אין אדריכלות בלי פוליטיקה; אין פוליטיקה בלי אדריכלות, אדריכלות שמכניסה מסרים פוליטיים למבנים שלה, לגיאומטריה ולאופייה. המבנים הדמוקרטים פתוחים לשינוי, פורצים מוסכמות, חותכים ומשנים. לעומתם, הרפובליקנים חוסמים, מלאים במסרים היסטוריים ונעולים בעקרונות העבר.
מבנה הספרייה על שמו של הנשיא האמריקאי ביל קלינטון (William J. Clinton Presidential Center)
לכבודו של כל נשיא אמריקאי שמסיים את תפקידו בונים בארה"ב ספריה על שמו. לג'ורג' בוש האבא תוכננה ספריה ( (George Bush Presidential Library על ידי האדריכל השמרני, הניאו-קלאסי רוברט סטרן (Robert A.M. Stern). מספיק לראות את הספרייה הכבדה והמגושמת שמלאה בציטטות היסטוריות והשאלות של אלמנטים מההיסטוריה המפוארת של האדריכלות, בכדי להבין מה הוביל את אותו נשיא ומה הניע אותו לעשות ולפעול.
למתבונן במבנה הספרייה שנבנתה לכבודו ועל שמו של הנשיא האמריקאי ביל קלינטון (William J. Clinton Presidential Center), ותוכנן על ידי האדריכל ג'יימס פולשאק (James S. Polshek FAIA), נגלית חוויה אחרת, אירוע אחר ומאוד שונה. כאן רואים מבנה רב-שכבתי שמכיל חומרים חדשים, כאן נראה מבנה יצירתי, סוער, תזזיתי, מרגש ופורץ נפחים ודעות. מבנה הספרייה משדר מורכבות עם אלגנטיות, הפתעה ושינוי.
הספרייה על שמו של ג'ורג' בוש האבא (George Bush Presidential Library)
בבדיקה של מספר מבנים נשיאותיים, ניתן לראות כי המבנים שמייצגים נשיאים דמוקרטים משוחררים ממוסכמות העבר, מצבתות העבר. מבנים אלו משנים כיוון, מנתקים ציטטות ויוצרים כיוון חדש, שונה. המבנים הדמוקרטים מתוחים יותר, מגוונים ומכילים אלמנטים של פנטאזיות ארכיטקטוניות נפחיות. לעומתם המבנים שמייצגים נשיאים רפובליקנים נראים כבדים, חזרתיים, ישנוניים, צפויים ומתחנפים לעבר. האלמנטים באדריכלות הרפובליקנית חוזרים לעבר הדקורטיבי, הם נראים קפואים ונוסטאלגיים. כל מבני הספרייה שנבנו על שמם ולכבודם של נשיאי ארה"ב, הם מבנים שמכילים מרחבים פתוחים וסגורים שמשקפים את מחשבותיהם ומעשיהם.
אין להשתמש בכל צורה שהיא בצילומים או בטקסט ללא אישור. כל הזכויות שמורות לאדר' יוסי מטלון .
תגובות
ואולי באמת הביטוי הכי חזק שלה.
תמיד אמרתי שחוצנים שינחתו במדינה מסויימת, נגיד שככה במקרה זה יהיה בישראל – הם יוכלו לתת סקירה מדוייקת לגמרי של המדינה, הלכי הרוח שלה, התרבות שלה, הבעיות שלה, האידיאולוגיה שלה, העם שלה – רק לפי האדריכלות שלה והפרסומות שלה.
לא צריך שום דבר בנוסף.
אשמח אם תוכל לתת עוד תמונות או לינקים, סתם לסקרנים וגם כדי לאושש את אבחנתך.
לאתר שמתאר את כל הספריות הנשאותיות
http://www.archives.gov/presidential-libraries/
מה זו אדריכלות דמוקרטית? האם המק-מנשיונס בפרברים, או הבניה נטולת הארכיטקטים במזרח ארה"ב במאות ה 19 וה 18?
האם מקצוע הארכיטקט אינו אנטי-דמוקרטי במהותו?
האם לבנות בתי סוהר, זה משהו דמוקרטי?
האם לבנות בסין בכלל, זה משהו דמוקרטי או דיקטטורי?
זה נושא מעניין. נכון שמבנה , הבנוי במקום ללא קונטקסט פוליטי (אין כזה דבר, אבל נניחאת זה למטרת הדיון), והוא מכיל אלמנטים שמשקפים חירות, יצירתיות ופתיחות הוא מבנה דמוקרטי. מבנה שנועל את המחשבה ואת התנועה, מנתק כל רצון לשינויטבעי, הוא לא ממש כזה.
הזיהוי של הקלאסיציזם עם הימין והניאו מודרניזם או הדה קונסטרוקטיביזם עם הדמוקרטיה הוא קלישאה נבובה. מספיק ללכת ולראות באמת את הצילומים של הספריות השונות. כך הספריה של רייגן היא בסגנון קליפורניה באנגלו, זו של קנדי נראית כמו עב"מ שנחת מעולמות אחרים. ואלו של טרומן ואייזנהאואר דומות להפליא בקלסיציזם ללא עיטורים שמזכיר הרבה בניה מוסדית של שנות ה – 50 וה- 60.
למי שמעוניין לקרוא יש גם מאמר מעניין של ויטולד ריבשינסקי מהניו-יורק טיימס שנכתב ב – 91.
http://query.nytimes.com/gst/fullpage.html?res=9D0CE6DE133EF934A35754C0A967958260&sec=&spon=&pagewanted=1
הנשיא האהוב ביותר של המאה ה-20 – דמוקרטי ששינה את ארה"ב עם הניו-דיל – Dutch Colonial והוא תכנן אותה בעצמו
אם יש מישהו חושב ש… The John Fitzgerald Kennedy Presidential Library
שתוכננה על ידי I.M. Pei הוא מבנה שנראה כמו "עב"מ" או הספרייה שתוכננה לכבוד הנשיא רונאלד ריגן היא לא יותר מאשר סגנון "קליפורניה באנגלו" לא נכנס לעומק הדברים, מקובע ברעיון שלו הוא.
I.M. Pei תכנן משהו יצירתי, פורץ וחדשני שמתאים לתרבות הדמוקרטית. המבנה שתוכנן עבור הנשיא הרפובליקני הוא מבנה שמרני, זקן, ללא גירוי. הספרייה שתוכננה על שם רונאלד ריגן היא לא יותר מאשר ציטטות של המקום.
יוסי, הכוונה שלי היא שבניה עם ארכיטקט נראית לי במהותה א-דמוקרטית, במובן של טעם הארכיטקט מול טעם הקהל.
זה לא בהכרח רע, כמובן.
אדריכל כזה לא יתכנן הרבה זמן. זה לא מקצוע לדיקטטורים. אדריכל חייב לעבוד בשיתוף.
אדריכל מעלה רעיונות ומציע תכנון/עיצוב וזאת לאחר שלמד היטב את רצון היזם, בעל הבית.