מחנה צבאי

כמו כל מחנה צבאי, גם כאן, ב"עיר הבהדי"ם" שתוקם בדרום הארץ, יש שער כניסה אחד. זהו מחנה, או מקבץ של מבנים משוכפלים לאורך ציר אחד. זה לא עיר ולא קיבוץ, לא עיירה ולא שכונה, זה מחנה שהמורפולוגיה שלו חוזרת על עצמה, גם כלכלית וגם אחת שעוצרת את התפתחות הדמיון – זה לא עיר! 

לאורך ציר ממוקמים מקבצים של מבנים דומים. הצורה שלהם היא כדמות האות "ח". בסיבוב או בזווית כזו או אחרת כל המבנים הם למעשה צורה אחת חזרתית שמקשה על יכולת ההתמצאות, שמסרסת את האופי האישי של כל אינדוידואל. האות "ח" יוצרת מרחבים חיצוניים המוקפים במבנים, שיטה שתציל את החיילים מהשמש היוקדת ותיצור, במידה ולמבנים תהיה קומה מפולשת, "בריזה" איכותית.  

זה לא עיר, ולא משהו שדומה להתרחשויות, לקנה מידה, לחוויות, לקצב, לצבעוניות, לשונה והחריג  שיש בעיר. כאן הכול דומה, קצת אחרת ודומה, אופי דומה ואישיות אחת למרקם הקבוע הזה. למחנה הזה יש מסדרון ראשי, פס ליניארי. ציר ביצור החייל הטיפוסי. כמו פס-נע של יצור לחם אחיד במאפיות  הלחם. אין כאן משהו מרגש, מחדש, מפתיע, אין כאן ציפייה לבלתי צפוי. תהליך הבישול או האפייה, ידוע ומתוכנן מראש! 

פורסם לראשונה כאן

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • משה הרפז  ביום נובמבר 23, 2007 בשעה 9:56 pm

    רצוי לדעת ולהבין את פוקו באשר ל-
    – Order & Disipline סדר ומשמעת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: