הפנטזיה האמריקנית המעוצבת

 

בכל הרבדים, כל אלמנט שיש בו משום הרפתקה, סיכון או אי-יציבות, הוא אלמנט מושך שממשיך לסובב את הגלגל האמריקני.

מבלי להיכנס לניתוח אישיותו ויכולתו של ברק אובאמה, האמריקנים ידועים בפנטזיות שלהם, ביכולתם ליצור דמויות להצגה הבאה, לסרט הבא או לספר הבא. ברק אובאמה הפך למוצר מעוצב, לאחד שמוכר יותר מכפתורי המתכת שעליהם מודפסים דמויות המועמדים; הוא מוצר מעוצב, מוצר שמוכר את עצמו, את הסיפורים העתידיים ומוצרים נלווים אחרים. הוא כחומר ביד היוצר, חומר לדמיון פרוע.

האמריקנים מומחים ביצירת אפקטים שמייצרים דולרים וממלאים חיים עכשוויים בספקולציות עתידיות; הם חיים את העתיד הבלתי ידוע ונוטשים לטובת הספקולציה העתידית, את העבר הברור והבטוח שהוכח שהוא עובד, עובד טוב או רע. הם מחפשים משהו שעדיין לא ברור אם הוא עובד, מתפקד או מסוגל לחולל שינוי, רק בשביל "המשחק האמריקני", הם יצביעו עבורו, עבור המשחק הבא. לקיחת סיכונים היא חלק ברור בהתנהלות האמריקנית, הן בסרטים והן במציאות. הם מחפשים נחיתה על כוכב אחר, חוויות לא מציאותיות שיספקו עניין לברודווי או לוול-סטריט, הם מחפשים את ג'יימס בונד 008. ארצות הברית האומה, או אזרחיה, פועלים לא תמיד בהגיון, יש הרבה אמוציונאליות במשחק האמריקני.

חלום אובאמה, הוא חלום שיהיה רע או טוב, לכן הוא מושך לבלתי ידוע, לנחיתה הראשונה על הכוכב המסתורי הבא, לחוויות ולהתנסויות העתידיות שאולי יסתיימו בטוב או ברע. כל אלמנט שיש בו משום הרפתקה, הוא אלמנט מושך שממשיך לסובב את הגלגל האמריקני, זה הניסיוני יותר בצד המערבי ואפילו את זה השמרני יותר בצד המזרחי. אובאמה הוא אלמנט ומוצר שיוצר תאבון, מוצר שמפרה את הדמיון האפוקליפטי לפעמים של החברה האמריקנית.

 

אין להשתמש בכל צורה שהיא בצילומים או בטקסט ללא אישור. כל הזכויות שמורות לאדר' יוסי מטלון .

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • ליאור  ביום אוקטובר 10, 2008 בשעה 3:16 pm

    המשפט הזה מסכם בעצם את הסיבה לפופולריות של אובמה.

  • יוסי  ביום אוקטובר 10, 2008 בשעה 3:24 pm

    עובד טוב או לא עובד טוב, זה לא הענין. הם מחפשים משהו שעדיין לא ברור אם הוא עובד בכלל ורק בשביל "המשחק האמריקאי", הם יצביעו עבורו, עבור המשחק הבא.
    לקיחת ריסקים היא חלק ברור בהתנהלות האמריקאית, הן בברודווי והן בוול-סתריט.

  • ליאור  ביום אוקטובר 10, 2008 בשעה 10:51 pm

    זה שזה לא עובד טוב זה לא משנה להם. גם כשהמצב מגיע לכדי קטסטרופה מוחלטת זה בכלל לא חשוב. קטן עליהם להפסיד את הבית שלהם ואת מקום העבודה. העיקר אצל 300 מיליון האמריקאים זה לקחת סיכון. איכשהו כשאתה כותב על ארכיטקטורה הדברים מסתדרים אצלי יותר טוב.

  • יוסי  ביום אוקטובר 11, 2008 בשעה 1:04 am

    לא תמיד יש הרבה הגיון בדפוסי ההתנהגות של האמריקאים. אין ממש חוקים שאפשר למחזר אותם. למה הכל גדול? למה הכל מגושם, מסורבל והרבה? קנה מידה אנושי היה עוזר לתרבות האמריקאית, אבל זה מה שעושה אותם שונים מהאירופאים למשל.
    ארצות הברית פועלת, או אזרחיה פועלים לא תמיד
    בהגיון כלכלי. יש הרבה אמוציונאליות במשחק האמריקאי.

    כבר בקדנציה הראשונה של ג'ורג בוש ידעו שלא הכל יהיה טוב או יכול להיות שיהיה ממש יותר גרוע, למה בחרו בו? כי בארה"ה הכל אקסטרים, גם הדמיון כזה וגם השאיפות הבלתי רציונליות, הן כאלו. ולדבריך, זה לא קשור לכתיבה שלי בארכיטקטורה או בפוליטיקה של ארה"ב.

    ההגיון האדריכלי שלהם עובד כמעט בחופף להגיון הפוליטי ויש קשר הדוק בין פוליטיקה לארכיטקטורה. אני סבור כי אדריכלות רפובלקנית לא תהיה דומה לאדריכלות דמוקרטית.

  • ליאור  ביום אוקטובר 11, 2008 בשעה 2:23 am

    זה קצת בעייתי להתייחס לכל האמריקאים כאל מיקשה אחת. בכל מיקרה, חילופי שלטון זה דבר די נפוץ במדינות דמוקרטיות, במיוחד כשהמצב נראה כמו שהוא נראה כרגע. לא נראה לי שזה דורש ניתוחים יוצאי דופן שמסבירים למה הרפובליקאים בארצות הברית מאבדים מכוחם.

    ודרך אגב, כפי שאתה בדוואי יודע, הציבור האמריקאי לא בחר בבוש בקדנציה הראשונה שלו. רובם דווקא הצביעו לבחור השני.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: