קופסה ל"הבימה"

 

"הבימה" בשנת 1950, צלם לא ידוע

 

"הבימה" בשנת 2008, צילום: יוסי מטלון

התכנון שמוצג על הנייר יכול להשתנות, אבל מה שעשו ל"הבימה" לא נוכל לשנות. עוד לפני התכנון המוזר של בית ראש הממשלה החדש, הצליח חתן פרס ישראל, האדריכל רם כרמי להקים עבורנו קופסת תיאטרון, מבנה מקובע בקנה מידה דיספרופורציוני לסביבה, מבנה התחום על ידי חומות וחרכי ירי עליונים.

 

תחילה חשפו את העמודים, עמודים שהיו מטאפורה, לאחר מכן הכניסו אותם פנימה והשאירו בחוץ רמז למה שהיה, כאילו לומר לנו "זוכרים את ההיסטוריה?". החזית הראשית סורסה, במקום להשאירה בצורה שכל כך מוכרת לנו, הוא הכניס אותה פנימה והשאיר בחוץ גרוש אחד שנלקח מהלירה הישראלית המיתולוגית, הוא השאיר בחוץ רק רמז מהחזית המיתולוגית שמוכרת לכולם.

 

חזית קידמית (דרומית). צילום: יוסי מטלון

 

"הבימה", צילום: יוסי מטלון

המבנה הקופסתי הזה שלבטח יחופה באבן, יוצר חומה ברורה צמודה לרחוב שבצידו המערבי ומקטין מאוד את האפקט של גן-יעקב מצידה הצפוני. האטימות  החומרית וקנה המידה המוגזם יוצרת הרגשה לא נעימה להולכי הרגל. ההרגשה היא שיש כאן איזה מונומנט נעול שיוצר "רדוקציה" לכל מה שנמצא לידו. יתכן כי בחזית התיאטרון תוקם ויטרינת זכוכית, אך זו תשאיר את העמודים המעוגלים בחלל הפנימי  ותקטין עד מאוד את הרחבה המכובדת שנמצאת ממול למבנה.

 

כמו בתכנון האקסטרווגנטי של בית ראש הממשלה החדש, גם כאן לא ברור אם נעשתה עבודה מקדימה שתבחן את המסר התרבותי והחברתי שחייב להיות במבנה לאומי מסוג זה. לא בטוח שנעשה סקר סביבתי שבוחן את הקנה המידה שמסביב, את השדרות שמסביב, את מרכיבי התנועה השונים שמסביב ובעיקר את רגשות האדם ביחס ל"מצבה" מסוג זה. חבל שלא ניתן היה לראות את סכמות התנועה האנכית והאופקית בבניין. הייתי רוצה לראות את הקשרים הפונקציונאליים בין הנפחים הפנימיים השונים, את ההתמודדות עם מבנה שחייב להיות נגיש לנכים ואולי אפילו נראה בו כמה אלמנטים של "מבנה ירוק".

 

אני תקווה שהתנועה הפנימית של המבנה מכבדת את האדם, שהחלקים הפנימיים של המקום יהיו עדינים יותר ויזרמו יותר מאלו החיצוניים. אני מצפה שמכל מקום ישיבה בכל אולם יוכלו לראות את אשר נעשה על הבמה ושהאווירה הפנימית תרכך את החיצוניות הקשוחה והבלתי מתפשרת של המבנה הזה.

 

"הבימה" ויחסה לגן-יעקב, צילום: יוסי מטלון

 

"הבימה", צילום: יוסי מטלון

אין להשתמש בכל צורה שהיא בצילומים או בטקסט ללא אישור. כל הזכויות שמורות לאדר' יוסי מטלון .

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • מרית  ביום פברואר 21, 2009 בשעה 9:45 pm

    כשזה היה הרוס היה לזה חן אפוקליפטי, אבל מאז זה נהיה יותר ויותר אטום ומבוצר.
    זוג תיירים שעצר אותי ברחוב, שאל: מה בונים פה, סופרמרקט?

  • גרידג'  ביום פברואר 21, 2009 בשעה 10:35 pm

    זה יהיה נחמד אם ניתן יהיה להגדיל את התמונות שאתה משבץ בבלוג.

  • מיכל עלמה  ביום פברואר 21, 2009 בשעה 11:55 pm

    חבל שהמבנה המעוגל, המרוכך, זה שחיבר באמצעות צורניותו וחיבק אל תוכו, הפך לריבוע. חבל.

  • איילת  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 1:21 am

    זוועה. אין מילה אחרת לתאר את מה שעשו מ"הבימה". כמו מוזוליאום, כמו בית המפלגה הפאשיסטית, רק חסר שיתלו דגלים משני הצדדים וישירו את האינטרנציונל כל בוקר וערב בכניסה.

    אני לא יודעת איך הגיע רם כרמי למה שהגיע, אבל אין לי ספק שלא מדובר בקשרים על חשבון כישרון. צריך להיות עיוור אמיתי כדי לקחת את האלמנט המאפיין של 'הבימה'- המבנה המעוגל, ולעשות ממנו קופסא אטומה, מחרבת נוף, מפלצתית כ"כ בנוכחותה וחונקת את כל רוטשילד.

    מסתבר שלא לומדים כלום במדינה הזו, וכמו שאטמו את שד' בן-גוריון עם תפלץ "כיכר אתרים, כך עושים עכשיו גם לשד' רוטשילד- בצד אחד מוזוליאום "הבימה", בצד שני המגדל המפלצתי על החיבור עם נווה צדק.

    שישהו יעצור את הזוועה הזו לפני שיהיה מאוחר מידי.

  • איילת  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 1:22 am

    ששמתי את הפאשיזם ואת האינטרנציונל באותה שורה, הכוונה היתה להדגיש את החזות הדרמטית עד טרגית של הבניין הזה, שאמור להכיל תיאטרון ולא סוג חדש של משטר אימים.

  • ליאור  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 2:33 am

    אני מקבל את האבחנה של התיירים של מרית. אם לא הייתי יודע מה זה הייתי אומר שזה קניון, או אולי סניף חדש של וולמרט.

    עוד לא הבנתי למה היה צריך להרוס את הבימה הישנה. מה היה שם כל כך רע?

  • שרון רז  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 7:34 am

    יום אחד ראיתי בזוית העין את מה שהולך ומתרקם שם וכה נחרדתי וזועזעתי שברחתי מהר והדחקתי.
    יוסי, תודה על הפוסט והעדכון הצילומי. אני חושב ובטוח שזו מהשערוריות הגדולות שהיו כאן וזה פשוט לא יאומן כי אבא של רם כרמי, דב כרמי היה אחראי לשיפוץ ההיסטורי השני של המבנה.
    איך דיברו ודיברו על היכל התרבות ובינתיים זימברו את כולנו מהדלת האחורית עם הבימה, כל הכבוד להם, גנבים בחשיכה, תחמנים באפילה
    ממש בא לא להיות כאן יותר, במידה שבה כל הזמן מרמים את האזרחים

    לא ברור מדוע כל הנפח הדוחה הזה לא יכול היה פשוט להיכנס מתחת לארמה, הרי כבר חפרו את האמא של החניון ליד. הרמייה היתה אכזרית, חשפו מחדש את העידגול והעמודים ואז כיסו הכל ומנפנפים לנו עם האצבע האמצעית, אתה יודע, פשוט בא לי להקיא, להקיא

    ואתה יודע מה- זה לא רק המממנים, המחליטים, היזמים, בעלי הנכס, העירייה אלא גם האדריכל, כן, גם האדריכלים, מי שמשתף פעולה עם דבר כזה ראוי לגיליוטינה בכיכר העיר

    האקרופוליס של התרבות בעיר, כיכר הבימה, ועכשיו זימברו אותה למאה השנים הבאות, כך, באור יום, בשנות האלפיים

  • עמנואל  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 7:44 am

    על זה נאמר – איפה הגראדים של החמאס כשצריך אותם?!

  • אייל  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 8:18 am

    עוד נרטבים להם השלטים של ליבני – האומץ לשנות.

  • יאיר  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 8:29 am

    כרמי קיבל את הבימה ללא תחרות תמורת שתיקתו על פרויקט שיפוץ היכל התרבות שתכנן אביו דב כרמי,יחד עם זאב רכטר ויעקב רכטר.

  • מיכל  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 8:43 am

    אכן קופסה, שלא לומר קופסת נעליים (שאולי במקרה הזה היתה לוקחת בגדול)

  • דני בלוך  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 11:07 am

    זיוה יריב, שהיתה בעבר בעלת טור בידיעות אחרונות הציעה שניתן למחבלים כמה כתובות שזקוקות להריסה…

  • מומו  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 12:10 pm

    זה ממ"ד של פיקוד העורף
    ביציקה ישירה על הבימה.

    אלגוריה להשתלטות של הממסד הבטחוני על המרחב התרבותי/אזרחי

  • בועז  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 12:55 pm

    מפלצת.

    גועל נפש.

    בנין מדכא.

    אטום.

    מראה על תפיסה כוחנית וברברית של הסביבה.

    זה ארכיטקט, זה?
    כמו שאני רקדן, בחיי.

    ואני רקדן חרא. אין לי מושג בריקוד.

    כל פעם שאני עובר שם, אני מתמלא חימה, אגרופיי נקפצים בזעם.

    גועל נפש. פשוט גועל נפש. אין מילה בלקסיקון החרפות והגידופים שתתאים לזוועה הזו.

    בושה.

  • איילת  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 1:02 pm

    והתכוונתי לכתוב שאין לי ספק שאבל אין לי ספק ש-א-כ-ן מדובר בקשרים על חשבון כישרון.

    אחרת לא ברור איך כל פעם שכרמימקבל פרוייקט, הוא עושה אותו בדיוק ההיפך ממה שמתבקש מהסביבה. האיש פשוט נטול הבנה סביבתית, ויש לו רגישות אסתטית של בולדוזר. הבניין הזה מחריד, וכמוהו גם תפלצת 'בית ראש הממשלה'. שמישהו יקח לו את הרישיון ויוציא את היד שלו מישבנם של מקבלי החלטות.

  • שלמה  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 2:47 pm

    הרי התוכניות פורסמו מבעוד מועד ולא צריך לחכות לבניית השלד כדי להבין מה יבנה.
    איך לא קמה צעקה של הציבור, של עיתונאים שכותבים על ארכיטקטורה, של אדריכלים אחרים?

    הרי כאשר פורסמו התוכניות עוד ניתן היה לשנות ואפילו אפשרי כי סה"כ במקרה הזה האינטרס של העירייה זהה לזה של הציבור

    חבל מאוד

  • אסתי  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 10:20 pm

    זה לא את היד. זה את הלשון.
    ואת הניתוח שיפריד בין הלשון לרקטומים המתאימים, דוחים עד שד"ר סרוב יגמור לרצות את פסק הדין שעוד לא ניתן לו.

  • איילת  ביום פברואר 23, 2009 בשעה 12:59 am

    זה שאת כ"כ צודקת, וסביר להניח שזה אף חמור יותר ממה שאת מתארת.

    ובסוף, כולנו משלמים על זה בנוף.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: