בתי מלון אורבאניים – לאן?

מספר רב של מבנים בלב העיר תל אביב עומדים לקבל "מתיחת פנים" אדריכלית וייעוד אחר, מבני מגורים לשימור יוסבו לבתי מלון חדשים. השילוב הקונטקסטואלי שמכיל: מגורים, מסחר קל ואירוח הוא שילוב מנצח, פורה ומפרה. למרות זאת, יש לבדוק את המינון של מספר מבני הארחה שיוספו ללב העיר, הכרחי לבדוק שהמרקם הקיים יוכל להמשיך להתקיים ללא מפגעים סביבתיים שונים ואולי, עדיף למקם בתי מלון אורבאניים צנועים  דווקא במקומות אחרים בתל אביב, במעגלים הרחוקים מלב העיר, במקומות חלשים מבחינה כלכלית ולא במרכז העיר המבוסס.

שדרות רוטשילד 96, (עוד מעט יהיה מלון "בוטיק"), צילום: יוסי מטלון

שינויי ייעוד מתבצעים למבנים רבים המחויבים לשימור בלב המבוסס של תל אביב. בסביבות יציבות מבחינה כלכלית  כבר קיימים מעט מלונות "בוטיק", אליהם ייתוספו בתי מלון נוספים. מול התיאטרון המחודש, "הבימה", יוסבו בתי מגורים קיימים לבית מלון עירוני המשלב בתוכו גם מרכז תרבות, בשדרות רוטשילד 96, מבנה קיים יוסב לבית מלון אינטימי, ברחוב נחמני 25 במבנה מגורים גדול, יוקם מלון אותנטי גדול ומתחתיו חניון רחב מימדים.

בערים רבות ומוצלחות ברחבי העולם, ניתן לראות עירוב שימושים מרתק בסביבות ושכונות שונות. רואים את התופעה הזאת הן במרכז ההיסטורי של אותן ערים והן במעגלים החיצוניים של העיר. שימושים שונים ביחד עם נגישות מירבית, יוצרים פעילות אינטנסיבית וויטאלית בכל שעות היום, פעילות שגורמת למפגש של אוכלוסיות שונות ולא משאירה למרחב הציבורי שעות ריקות מתוכן, שעות שבהן לא מתקיימת פעילות כזו או  אחרת. מינון הפעילויות הללו וניתובן לשעות נוחות לכלל האוכלוסייה, כבר מוסיפות תוכן איכותי למרכז העיר תל אביב ועכשיו רצוי להרחיב את האירועים האדריכליים/חברתיים הללו למרחבים רחוקים מהמרכז השוקק.

מבנה לשימור, (עוד מעט יהיה בית מלון), נחמני 25, צילום: יוסי מטלון

מבני מגורים בכיכר הבימה, ממול ל"הבימה", יהיו בעתיד בית מלון אחד גדול, צילום: יוסי מטלון

בעיר ניו יורק, משתמשים בבתי מלון ככלי להחייאת אזורים מוזנחים. אזורים שלמים עוברים תהליכי ג'נטריפיקציה (Gentrification) לאחר שמובילי העיר השכילו להבין שיש להשקיע דווקא באותם אזורים, אזורים חלשים כלכלית. בגין השקעות כלכליות רבות  ופיתוח מואץ,  תושבים מהמעמד הבינוני עברו לגור שם, הגיעו אזרחים שחזרו לטפח את הסביבה המתחדשת. במנהטן, בצד המערבי התחתון, בדרום העיר, בצ'לסי, אזור שהיה שנים רבות נטוש ומוזנח,  יצקו בסיס כלכלי יציב, הקימו מבנים חדשים עכשוויים, מבני ציבור, שווקים חדשים בעלי זהות אותנטית  ( Chelsea Market ) ובתי מלון שמושכים קהל חדש ותיירים שביחד, גרמו להחייאת המקום. דוגמה מוחשית לכך ניתן לראות בבניית  ה- High Line  ביחד עם בית מלון"בוטיק"  The Standard, שיצרו אטרקציות ותשתית מעולה לפריחה שכונתית חיובית.

בית מלון "בוטיק" בניו יורק צ'לסי The Standard ממוקם מעל ל High Line, צילום: יוסי מטלון

שוק בתוך מבנה בניו יורק צ'לסי, Chelsea Market, צילום: יוסי מטלון

בתל אביב, רואים ניסיון ליצירת תהליך כזה ב"דרום העיר", בפלורנטין, שם זה נעשה ללא בתי מלון ואולי עכשיו אדריכלי העיר יבינו שחובה להקים שם בית מלון מקומי שיעוצב ברוח המקום, בית מלון איכותי וצנוע שיאיץ את תהליך ההתחדשות. בשכונת פלורנטין גיבשו מדיניות של טיפוח שימושים שונים ובנייה מחודשת משקמת, אך "המלון" עדיין לא  הוקם. בתל אביב, השקעה בסביבות  לא חזקות כמו:  כרם התימנים, שכונת שפירא או שכונת התקווה והקמת בתי מלון מוצלחים דווקא במקומות אלו הזקוקים לחידוש כלכלי, ימגנטו לעברם קהילות חדשות ותיירים שיפריחו את המסחר והמגורים בסביבה, ובכך יהפכו את הסביבות הללו לאטרקטיביות יותר.

בכל עיר, בכדי ששתילת בתי מלון צנועים בלב הסביבות החלשות ותהליך הג'נטריפיקציה יהיה מוצלח, יש לבצע סקרים בשיתוף עם האוכלוסייה ובדיקות מקדימות שיבחנו את הפעילות והאופי של בתי המלון הללו. בית מלון בעל אופי מתגרה, בעיות לוגיסטיות, תחבורה בעייתית ותחזוקה לקויה, יכולים לשבש את האיזון העדין והשביר הקיים בכל הסביבות החלשות. חובה לדאוג לאוכלוסייה המתגוררת במקום,  יש להבטיח שהחברה החלשה מבחינה כלכליות לא תפגע או תדחף אל מחוץ למקום מגוריה. לכן, תחילה יש לתכנן ולבצע בדיקות כירורגיות מקדימות, בדיקות שיאבחנו את הדרך היעילה ביותר לחידוש הסביבה ובמהלכן ימצאו את המקום המתאים ביותר להקמת בית מלון אותנטי שיעשה את השינוי המצופה.