחתית ובאוטובוסים הודעות ידידותיות שמזכירות לנוסעים כי מותר לבעלי תפקיד בטחוני לבדוק חבילות גדולות במיוחד הנישאות על ידי הנוסעים. לעיתים רואים קבוצת שוטרים עומדת בכניסה למבנה ממשלתי ייצוגי. כל זה לא ימנע את הפיגוע הקטן, את הפיצוץ הקטן שיגרום לנזק אדיר.

כניסה לבנין עיריית תל אביב, כיכר רבין, צילום: יוסי מטלון

כניסה לבנין עיריית תל אביב, כיכר רבין, צילום: יוסי מטלון

בודק בכניסה לדיזנגוף סנטר, תל אביב, צילום: יוסי מטלון

בודק בכניסה לדיזנגוף סנטר, תל אביב, צילום: יוסי מטלון

לפני מספר חודשים נתפס תושב ניו-יורק שהכין פצצה. אמרו כי הוא היה "זאב בודד" (Lone wolf)[7] שרכש ידע בהכנת פצצות מאולתרות באמצעות אתר אינטרנט. למזלם הטוב של הניו-יורקים, הוא נתפס מבעוד מועד, אבל יש הסוברים שיש עוד מאות כאלו שמסתובבים בחופשיות מוחלטת בעיר ניו-יורק. בעיתונות האמריקאית, הנושא הוזכר רק במדינת ניו-יורק והאירוע, שיכל היה להיות קטסטרופאלי, טופל במסגרת עירונית בלבד. הנושא לא טופל ברמות פדראליות וזאת כי לדעתם, היה מדובר שם בהתארגנות ספוראטית ולא בארגון עוצמתי, גדול ורב זרועות.

ה"טרור הקלאסי" המוכר לנו, לא ממש מוזכר בעיתונות האמריקאית. לדעתם של רוב האמריקאים, אין עדיין עדות שתומכת בדעה כי פאניקה הנוצרת כתוצאה מפעילות טרור "קלאסית" הפוגעת באופן פיזי באדם, יכולה להיות שווה בעוצמתה ואולי אפילו גדולה יותר מפאניקה הנוצרת מפיגוע קיברנטי (סייבר טרור).

תחנת TV CNN בניו יורק, בשידור, נתפס אדם יחיד עם מטען נפץ מאולתר. צילום: יוסי מטלון

תחנת TV CNN בניו יורק, בשידור, נתפס אדם יחיד עם מטען נפץ מאולתר. צילום: יוסי מטלון

הטרור הקיברנטי או הלוחמה הסייברית תאלץ את המתכננים ואלו השולטים בתשתיות להכין חלופות קיברנטיות לאלו הקיימות. מערכות שליטה ממוחשבות אלטרנטיביות ו"אבטחת מיידע" יתוכננו במרחבים ייחודיים. מתכננים יאלצו להכין "תרופה" לנזקים שיגרמו מפיגועים קיברנטיים, "התרופה" תהיה בצורת מרחבים מקבילים שיהוו תחליף למרחבים פיזיים פגועים.

לעומת הטרור "הקלאסי" או הטרור "הרגיל" (אם יש כזה דבר) המוכר לישראלים, המרחב הקיברנטי[8] בלתי מוגדר וחסר גבולות. מיקום הפגיעה לא יהיה תחום במרחב או סביבה מוגדת. התקיפה תהיה על מחשבים ואלו יפגעו בכל הקשרים של המחשבים, בכל סביבה או מרחב רחוק או קרוב שקשור למחשבים שנחשפו לפגיעה הקיברנטית.

הגישה הניו-יורקית תמיד הייתה ותמיד בדקה האם כדאי מבחינה כלכלית לטפל בבעיה מסויימת, האם ראוי להוציא סכום כסף לטפל בבעיה שאם, במקרה הגרוע ביותר, יהיה אסון קטן שהטיפול בו יעלה פחות ממניעתו. לפי הגישה הכלכלית הזאת, לפי הניו-יורקים, לא כדאי לטפל בבעיה! – האסון יעלה למשלם המיסים פחות דולרים מההוצאה למניעתו.

עמודוני מתכת בכניסה לתחנת רכבת במנהטן, ניו יורק, צילום: יוסי מטלון

עמודוני מתכת בכניסה לתחנת רכבת במנהטן, ניו יורק, צילום: יוסי מטלון

אי ההבנה או החוסר רצון להבין שדווקא האירועים הקטנים, כאלו שמוכרים לכל אזרחי ישראלי, אלו ה"מתבשלים" בתוך רחבי ארה"ב, באזורים עירוניים ובמרחבים פרטיים, הם אלו שיכולים לגרום לדה- מוראליזאציה בארה"ב. דעה זו מונעת מהאמריקאים לטפל טיפול כירורגי מקדים באלו שזוממים להתקיף את החברה האמריקאית בפיגועי טרור קטנים. מנהיגי ארה"ב וראשי הביטחון הפדראלי כנראה מתכוננים רק לטרור קיברנטי או להתקפת טרור בקנה מידה עצום ואינם מבינים כי פיצוצים במקומות הומי-אדם כגון: קניונים וחנויות ענקיות, בתי קולנוע, בתי חולים או אוטובוסים ורכבות, יגרמו להיסטריה ביטחונית בכל רחבי ארה"ב ולנזק קולוסאלי עצום שייפגע בגוף, בנפש ובעיקר, מה שמאוד חשוב לממשל האמריקאי, בכלכלת ארה"ב.

הערות שוליים:

[1] "האדריכלות התפתחה לראשונה מהדינמיקה שבין הצרכים (מסתור, ביטחון, דת ופולחן, מגורים וכדומה) והאמצעים (חומרי בניין קיימים וכישורים)". מקור: ויקיפדיה

[2] כמו חומות ירושלים:  וְאֶת בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם, וַתִּתְצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה –  ספר ישעיהו כב .

[3] התאומים שלי/יוסי מטלון https://archinote.wordpress.com/2007/09/11/%d7%94%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c%d7%99/

[4] כדוגמת ההכנה האמריקאית לפלישה/מלחמה בעירק.

[5] " אפיון גזעי ( Racial profiling) היא טקטיקה שנויה במחלוקת בה גורמי אכיפת החוק משתמשים בגזעו של אדם או בקבוצה האתנית אליה הוא משתייך בתור קריטריון מהותי בהחלטה לתחקר ו/או לעצור את האדם." מקור – ויקיפדיה

[6] " הגנה אזרחית היא הצעדים הננקטים בקרב האוכלוסייה האזרחית (להבדיל מכוחות הביטחון) לשם התגוננותה מפני תקיפה, במסגרת מלחמה או פעולת טרור".  מקור: ויקיפדיה

[7] http://en.wikipedia.org/wiki/Lone_wolf_(terrorism)

[8] "מרחב קיברנטי הינו מרחב מטפורי של מערכות מחשב ורשתות מחשב בו נאגרים נתונים אלקטרוניים ומתבצעת תקשורת מקוונת ואינטראקטיבית ללא תלות במיקום הגאוגרפי של המשתמשים בו. המרחב הקיברנטי הוא קונספט חוזר ונשנה בספרות המדע הבדיוני." (ויקיפדיה)

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ע  ביום אפריל 14, 2012 בשעה 12:25 am

    אני לא יודע מתי היית בניו יורק, אבל בכניסה לכל בניין פדרלי, או לבניינים ציבוריים גדולים (כמו מוזיאונים מסויימים), אתה בהחלט פותח את התיק.
    גם ההודעות הידידותיות בסאבווי אינן הודעות סרק. יצא לי להבדק יותר מפעם אחת.

    • archinote  ביום אפריל 14, 2012 בשעה 5:44 am

      לאחרונה, נכנסתי לכל מקום ללא בדיקה למעט מקום אחד: האנדרטה להנצחת זכרם של הרוגי 9/11 בגראונד-זירו. באופן כללי, כל מרכזי הקניות, בתי קולנוע, הופעות ענק בפארקים/רחובות, תהלוכות, מוזיאונים שביקרתי ואולמות ספורט, פתוחים לכל ללא כל בדיקה או מבט כלפי הנכנסים.

  • yuri  ביום אפריל 14, 2012 בשעה 8:16 am

    אכן, הדמוקרטיה מורגשת מאוד בניו יורק, האדריכלות לא משמשת ככלי ביטחוני בשימוש השלטון. יש הרגשה של חופש וחירות ואף אחד לא חיפש בכלי או בתיקי. הרפובלקנים הרבה יותר, מאוד שמרנים ולכן לדעתם, השיטה ליצירת מעגלים בטחוניים בטוחים חייבת להיות דומה לזו שבארץ.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: