ארכיון חודשי: יוני 2008

תכנון ושיפוץ דירה

 
רבים מאתנו רכשו או עומדים לרכוש דירה מיד שנייה. בדרך כלל הגורמים לרכישה דירה כזאת הם גורמים שקשורים למיקום הדירה, גודלה ועלותה. לאחר שנפלה ההחלטה לרכוש דירה שאינה חדשה, ברוב המקרים יש לקונה מחשבה לשפץ את הדירה, בדרך כלל בצורה מאוזנת וכלכלית, לשימושו שלו ו/או משפחתו.
 
הרבה חוסר וודאות, בלבול וגם פחד מפני הבלתי נודע יש לבעל הדירה לפני תהליך השיפוץ, תהליך  שכולל את שלבי התכנון הראשוני, התכנון הסופי, הכנת תוכניות עבודה, מכרז וביצוע. לצערי, זה נושא פרוץ, כי יש הרבה קבלנים ומכל הסוגים ויש גם הרבה מתכננים או אדריכלים שאין זה מקצועם והם מתחזים ללא בושה או פחד לאדריכלי-פנים (מושג שאינו קיים), לאדריכלים ונותנים לעצמם תארים ווירטואליים.
 
בתהליך התכנון יש בראש ובראשונה להבין את צרכיו של בעל הדירה. חובה על האדריכל לברר את אורח חייו העכשוויים ואלו שיהיו בעתיד, עליו להבין מהם צרכיו האמיתיים. לאחר מכן יש לברר את אופי השיפוץ והתכנון שנחוץ ומהו התקציב הנתון לרה-ארגון/שיפוץ הדירה. האדריכל צריך להסביר את התהליך, לפרט, ולנתק חששות לא מציאותיות שקיימות אצל מזמין העבודה. 
 
חובה על האדריכל להציע לבעל הדירה מספר חלופות תכנוניות. יש צורך להסביר את המשמעויות  השונות הנוגעות בתכנונים השונים. המשמעויות השונות משקפות אורח חיים עכשווי והעתידי, הן לוקחות בחשבון דפוסי התנהגות עכשוויים ועתידיים וגם את ההתפתחויות בתא המשפחתי בכיוונים שונים. התכנון צריך לתת מענה, במידת האפשר, לכל המצבים, אלו העכשוויים ואלו שיתגבשו בעתיד.

האדריכל בשיתוף עם הקבלנים השונים ובעל הדירה חייבים להגיע להחלטות שיקדמו את הפרויקט בקצב נכון ומעשי. האדריכל הוא המנצח על הפרויקט מבחינה טכנית, פסיכולוג של "חברי התזמורת" ומגשר על פערים וציפיות בין כל המרכיבים האנושיים של הפרויקט.

 

 

 

The Montparnasse Tower – ללמוד מפריז

 

The Montparnasse Tower, צילום: יוסי מטלון

 

The Montparnasse Tower  הוא הגורד-שחקים הראשון שנבנה בתוך גבולות העיר פאריז. הוא נראה בעיני רבים כסימבול הכוח של יזמים פרטיים והיה מקור לויכוחים מרים, פוליטיים-אסתטיים. 
 
האישור הראשון למגדל הזה ניתן כבר בשנת 1958, מבנה באורך 100 מטרים ובגובה של 150 מטרים. התנגדות כללית משכה את העניין במשך 10 שנים וגרמה לשינוי רדיקאלי בתכנון. בשנת 1968 ניתן האישור לבניית המגדל הנוכחי. המגדל שתוכנן על ידי המשרד Jean Saubot  ומתנשא לגובה של 210 מטרים, 57 קומות, ובנייתו הסתיימה בשנת 1973, לא מעורר יותר ויכוחים, נוכחותו, טוענים התושבים, בלתי מורגשת, אופיו ריק מתוכן ובשעות רבות המקום שומם ומוזנח.
 
אין ספק כי המגדל הזה תקוע בסופו של רחוב ויוצר הרגשה של אי- נוחות סביבו. מספר מבנים נמוכים ולהם שימושים שונים, היו יוצרים הרגשה של רחוב בעיר, חזית עירונית פעילה, מרקם של מסחר ומגורים והיו נותנים לסביבה אופי עירוני תוסס, חי ובריא בכל שעות היום והלילה, בניגוד לאופי הריק שיש סביב המגדל בשעות הערב. כאן ניתן ללמוד מפאריז מה לא לעשות.

 

 

The Montparnasse Tower, צילום: יוסי מטלון

 

פרנק גרי בפריז

 

La Cinematheque Francaise בפריז צילום: יוסי מטלון

בפריז המעוצבת, באזור Bercy , החליטו בשנות השמונים של המאה הקודמת (נשמע ממש רחוק) לבנות מרכז אמריקאיׁ,The American Center   בתכנונו של האדריכל- על האמריקאי, ממוצא יהודי, פרנק גרי, Frank Gehry. עלות המרכז שהוקם בשנת 1994, שתפקידו המתוכנן הוא לתמוך באירועים תרבותיים, הגיעה ל41 מיליוני דולרים. לדעת היזמים זה היה סכום לא צנוע עבור מרכז תרבות. לבסוף, בעקבות איכות העיצוב ואופיו הייחודי, החליטו לבנות את המבנה. התכנון התבצע במקביל לתכנון של מרכז דיסני ומוזיאון גוגנהיים בבילבאו, לכן כבר אז, המבנה המתוכנן נחשב כמעט כניצחון ארכיטקטוני.

 

La Cinematheque Francaise כניסה והחזית הראשית הפונה לפארק בבנין בפריז צילום: יוסי מטלון

במוזיאון גוגנהיים בבילבאו, האדריכל פרנק גרי הגיע לשלמות קונספטואלית, שם כל השאיפות שלו התגשמו. במרכז האמריקאי בפריז, (שלא הצליח להחזיק כלכלית את עצמו  ונמכר בשנת 1988 ל-Maison du Cinema, ספרית סרטים ותיאטרון במימון משרד התרבות הצרפתי, La Cinematheque Francaise), השלמות והתעוזה היא חלקית. לדעתי זה נגרם מהרצון לענות בחיוב לדרישות הפרוגראמה שכללו הרבה משרדים וגם בגין הרצון לשמר את החזית האחורית שפונה לרחוב ולאפשר פריצה של אלמנטים השבורים בחזית הקדמית שפונה לפארק ירוק. יתכן שמבנה פרגמנטארי לחלוטין לא היה מתקבל בעין יפה על ידי היזמים ופרנק גרי חיפש נקודת פשרה ויציאה משאיפות מכסימליות. בנוסף, חומר הבניה הכבד שנבחר למרכז האמריקאי לא אפשר אתלטיות ארכיטקטונית.
 

 

חזית אחורית של La Cinematheque Francaise בפריז צילום: יוסי מטלון

 

 

הכניסה הראשית של La Cinematheque Francaise בפריז צילום: יוסי מטלון

 

 

חלל פנימי ב- La Cinematheque Francaise בפריז צילום: יוסי מטלון

במבנה אחר שמתוכנן על ידי פרנק גרי ועשוי להבנות בפריז, מבנה שיקרא  Louis Vuitton Foundation of Creation, אדריכל פרנק גרי הלך עד הסוף עם הנוכחות הדה-קונסטרוקטיבית שמופיעה בכל בניניו. במבנה הצפוי רואים את לוחות הטיטניום והבניה הקלה יותר שמאפשר ווירטואוזיות גיאומטרית.
 
המבנה הזה הוא הצגה של חרות אדריכלית ביחד עם נתינת כבוד למסורת בניה. יש כאן מצד אחד, הערכה לקיים ומצד שני, קריצה בולטת לעתיד. המבנה וצורותיו הנוזליות מקרינים יצירתיות ביחד עם כבוד לקיים. הקריעות הנפחיות יוצרות חללים פנימיים מיוחדים ולהם צל ואור שיוצרים מגוון מצבים מרתקים. הפרגמנטאציה הנפחית המחופה באבן אינה מבטאת היי-טק או טכנולוגיה מתקדמת, השברים מבטאים חופשיות יצירתית, מוזיקה ותנועה, יחסים שלווים בין קבוע לנע. השברים הנפחיים משקפים את אופי החיים, חיים מלאים בהפתעות, פונים לכיוונים שונים ואינם ממש יציבים. אין ספק שזהו אחד המבנים החשובים בפריצת הדרך היצירתית בקונטקסט גלובאלי של האדריכל פרנק גרי.

 

חלל פנימי ב- La Cinematheque Francaise בפריז צילום: יוסי מטלון

 

 

 

פרט בכניסה ל- La Cinematheque Francaise בפריז צילום: יוסי מטלון