אדריכלות בשרות הקריקטוריסט

 

אדריכלות "גנרית", איור: ערן וולקובסקי

 

לעיתים קרובות מבנים מסוימים מוצאים את עצמם כחלק מקריקטורות פוליטיות/חברתיות, כשליח ורקע למחאה חזותית. הקריקטורה מצרפת את הבניין לאדם, גוף פוליטי/ממשלתי, לתפקיד או למצב חברתי כלשהוא תוך כדי הבלטה מופרזת של פרטים מסוימים. הפרטים הללו הם שמאפיינים את עוצמתו של המבנה או את נקודות התורפה שבו. המטרה היא ליצור מסר, לעורר פרובוקציה, להצחיק, לגרות או לעורר ביקורת אצל המביט והבוחן את הקריקטורה. איכות הקריקטורה גבוהה יותר ככל שההשפעה שלה על המתבונן, מהירה, עוצמתית ובלתי נשכחת.

לרוב, הקריקטורה מאמצת מבני ציבור ממשלתיים או נקודות ציון בולטות במרחבים ציבוריים, מעוררי מחלוקת רב-תרבותית. ישנם אדריכלים ש"מתמחים" ביצירת נקודות ציון אורבאניות, בעיצוב מונומנטים שיבחרו כמקום בולט באופיו ובמסר הקולני והצורני שהוא מוסיף לסביבה. במקרים אחרים, נבחרים מבנים "גנריים" חסרי הגדרה ייחודית המוכרים לכל והפזורים בכל מקום אפשרי. אלו מבנים שאינם אייקונים אדריכליים או פוליטיים אבל יש להם אופי בקונטקסט אורבאני או פרברי שמתאר מצב חברתי/פוליטי שיכול לשמש רקע לקריקטורה שהאדם הפוליטי נמצא במרכזה. למאייר צריכה להיות הרגישות החברתית /פוליטית בכדי שהוא יהיה מסוגל לאתר את המבנה הראוי למסר שבקריקטורה. 

 

אדריכלות "לוקאלית", איור: ערן וולקובסקי

 

תאטרון "הבימה", איור: בידרמן

 

מבני ציבור משמשים כסוכנים של הקריקטוריסט. מבנים המשאירים את רישומם בזיכרון הקולקטיבי של האדם ומאופיינים על ידי גיאומטריה פשוטה, כוחנית וברורה, כדוגמת מגדל המטכ"ל, נבחרים כמבנים נוחים לקריקטורות. מבנים תקשורתיים שיכולים לעבור תהליך של דיס-פרופורציה ועיוות פיזי שיעבוד בהרמוניה עם ההגזמה הפוליטית/חברתית, נבחרים לשמש כרקע למסר תרבותי. נקודות ציון בולטות כדוגמת מגדלי עזריאלי, משמשות כרקע לביקורת של גוף פוליטי/עירוני או בעלי הון.

מגדל המטכ"ל, אדריכל: יסקי-סיון צילום: יוסי מטלון

 

 

מגדל המטכ"ל, איור: בידרמן

 

מגדל המטכ"ל: איור: דן אלון

 

הקריקטוריסט מזריק לתוך עבודותיו חוויות אישיות או קבוצתיות שנרשמו בזיכרונו, הוא למעשה משמש כמראה לאומית, כפובליציסט ללא מילים שיש לו כוח פוליטי/חברתי. הקריקטוריסט הוא למעשה משמש כאחד שמעצב תדמית, בכוחו להציג לכל את הסביבה הפיזית של האזרח, בכוחו להראות מבנים המייצגים גישה ותפקיד לחיוב ולשלילה. בבחינה רחבה יותר, נראה כי הקריקטוריסטים קיבצו ארכיטיפים שמאפיינים את המרחב הבנוי והפתוח והם מוצגים בצורה חזרתית על ידי הקריקטוריסטים ובמצבים שונים.

מבנים שמקשרים ומחברים בין זיכרון קולקטיבי, דפוסי התנהגות ומצב פוליטי/חברתי נבחרים לככב כ"שומר מסך" לקריקטורה מוצלחת. מבנים אלו נבחרים בגלל היותם חלק מתרבות, חלק מקונטקסט אנושי ומצב סביבתי מוכר. המבנים הנבחרים, לטוב ולרע, מצטלמים היטב במחשב האנושי ומשמשים ככליביטוי להבעת עמדה ודעה אישית. למרות כוחה של הקריקטורה, אין ספק כי המבנים הללו היו צריכים לרכוש לעצמם אהדה/שנאה או מוכרות על ידי ההמונים זמן רב לפני אימוצם על ידי הקריקטוריסט.

כור גרעיני, איור: מישל קישקה

כור גרעיני, איור: ערן וולקובסקי

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • גבי  ביום מרץ 25, 2009 בשעה 11:12 pm

    בחינה מעניינת של דבר לא טרווילי.
    עכשיו אסתכל בקריקטורות דרך רקע אדריכלי.

  • Racheli Hart  ביום יולי 22, 2012 בשעה 7:38 pm

    רחלי – מאיר את עייני המתבונן..מאד מעניין!רעיון מבריק!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: