לא למהפכה אדריכלית

 

 

בשעה שבתל אביב-יפו הרסו מבנה מוצלח כדוגמת תיאטרון "הבימה", חושבים לשנות מבנה מוצלח אחר, את "היכל התרבות", מניו יורק ועד לונדון מתלבטים אם להרוס פרויקט מגורים נכשל, חושבים פתוח ושואלים, בפרטיות ובעיתונות, מה חשוב ורצוי לעשות? האם רצוי להשאיר או להרוס? בוחנים את האפשרות להשאיר עומד וקיים משהו שנבנה על ידי אדריכלי העבר בכדי שמתכנני העתיד ילמדו מה לא לעשות ואיך אפשר לשפר את הקיים ללא מהפכות אדריכליות.  

 

את פרויקט המגורים Robin Hood Gardens  שממוקם במזרח לונדון, תוכנן על ידי האדריכלים הבריטים Alison and Peter Smithson ונבנה בשנת 1968, רוצים להרוס. האדריכלים הללו, שנחשבו כהרפתקנים לתקופתם, תכננו בסגנון שהיה נפוץ אז בעולם ובייחוד בלונדון, הסגנון הברוטאליסטי. הריסתו תחשב כ"הלם אורבאני" ובמקומו יקומו קומפלקסים חדשים למגורים עדכניים. 

 

 

הממשלה הבריטית רוצה להרוס את הקומפלקס הזה ובהפתעה גמורה, יש כאלו שמאמצים אידיאולוגיה אחרת. האדריכלים המבוגרים רוצים למחוק את מה שהם עשו, לברוח מיצירותיהם. דווקא הצעירים, כולל האדריכלית הדה-קונסטרוקטיבית זהה חדיד, רוצים לשמור ולשמר. הם חושבים שפרויקטים צריכים לעבור מדור לדור בעזרת התאמות שונות, בכדי שבעתיד ילמדו מההיסטוריה ולא יצטרכו להמציא אותה. לדעת רבים, אפשר לשמר את החיובי של אז ולחבר אליו את החיובי של היום.  

 

מבקר האדריכלות מהניו יורק טיימס, Nicolai Ouroussoff, מתאר את הפרויקט במילים קודרות. הגישה אליו נוראה, הדרכים במצב גרוע והמבנה האפרורי והקשה הזה נותן הרגשה קשה מאוד עוד לפני שאתה מתקרב אליו. מעליות שאינן עובדות, חדרי מדרגות ללא מעט אוויר, חללים קלאוסטרופוביים וקיר באמצע גרמי המדרגות שנותן לך הרגשה שעוד מעט מישהו ישדוד אותך לאור היום, לא מוסיפים מחשבות אופטימיות אודות הסביבה הזאת. לדעתו, יש במבנה גם פרטים ארכיטקטוניים מוצלחים מאוד וסידור דירות מעניין. בכדי לראות את החיובי, הוא טוען, צריך ללמוד ולדעת איך בוחנים ומביטים במבנה איכותי. אלמנטים חיוביים אלו יכולים אולי למנוע את הריסת הקומפלקס הזה ושימורו על ידי הפיכת המקום ליותר אנושי ובטוח. לדעתו, אדריכל יצירתי שיגשר בין חדש לישן יוכל להפוך את המקום לחוויה חיובית מבלי להרוס ולהתחיל את הבניה מבראשית. הוא מוסיף וכותב כי להריסת המבנה יש בעיות של אתיקה וההשפעה הכוללת של הריסה ובניה מחודשת, כוללת בתוכה נזקים עתידיים לסביבה. 

 

כמו תמיד, יש חשש בהריסת העבר, העתיד לא תמיד מבטיח טוב יותר. פתרון אדריכלי שיאמץ את הטוב מהקיים ויחבר אותו אל הטוב והמוצלח העכשווי יוכל לעצב סביבה בריאה יותר שתגרום גם לחברה האנושית להיות בריאה ומוצלחת. חיבור של עבר ועתיד יכול לתת לאדם ולסביבה הרגשה של המשכיות ושייכות למקום.

מקור צילומים: NYT

ניגודים

מרכז פרס לשלום ביפו. אדריכל: מסימיליאנו פוקסס צילום: יוסי מטלון

מוזיאון העיצוב בחולון. אדריכל: רון ארד צילום: יוסי מטלון

אין להשתמש בכל צורה שהיא בצילומים או בטקסט ללא אישור. כל הזכויות שמורות לאדר' יוסי מטלון .