התמימות בפרסומות של העבר (1955)

 

"עיתון אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים", כרך י"ג, חוברת ה' תשרי-כסלו תשמ"ז, אוקטובר – דצמבר 1955. בעיתון זה, (ששמו מעיד על גלותיות מסוימת), פורסמו לאורך שנות החמישים של המאה הקודמת הפרסומות המגמתיות הבאות. מחיר העיתון היה 1 לירה ישראלית.

 

 

מה הם חשבו לעצמם אז? מי חושב היום שאפשר להעביר משהו מהזיהום של מי הירקון? ועוד להעביר מים לנגב, איזה דמיון מפותח, ילדותי חסר ראיה מעשית. זה כמו חלום אוטופי ועוד בתנאים של שנות החמישים של המאה הקודמת. אולי אז הירקון היה נקי יותר, אולי היו אידיאלים, אבל הפיכת חלום למציאות צריכה להתבסס על משהו מוחשי ולא על פנטאזיות תמימות.

 

 

פעם הם היו "קבלנים", היום הם יוזמים, האלפיון העליון שפרסמו אז כי הם ממש דואגים למעמד הבינוני, כך הם כתבו. אולי אז האמינו להם, היום זוהי בדיחה טובה, לא יותר. היום הם דוחקים גם את המעמד הבינוני לשוליים הרחוקים, לפריפריה הפיזית הבלתי נראית ממרכז המעגל העשיר והרדוד. המילה "שכון" הפכה למילה גסה, תיאור של עוני ודלות ולא בזה הם עוסקים היום. הם עוסקים בבניית מגדלים לעשירים מחו"ל שנזכרים מידי פעם ביהדותם ונדמה להם כי הם מצאו מקום מבטחים במקרה של שואה נוספת. פעם "שכון" היה מקום מגורים, חלל מאחד מבחינה אידיאולוגית, מקום שכולם היו שווים בו. פעם, השיכון טשטש את מבנה המעמדות, היום "שכון" זה תיאור למשהו חסר חינוך, פרימיטיבי, עצלן, מסומם, תיאור למשהו מתמוטט למשהו שיום אחד ייהרס ובאדמה הפנויה יבנה עוד מגדל שכאילו מיפה את הסביבה על ידי זה שהוא מרחיק את המעמדות הנמוכים לערי הפריפריה.

 
 

"אסבסט", חומר מסרטן, אסור לשימוש. פעם הוא היה חומר חדש וחדיש, כל יכול. בכל פינה ובכל הזדמנות מצאו שימוש לחומר האפרורי הזה, הגלי והשטוח. בכל סביבה היה לו מקום, הוא עטף הכול, שימש כתקרה ואף כגוף הצללה. היום, "אסבסט" = "סרטן".

 
 

"עמידר", שחקו את התושבים, לא תיקנו ולא שיפצו. מה הם עשו? האם הם דאגו ליחידות הדיור ולשיכונים?! כנראה שלא, כי מצב "השיכונים" לא היה אף פעם מקום מבטיח. הם דאגו להכנסותיהם בלבד, לאלו שבמפלגה הנכונה, לאלו המקושרים וחסרי הכישורים. האם היה איכפת להם ממישהו? "עמידר" היום זה שם חלופי לניצול ופגיעה בעני. בפרסומות הם העצימו את מעשיהם, במציאות הם לא דאגו ליחידות הדיור המינימאליות. הם לא סיפקו מחסה ליצירה של חברה בריאה.

 
 

גם ב"דלק" טוענים בפרסומות של אמצע המאה הקודמת כי הם מניעי גלגלי הכלכלה. השאלה היא איזו "כלכלה", של מי "הכלכלה"? כמובן שמדובר כיום בבעלי הממון, אז באנשי מפלגה ושאר אנשים מקושרים. מי היו הבעלים של "דלק" במאה הקודמת? לא אלו דאגו אז ודואגים היום לכלכלה הישראלית, בטח לא לגלגליה.

 
 

מחברות הביטוח כבר שבענו. אנחנו מכירים כי משלמים ולא מקבלים דבר בתמורה – אז והיום! לא ממש כדאי להיות "אזרח" או "עולה" (מה ההבדל בין השניים?) ולהיות תלוי בחסדיהן של חברות הביטוח.

 
 

"הלוואה וחסכון", גם אז זו הייתה בדיחה טובה. מי שמלווה לא חוסך, הוא מגדיל את חובו מיום ליום  והמוצר שבגינו הוא לקח הלוואה עולה לו יותר ויותר והבנק המלווה צובר רווחים. אין דבר כזה – "הלוואה וחסכון".

 
 

היו שנים שהיו "בנקים" בכל פינה, בכל מקום לקחו מהאזרח עמלה, ריבית וריבית דריבית. בכל פינה עשקו אותנו. הם הגדילו את חשבונם על חשבון האזרח העובד מהמעמד הבינוני והנמוך. הם התפתחו והשתלטו עלינו – הבנקים! היום רובנו תלויים בהם ולכן לא רואים את "הבנק, בכל פינה, שנלך ונחפש אותם. את האזרח הם דחפו, דחסו למטה – הם הפכו את המלווים לעניים יותר! האזרח הפך למכור שלהם!

 
 

הגברת שרי אריסון חייבת לראות את ההיסטוריה שהיא ירשה מאבא שלה או מהתקופה שלפני אבא שלה. כאן רואים אדם עובד, עובד בעבודה פסטוראלית שהיא בניית הארץ, עבודה פיזית ולא עבודה מניפולטיבית, ספקולטיבית. בפרסומת התמימה האדם לא עובד במסחר במניות או במאבקי כוח בורסאיים. כיום הבנק דואג להגדלת הפערים החברתיים, נותן הלוואה לבעלי המאה, לא מביט לעברו של "עובד קבלן", דואג בעוצמה לעצמו , דואג אולי בכוונה, לפיצול החברה הישראלית.

 
 

פעם השפה עברית הייתה תמימה, צעירה בארץ, נכונה להרחבה. כיום למילים יש קונוטאציות שליליות או קונוטאציות הקשורות למעשים ופעולות שונות – לא ניתן להשתמש בכל מילה!

 

פורסם לראשונה כאן!

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • טלי  ביום ינואר 13, 2008 בשעה 5:24 pm

    מרתק לראות איך כמעט כל משפט תמים של אז נראה היום כל כך כל כך שונה ובלתי תמים בעליל.

    גם הנקיון הויזואלי בולט לעין מול כל הסלט של היום- פשוט כותבים את שם החברה וכתובתה, מקסימום איור קטן בצד, לא מתחכם, לא קליט, לא דו-משמעי, לא סקסי, כתוב בעברית, לא בקופרייטרית…

    ומצד שני, התמימות הזאת והישירות הזאת אחראיות להרבה הרבה מחדלים שהתפוצצו בפרצופנו בשנים שחלפו מאז ושיצרו את הפוליטיקלי קורקט ואת הסובלנות הרב תרבותית (או מראית עין שלה…)ואת הספקנות בעניינים רפואיים וחלקים גדולים המציאות של היום.

  • ד.ט  ביום ינואר 13, 2008 בשעה 6:09 pm

    לא ברור אם ואיך כתבת בציניות. אכן הוזרמו מים ממקורות הירקון לצפון מערב הנגב, מה שאפשר חקלאות באזור. לאחר מכן שולב הקו במוביל הארצי.

  • יוסי  ביום ינואר 13, 2008 בשעה 6:35 pm

    לד.ט.- אכן היו הצעות "פנטסיות" כאלו של אליעזר קפלן וברל כצנלסון, רבים חשבו שזה משהו "לא מציאותי", אך לבסוף בחרו באחת התכניות. קדחו כ-15 בארות באזור גבר-עם וניר-עם.

  • שרון רז  ביום ינואר 13, 2008 בשעה 9:05 pm

    נהדר ודי עצוב
    אתה אומר התמימות ובמקביל העבודה בעיניים
    בכל מקרה הבנקים עדיין, ועוד יותר, עושקים אותנו, זה בטוח מאה אחוז
    איך שאני אוהב את הפרסומות הללו מפעם, תודה, נהניתי מאוד, גם מהביקורת הנוקבת על אז ועל היום

  • עפר  ביום ינואר 14, 2008 בשעה 1:13 pm

    קראתי, ולא הבנתי על מה המהומה. חוץ מזה, עבודת בניין מעולם לא הייתה פסטוראלית. לתומי חשבתי שפסטורליה קשורה לעבודת המרעה דווקא. על כל פנים, המדובר בקינה המסתכמת באמירת הדברים הבנאליים ביותר אודות מודעות פרסומת ישנות, ולמרבה הצער – גם תוך אי-הכרת העובדות. כן – מי מעיינות הירקון הוזרמו לנגב. כן, חברת "רסקו" לא הייתה "יזמית" אלא חברה אשר השתייכה לסוכנות היהודית ותפקידה מאז שנות השלושים היה ליישב את בני המעמד הבינוני בארץ (ללא ציניות)וגם לעשות כסף תוך כדי כך. חבל שלא התייחסת, כאדריכל, להיבטים הגראפיים של המודעות. יתכן שזה היה קצת יותר מעניין.

  • שלי  ביום ינואר 15, 2008 בשעה 7:43 am

    לעפר – תבדוק את העובדות ולא הכל גרפי, יש גם אידיאולוגיה ואידיאלים. הגרפיקה כאן די סתמית למעט הציורים הפאסטורליים והנינוחים ואולי כמה אלכסונים שאיפיינו חברות ממזרח אירופה.

  • יוסי  ביום ינואר 15, 2008 בשעה 1:29 pm

    תודה לכולם עבור התגובות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: