בית ראש הממשלה החדש

 

שוב ושוב הוא עושה לנו את זה. גם הפעם אדריכל רם כרמי הפיק תכניות ראוותניות בקנה מידה אבסורדי ובמורפולוגיה אנטומית שיוצאת מכל פרופורציה ארכיטקטונית והתחשבות כלכלית.

מבנה בית ראש הממשלה החדש נראה כמונומנט נוסף, משהו נוזל ונמשך המכיל בתוכו נפחים אורגאניים אסוציאטיביים הקשים לביצוע והיקרים עד מאוד לתחזוק. לא ברור כיצד פרויקט כזה משווק לציבור, כיצד הוא נמכר ללא ניתוח מקצועי מקדים, ללא תחרות אדריכלית או ועדה מקצועית שתאשר פרוגראמה וקונספט הגיוני המתאים לעם הזה ולמקום שבו הוא שוכן. 

חבל שלא ניתן לראות את הניתוח האדריכלי של המבנה, את הנפחים, תנועה וזרימה של רכב ובני אדם, קנה מידה סביבתי, התייחסות לאקלים או נקודות של "מבנה ירוק" שאולי יש בו. נשאלת השאלה האם נעשה "סקר" ארכיטקטוני והאם האדריכל התייחס אליו ולתוכנו באופן כלשהוא. עוד לפני מריחת הפחם השחור על נייר סקיצה היה צריך לבדוק את מהות תפקידו של ראש הממשלה,  את ההיסטוריה שלו לאורך הדורות ומה יהיה תוכנו בשנים הבאות. רבדים רבים היו צריכים להבחן ולהיחקר, שכבות רבות היו חייבות להיחשף.

הזילות בכספי הציבור נראית בכל קו שנמשך בתכנית הזאת, הערכים שיש להכניס למבנה של ראש הממשלה נשארו מאחור, מנותקים. אין כאן התייחסות להגיון סוציאלי, למסר תרבותי או התחשבות קולקטיבית.

ראש הממשלה צריך לקבל משהו סולידי, מחושב ושימושי שמתוכו ובתוכו הוא יוכל לייצג את כולם, את עמו. נושא הרגש והחוויה האישית של אדריכל רם כרמי לא צריכים להיות מושרשים בתכנון של מבנה זה. נראה כי יש משהו אישי שהוא רוצה להנחיל למבנה זה, הנושא האישי צריך לבוא לידי ביטוי לא כאן. החוויה האישית של המעצב היא משהו סובייקטיבי פרטי שלו. כאן זה המקום להיות לאומי, רב-תרבותי, מתחשב בכלל ולא רק באמוציות של המתכנן. 

מבנה זה חייב להיות משהו של נחלת הכלל ולא אישי שלו, של האדריכל. הרגש הטמון במבנה של ראש הממשלה לא צריך להיות מנותק מרגש העם, להיפך, המבנה וראש הממשלה שנמצא במרחביו הפנימיים, חייבים לחוש בכל רגע ורגע את רוח העם ותרבותו, את החוויות של העם, החיוביות והשליליות ולא להסתתר במקום מנותק מהמציאות, מקום מגודר, מסורבל ונעלם מן העין. הנייר יכול לסבול את הכול, העם לא!

אין להשתמש בכל צורה שהיא בצילומים או בטקסט ללא אישור. כל הזכויות שמורות לאדר' יוסי מטלון .

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  ביום פברואר 10, 2009 בשעה 4:58 pm

    מאה אחוז צודק, יוסי, התכנית הזו שנחשפה לציבור מעוררת בי גועל רב וכעס. לא מבין את ההצדקה לזה, את המגלומניות, את הראוותניות, את הצורות המבחילות, התכנון המוגזם. זה רע, זה גרוע וזה מביש. שראשי הממשלות שלנו יסתפקו במה שיש. לגולדה היתה דירה קטנה, לא? וגם שם הסתדרו במטבחון…

  • יוסי  ביום פברואר 10, 2009 בשעה 5:01 pm

    מזכיר את הקווים של גאודי או שזה נדמה לי?

    בכל אופן, על בית המשפט העליון שתוכנן ע"י כרמי אני יכול להעיד על שני כשלים גדולים:
    1. אקוסטיקה איומה באולמות המשפט. הדבר נובע כנראה מהתקרות הגבוהות. פשוט אי אפשר להבין מה מדברים וכל הזמן יש אקו ברקע.
    2. צריך משקפת כדי לראות את השופטים מספסלי הפרקליטים. ממש מביך המרחק הזה שבין הפרקליטים – בוודאי הקהל – לבין השופטים.

  • אחת  ביום פברואר 10, 2009 בשעה 5:22 pm

    לדעות כאן.
    בנוגע לגודל המבנה יש בכ"ז להביא בחשבון את הצרכים העכשוויים הכוללים שיכונם והלנתם של בעלי תפקידים רבים (מה שנעשה כיום באמצעות שכירת מבני לוויין, למשל).

  • דני בלוך  ביום פברואר 10, 2009 בשעה 5:48 pm

    כל הסיפורים על הצורך בהלנה הם קשקושים. זה הכל עניין של מגלומניה. הבעיה היחידה היא ביטחונית במיקומו הנוכחי של בית ראש הממשלה, צריך לסגור רחובות בעת אירוע ובעת שראש הממשלה נוסע מביתו אל משרדו ובחזרה. לשם כך צריך למצוא מקום קרוב למשרד ראש הממשלה – זה מובן. אפשר בית בגודל סביר עם אולם מתאים לקבלות פנים וארוחות ממלכתיות וזה הכל.כל השאר – מיותר לחלוטין.

  • אסתי  ביום פברואר 10, 2009 בשעה 6:36 pm

    אם יותר לי:
    זה גם מכוער נורא.
    הייתי קוראת לזה מפגע אסטטי, כשהאסטטיקה היא לא רק ויזואלית אלא בהחלט מוסרית.

  • asaf  ביום פברואר 10, 2009 בשעה 7:16 pm

    when I first read about it yesterday, I was shocked. Having seen it now – I want to cry.

    Sorry about the English – I'm at work.

  • אחת  ביום פברואר 10, 2009 בשעה 7:37 pm

    לא צריך מבנה גדול כשחשבתי. מצויין. תודה על המידע.

    אם כך הימנעותה של לבני מהצבעה לגביו מעציבה אותי עוד יותר.

  • נחום  ביום פברואר 10, 2009 בשעה 7:51 pm

    בזבוז מיותר ונורא של כספי ציבור, הון עתק זה עולה על חשבון משלם המיסים, שום בניין כזה לא אמור להבנות בתקופה של מיתון נורא, כשלרבבות אנשים אין עבודה והמצב במשק הולך ומהסתבך.
    צריך לבטל את כל העניין הזה, ומי שהלך לבחור
    היום בראש הממשלה הבא/ה נתן יד לבזבוז הנוראי הזה. עושים לכם שטפת מוח כמה זה חשוב לבחור,
    לא רק שזה לא חשוב, זה מיותר ונורא לבחור.

  • יאיר דקל  ביום פברואר 10, 2009 בשעה 8:33 pm

    טוב שהסיפור פורסם (שנית) בימים אלה של הכנה למיתון ושל סיום ימיה של הממשלה הקשה הזאת.
    אתה בוחן את הצד הארכיטקטוני של הבנין – וכאן אינני יכול להביע דיעה. אולם הרצון של ראש הממשלה הכושל להקים אנדרטה – מזעזע. אנדרטה לכשלון במלחמה אחת ואי הצלחה במלחמה שניה? אנדרטה לחקירות אינסופיות במשטרה? אנדרטה לאי הצלחה בשום פרוייקט?
    בדאוניג 10 מתגוררים ראשי ממשלה למעלה ממאה שנה. גם בעלי האגו שלנו יכולים "להצטופף" בבנין הנוכחי.
    אולי צריך שיפוץ והתאמה – אז צריך מכרז ובדיקה ציבורית. בכך, אתה צודק.

  • דני בלוך  ביום פברואר 10, 2009 בשעה 9:00 pm

    גם אם לא היתה בעיה של מיתון הבניין מיותר וגם מכוער

  • עוז  ביום פברואר 10, 2009 בשעה 11:43 pm

    רבותי האדריכלים,
    שנותנים פרסים לעצמים בוועדות סגורות. אולי מספיק להשתין על כולנו מהמקפצה.
    בסדר, הבנו. שרדתם את בצלאל ואת הטכניון, ואת השטויות על קרטון ביצוע. עכשיו תעזבו אותנו בשקט ותפסיקו להוכיח שיש לכם יותר גדול מלפרעה.

    *הפניה בלשון זכר, אבל נכונה גם לנשים (ע"ע עדה כרמי).
    ** אין הכוונה בלשון הפניה לכל האדריכלים, הכוונה רק למי שמשתין מהמקפצה. ואם נעלבתם: על ראש הגנב בוער הכובע.

  • יונת  ביום פברואר 11, 2009 בשעה 10:14 am

    רק לי זה נראה כמו תוכנית למתקן צבאי סודי? כאילו שהמטרה העיקרית היא לשמור על השלטון מפני ההומנים הזועמים.

  • אורן  ביום פברואר 14, 2009 בשעה 10:58 am

    אף אחד לא מעריך את העובדה שבית ראש הממשלה הולך להיות בצורת ראשו של הרובוט מ"תקלה מופלאה"

  • zosha  ביום פברואר 14, 2009 בשעה 3:38 pm

    אף אחד לא מעריך את העובדה שבית ראש הממשלה הולך להיות בצורה של מערכת מין ניקבית" רחם, חצוצרות ושחלות.
    (כפי שהכתבים חדי העין של timeout תל אביב הבחינו)

  • שרי  ביום פברואר 14, 2009 בשעה 11:07 pm

    ל-ZOSHA

    נדמה לי שכאן כתוב כי למבנה יש
    " נפחים אורגאניים אסוציאטיביים "
    וזאת בכדי לא להכנס לפרוט אנטומי.

  • מיכל  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 8:45 am

    יציר מגלומני. אח, האגו האגו העצום הזה. בשביל מה?

  • מיכל  ביום פברואר 22, 2009 בשעה 8:51 am

    ועוד: גם ההשתלבות שלו בסביבה היא 'לא משהו' בלשום המעטה כמובן. אפילו מבט מהיר ומרפרף על המודל מזהה את הפינה הזו, בתצלום שהבאת מימין למעלה, שמגיעה לצומת אך לא זו בלבד שלא מדברת איתה, ממש מתאכזרת אליה (כדי לשמר את הסימרטיה הקדושה שם, ואת רצון האדריכל והחלטתו על 'צורה' ספציפית שתהיה למבנה). שום קשר לרחוב אומר בעיני, בהקשר הזה, שום קשר לעם, לבוחרים, מה שמיצר תחושה של סיאוב, נתק, התנשאות ונזק יותר מאשר תועלת.
    וזאת בלי להגיד מילה על השפה שלא יכולה להרשות לעצמה, בכאלו יחסי קרבה למבנים שבסביבה, להיות כל כך (!) שונה.

  • Unbuilt  ביום פברואר 24, 2009 בשעה 10:25 pm

    אני לא מתליח להבין כמו שמישהו כתב כאן , כיצד אין תחרות על מבנה שכזה ?

    מי חסר הטעם שבחר בכרמי חסר הטעם ?
    על שם מי רשומה הקומבינה ?

    מישהו אמר שחיתות?

    מי קבע שכרמי יעשה זאת ?

    היכן הדמוקרטיה ?

    ויותר גרוע מכך, כיצד האדריכלים לא אומרים על כך כלום ?
    לא שאני מזלזל במקומות שכן אומרים כמו כאן , אבל לא שמעתי אדריכלים בטלויזיה מתראיינים, לא קיבלתי עצומות במייל
    אני רק סיימתי לימודים אז מי אני אבל לא קיימים אדריכלים בעלי שם ונסיון ומילה שכן יכולים ?

    ובהקשר אחר – ממשיכים להפוך את ירושלים ליצור מוזר והזוי במדינה – עיר של דתיים ומונומנטים אך ללא אנשים.

    עצוב, באמת עצוב

    מרגיש לי כאילו הביקורת היא רק בבתי הספר ובחוץ הכל מותר

    ועדיין לא מית ביקורת אחת על התפלצת הזו
    תנחומיי לירושלים

  • דנה  ביום מרץ 8, 2009 בשעה 4:34 pm

    הבנתי שהכנסת הצביעה בעד הבינין
    למרות שזוהי הוצאה מיותרת .

    אבל לא ראיתי שום גוף או מוסד שעושה משהו בכדי לעצור את זה ,
    לפני שיהיה מאוחר מידי?
    מה אנחנו האזרחים הקטנים יכולים לעשות בכדי לעצור את זה ?

כתוב תגובה למיכל לבטל