ארכיון יומי: פברואר 10, 2009

בית ראש הממשלה החדש

 

שוב ושוב הוא עושה לנו את זה. גם הפעם אדריכל רם כרמי הפיק תכניות ראוותניות בקנה מידה אבסורדי ובמורפולוגיה אנטומית שיוצאת מכל פרופורציה ארכיטקטונית והתחשבות כלכלית.

מבנה בית ראש הממשלה החדש נראה כמונומנט נוסף, משהו נוזל ונמשך המכיל בתוכו נפחים אורגאניים אסוציאטיביים הקשים לביצוע והיקרים עד מאוד לתחזוק. לא ברור כיצד פרויקט כזה משווק לציבור, כיצד הוא נמכר ללא ניתוח מקצועי מקדים, ללא תחרות אדריכלית או ועדה מקצועית שתאשר פרוגראמה וקונספט הגיוני המתאים לעם הזה ולמקום שבו הוא שוכן. 

חבל שלא ניתן לראות את הניתוח האדריכלי של המבנה, את הנפחים, תנועה וזרימה של רכב ובני אדם, קנה מידה סביבתי, התייחסות לאקלים או נקודות של "מבנה ירוק" שאולי יש בו. נשאלת השאלה האם נעשה "סקר" ארכיטקטוני והאם האדריכל התייחס אליו ולתוכנו באופן כלשהוא. עוד לפני מריחת הפחם השחור על נייר סקיצה היה צריך לבדוק את מהות תפקידו של ראש הממשלה,  את ההיסטוריה שלו לאורך הדורות ומה יהיה תוכנו בשנים הבאות. רבדים רבים היו צריכים להבחן ולהיחקר, שכבות רבות היו חייבות להיחשף.

הזילות בכספי הציבור נראית בכל קו שנמשך בתכנית הזאת, הערכים שיש להכניס למבנה של ראש הממשלה נשארו מאחור, מנותקים. אין כאן התייחסות להגיון סוציאלי, למסר תרבותי או התחשבות קולקטיבית.

ראש הממשלה צריך לקבל משהו סולידי, מחושב ושימושי שמתוכו ובתוכו הוא יוכל לייצג את כולם, את עמו. נושא הרגש והחוויה האישית של אדריכל רם כרמי לא צריכים להיות מושרשים בתכנון של מבנה זה. נראה כי יש משהו אישי שהוא רוצה להנחיל למבנה זה, הנושא האישי צריך לבוא לידי ביטוי לא כאן. החוויה האישית של המעצב היא משהו סובייקטיבי פרטי שלו. כאן זה המקום להיות לאומי, רב-תרבותי, מתחשב בכלל ולא רק באמוציות של המתכנן. 

מבנה זה חייב להיות משהו של נחלת הכלל ולא אישי שלו, של האדריכל. הרגש הטמון במבנה של ראש הממשלה לא צריך להיות מנותק מרגש העם, להיפך, המבנה וראש הממשלה שנמצא במרחביו הפנימיים, חייבים לחוש בכל רגע ורגע את רוח העם ותרבותו, את החוויות של העם, החיוביות והשליליות ולא להסתתר במקום מנותק מהמציאות, מקום מגודר, מסורבל ונעלם מן העין. הנייר יכול לסבול את הכול, העם לא!

אין להשתמש בכל צורה שהיא בצילומים או בטקסט ללא אישור. כל הזכויות שמורות לאדר' יוסי מטלון .