ארכיון יומי: אוגוסט 18, 2007

עוד עדכונים מתל אביב והסביבה

 

בית הקולנוע "רמה", צילום: יוסי מטלון

בהמשך לעדכון הקודם. טוב, נתחיל מהעיר השכנה לתל אביב, רמת גן. בצומת הדרכים, בדרך ז'בוטינסקי ורחוב ביאליק נמצא בית הקולנוע השני שהוקם בעיר, זה היה בשנת 1938 – קולנוע "רמה".  הוא תוכנן בשנת 1937 על ידי מהנדס גרמני שעזב והעביר את זכויות התכנון למהנדס ישראל מיכאלי. בגין בעיות כלכליות  נסגר הקולנוע בשנת 1982 ובשנת 1992 קרסה חלק מתקרתו. עוד מעט הוא יהיה רק שער, כניסה למשהו חדש. רק  מעבר למגדל מגורים חדש שיקום בתוכו ובצמוד אליו. רק הקיר החיצוני יושאר והוא ישמש מסך להצגה לגמרי אחרת, הצגה נדלני"ת. המסך העדין, ארט-דקו כזה, ישמש ככניסה מחייבת של אדריכל העיר לסרט או להצגה לגמרי אחרת. לא קולנוע, לא תיאטרון, כניסה למגדל מגורים  – משחק החיים אופורטוניסטי. 
 

בית "עלית", צילום: יוסי מטלון

 

בית "עלית", חזית אחרת. צילום: יוסי מטלון

לא רחוק משם ב"צומת עלית", יש מבנה משמעותי אחר, היסטורי – בית "עלית". המבנה שהוקם ב- 1933 הוא למעשה שער הכניסה של העיר רמת גן, סימן ההיכר של העיר. המבנה  תוכנן על-ידי האדריכל פונורוב שהושפע מעבודתו של אריק מנדלסון, משפחת פורמצ’נקו מליטא, יזמה את הקמתו. ועכשיו, הפרויקט של דונאלד טראפ קצת מתעכב, לכן עדיין לא רוקנו את המבנה הזה מהתוכן שיש בו ונמצא מאחורי החזית המשמעותית שלו. בסוף, גם אותו יהפכו בעזרת פאסאדיזם מתקדם לחזית דו-מימדית ריקה מתוכן ועומק כלשהוא. השיטה היא: מוציאים את הקרביים ומשאירים עור פרונטאלי משומר.

עורה של "הבימה", צילום יוסי מטלון

 

"הבימה", מחוררת, מנוקבת. צילום: יוסי מטלון

את "הבימה" ממשיכים לעכל. הקאנאבליזם האדריכלי אוכל מהפגר הזה, ארוחה אחרי ארוחה, קיר אחרי קיר. כעת הגופה מחוררת וממתינה לאוכלי הנבלות הבאים. הפראפוראציה עוד מעט תתמוטט ומהמסך המחורר יישאר כלום, לא היסטוריה ולא המשכיות אמוציונאלית .

עומקו של מחסן המכוניות, צילום: יוסי מטלון

 

קיר תומך למחסן ובתי "השוקולדה". צילום: יוסי מטלון

ליד מה שקרוי "היכל התרבות", ממשיכים להעמיק את המחסן למכוניות. את כולם מורידים מטה, כמה שיותר עמוק, כמה שיותר רחוק. הם יוצרים שם קשרים תת-קרקעיים, מעברים נסתרים חסרי חמצן, תעלות, מערות, מחסה וגישות למקומות שונים.  ממול  לבתי "השוקולדה" יצרו קיר תומך, שיתמוך אותם ויאפשר מסתור נפחי תת-קרקעי לברזל וגלגלים.

בית ציוני אמריקה?, צילום: יוסי מטלון

"בית ציוני אמריקה" באבן גבירול.  איפה הציונים ואיפה אמריקה? מה הקשר בין השם של המקום לבין פרויקט הנדל"ן שעומד לקום לידו/עליו. הוא נרכש לא בגלל ציונות, לא בגלל העולים שמגיעים מצפון אמריקה והמקום משמש להם כמרכז קליטה, הוא נקנה בגלל "הפוטנציאל" שלו. בכלל, למילה "פוטנציאל" יש כוח עצום בשוק הנדלנ"י התוסס, היא מכריעה בית קניה למכירה, בין כן ללא.
 

חברת נדל"ן תבנה כאן מגדל מגורים. האם?!, צילום: יוסי מטלון

 

המגדל  שיבנה ויאכלס (במקרה ויבנה)  את שרי אריסון והנילווים. הדמיה: ג.ב. אדריכלים

חברת נדל"ן אחת פשטה את עורה. שרי אריסון קנתה ב-13 מליון דולר את ביתה הבא, ממשפחה אחרת , משפחת נדל"ן אחרת שכבר ידעה אסונות וגם אסונות עסקיים, על מגרש חניה זה, בשאול המלך/אבן גבירול/השופטים, יקום המגדל ועל צמרתו יתנוססו שרי ועופר וכל שאר הנלווים. נקווה ש"חפציבה" לא תשמש דוגמה לחברות בניה אחרות. לשרי וכל מלוויה ומכבדיה יהיה ויש מקום מגורים אחר. ב"חפציבה", המקרה מאוד שונה. שם אין לקונים היכן ללון.

אוכל זול בעיר?!   צילום: יוסי מטלון

 

לא כשר בעיר, זול?! צילום: יוסי מטלון

עכשיו הכול נמשך העירה. חוזרים לשכונה! מוכרים מזון זול בעיר?! כך הם כותבים. גם "מגה" הגיעה לעיר – "מגה בעיר".  אחרי "טיב טעם in the city" הכול שואפים להתחכך ברעש, בחום הטבעי והלא טבעי, בשיחות הטלפון באוטובוסים או בחיכוך עם אופנוע שעשה קיצור דרך על כף רגלה של זקנה שהלכה לתומה במדרכה בטוחה. העיר הפכה למקום הכי שווה, המקום לצעירים ולחסרי המנוח, המקום למתבגרים שמרגישים חוסר מנוחה וגם לחסרי הבית. הדופלקס  והטריפלקס החליפו את הבית השקט שנמצא מחוץ לעיר. הרעש, העשן וצפירות הרכב הפכו למשהו שחייבים להתנסות בו – אנחנו בעיר של הערים – אנחנו בתל אביב וגם ביפו.

מלון חדש ברחוב נס-ציונה, בתל אביב. צילום: יוסי מטלון

 

קיר מעלית מבטון, מחופה בזכוכית. צילום: יוסי מטלון

 

מאחז-יד מינימאליסטי בחדר המדרגות. צילום: יוסי מטלון

מלון חדש, מבנה נקי, מרשים, קופסתי וברור, בשלבי הקמה ברחוב נס-ציונה, ליד הים. קירות החוץ עשויים היטב מבטון חשוף, בטון ברוטאליסטי אופנתי. פסי הצללה אופקים מוצבים לפני החלונות. קיר המעלית מחופה בלוחות זכוכית, חיפוי מעניין! בחדר המדרגות יש מאחז יד מינימליסטי, פרט שכיח בין האדריכלים המינימאליסטים.
 

מגדלי חיל האויר ב"קריה", מגדלים רחבים לצבא קטן וחכם. צילום: יוסי מטלון

 

חומות בטון בשדרות שאול המלך. צילום: יוסי מטלון

מתחם חיל האוויר "בקריה" תופח כמו שמרים משובחים. "צבא חכם וקטן", במגדלים רחבים, "מלאים", צבא היי-טקי שמפעיל את נשק הפלסמה. מגדל רחב נוסף מתרומם לו, מראה נוכחות  זכוכיתית. גדר בטון מאסיבית, אולטרה בטחוניסטית,  תגן על יושביו ויושבי שאר המגדלים הביטחוניים מפני ההולכים במדרכה. הסכנה מהולכי הרגל השלווים שצועדים במקרה הטוב למוזיאון תל אביב ובמקרה הרע לבית המשפט או לבית החולים איכילוב, היא רצינית וגדולה ורק חומה בשדרות שאול המלך תציל את העם הזה מפני אי-הצלחה צבאית נוספת.
 
עד הפעם הבאה, שיהיה לכולנו נעים בתל אביב – יפו.