דגל ישראל – דגל רב-גווני

 

 

 

צילום: יוסי מטלון

 

דגל ישראל הוא נושא רגיש, יש כאלו שטוענים שאסור לגעת בו ויש הטוענים שצריך לעשות לא רוויזיה. למרות שאותי לימדו שיש דברים שלא משחקים איתם, נראה שדגל ישראל לא נכלל בין הדברים הללו. ישנם שרוצים למתג אותו מחדש, למכור אימאג' חדש. בכבישים המהירים אפשר לראות כי על הלבן הוסיפו שברים צבועים בצבעי "גלידה".

 

דגל המדינה מייצג את המדינה, ריבונותה, מוסדותיה וכל אזרחיה, בכל מקום שהוא. לדגל יש רקע לבן, ועליו שני פסים אופקיים בצבע תכלת כהה, וביניהם מגן דוד בגוון זהה. רבים מקרב התושבים היהודים במדינת ישראל, ומהיהודים שחיים במדינות אחרות, רואים בדגל הלאומי סמל לעצמאותה של מדינת ישראל.  חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, הבין את משמעותו של דגל כסמל לאומי. ב-1895 הוא כתב במכתב: "בדגל אפשר להוליך בני-אדם לכל מקום. למען הדגל בני אדם חיים, ועליו הם נהרגים".

 

השברים שעל הדגלים שהוצבו לאורך הכבישים הראשיים לכבוד יום העצמאות ה-61 למדינת ישראל, שונים, אך גם הרמוניים! הם אולי מתוקים ומזכירים טעמים סוכריים, אך נראה שהם עוצבו בכדי ליצור את השלם הנפלא, את "המוזאיקה" היפה שהיא האלמנט הרב-תרבותי האנושי בישראל. או אולי להיפך, להראות את השוני החד שבחלקים שמרכיבים את העם היושב בציון, או את העמים היושבים בארץ זו. יתכן ויש כאן רצון להדגיש את השבירות היום יומית שמקיפה אותנו בכל נדבך ונדבך. השברים הללו מחלקים גם את שני הפסים הכחולים שבדגל, מה היה קורה עם היו מנפצים את המגן דויד?

 

מה רואים בדגל הזה? יהודים ומוסלמים ואולי גם נוצרים, דרוזים וצ'רקסים? עניים ועשירים? אשכנזים ומזרחיים? צפוניים ודרומיים? לבנים ושחורים? תל אביבים ואלו מחוץ לתל אביב? קרובים ורחוקים? דתיים וחילוניים?עובדים ועובדים זרים? סטרייטים והומואים? חיילים ואזרחים? מתגייסים ומשתמטים? מה רואים כאן?

 

בויקיפדיה נכתב כי:"הדגל הינו סמל חשוב ביותר והוא עשוי לשמש ליצירת מוקד הזדהות וגאווה בקרב אלה המניפים אותו. שימוש זה בדגלים גדל בעקבות עליית הלאומיות כביטוי לפטריוטיות. הדגלים הלאומיים עשויים לעורר אסוציאציות צבאיות עקב מקורם והשימוש הצבאי הנרחב בהם". עוד נכתב שם כי: " לפי מקורה האטימולוגי של המילה, משמעות השם "דגל" היא פלוגה צבאית גדולה, והוא נזכר בפקידת בני ישראל במדבר סיני ‏‏. רק בתקופה שלאחר המקרא, קיבל השם "דגל" את משמעותו כפיסת בד מתנוססת, לפי הסמל שהיה לאותן קבוצות צבאיות." לקראת הקונגרס הציוני הראשון נבחרה הטלית, שמתעטף בה היהודי בבית הכנסת, כדגל ההסתדרות הציונית והוסיפו לה מגן -דוד.

 

בדגלי ישראל הצבעוניים שהוצבו לאורך הכבישים הראשיים, החלקים מרכיבים כאמור את השלם, האם השלם הוא רב-תרבותי? האם הוא אוסף? אוסף של מה? אולי זה מרקם חומרי פשוט ומתאחד, או מרקם מורכב שנוצר עי ידי חומרים שונים שלא מתחברים, כמו מים ושמן. אולי יש כאן רצון להודות שהימצאותם והצבעונית של השברים אחד ליד השני לא גורמת לאסונות ומלחמות. ברור לכל כי בציון, גם כשהחומר דומה, יש מאבקים בלתי פוסקים. מה באמת מייצגים השברים, אולי רקעים? אולי דעות? כוונות? גישות? שפות? דתות? לאומיות? האם החומרים הללו יהפכו פעם לחומר אחד או יתלקחו ויתרחקו אחד מהשני?  יבוא העתיד וידאג לעתיד.  

 

אין להשתמש בכל צורה שהיא בצילומים או בטקסט ללא אישור. כל הזכויות שמורות לאדר' יוסי מטלון .

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ערן  ביום מאי 23, 2009 בשעה 10:15 pm

    מעניין לחשוב בהקשר הזה על דגל הבאר-קוד שהאדריכל רם קולהאס הציע לאיחוד האירופי.

  • יוסי  ביום מאי 24, 2009 בשעה 12:11 am

    יש רצון לעצב דגל "בינלאומי", דומה לאדריכלות הבינלאומית.
    אוניברסאליות גלובאלית.

  • קוריצה  ביום מאי 24, 2009 בשעה 1:47 pm

    לא יותר טוב מתקשרים לעיריית תל אביב ושואלים במקום לברבר במוח ?

  • יוסי  ביום מאי 24, 2009 בשעה 2:33 pm

    זה היה בכל עיר ולא רק בתל אביב.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: