ארכיון חודשי: יולי 2007

ציוד בטיחות מתקדם

 

 

 

אלו צילומים שרצים באינטרנט והגיעו אלי.

אופניים בתל אביב

אופניים בתל אביב, צילומים: יוסי מטלון

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

איפה האדריכל הישראלי?

 

בכדי לפרסם דלת, בכדי למכור דלת או עיצוב חדש של דלת,  הייתי מבקש מאדריכל ישראלי, תמורת תמורה הולמת,  להשתתף בפרסום מוצר בנייה חדש. לצערי לא מצאו בארץ אדם הראוי למשימה זו, כנראה שבמחוזותינו אין אדריכלים ראויים למטרה זו. במקום אדריכל ביקשו ממעצב מצטיין שמעצב בגדי ים לעשות את העבודה. ביקשו מאדם שמעצב לבוש, לפרסם דלת, מוצר שאדריכל עושה בו שימוש כל יום. 

בבוקרו של יום, אדריכל נכנס למשרד דרך דלת כניסה ובסוף היום עוזב את המשרד דרכה. בכל חלל סגור הוא מציב דלת, דלת כנף, דלת עץ, דלת פלדה, דלת זכוכית או דלת אש (דלת עמידה בפני אש לזמן מוגבל). למחסן יש דלת, גם לממ"מ ולממ"ד יש, לחניה המקורה יש דלת, לחדר האשפה יש דלת וגם לחדר הארונות יש דלת. למטבח פעם הייתה דלת, לחלל המקלחת יש דלת, לחדר השינה יש דלת או אפילו שתיים וגם למרפסת יש את האלמנט הארכיטקטוני הזה, אז למה לא לבקש מאדריכל לפרסם את הדלת?

 

הדלת והחלון ביחד עם הקירות יוצרים את החלל הפנימי ואת החלל החיצוני. הדלת פותחת מרחבים וסוגרת אותם, מאחדת ומנתקת, מפרידה ומשלימה – לדלת תפקיד מרכזי בכל מרחב, בכל חלל ובכל מעגל. האדריכל מכיר את האלמנט הזה מכל הצדדים ומכל הכיוונים. הדלת זקוקה לצירים, לידיות למנעולים, לפעמים יש בה "חלון" זכוכית עגול או מרובע, לפעמים יש לה מעצור ברצפה ולפעמים יש לה חיפוי עיצובי מיוחד שמתאים לפרויקט. הדלת היא הלחם והחמאה של האדריכל. במי הם בוחרים לפרסם דלת?!  במעצב עולמי לבגדי ים לנשים. 

הדלת לא מנותקת ממה שקורה סביבה. בנוסף לתפקיד הפונקציונאלי שלה, היא צריכה להיות מעוצבת ברוח המקום, מותאמת לאופי החלל הפתוח והסגור. בחירת דלת צריכה להיות משולבת בראייה רחבה של הפרויקט. לדלת תפקיד חשוב שמשלים את החלל וסוגר או פותח אותו. 

מה כל זה מראה לנו? מה זה אומר? אולי אין אדריכל ישראלי ראוי? אולי אין אדריכלות ישראלית ראויה? אולי רק נשים מחליטות בדרך כלל איזו דלת תהיה בפתח הבית, ולכן בחרו מעצב בגדי ים של נשים? מה שברור, לא מצאו אדריכל או אדריכלית הראויים למטלה זו, לתפקיד, לפרסום הדלת. למה?! כנראה שהאדריכל בארץ אינו אייקון תרבותי, הוא לא מוביל ולא משפיע, הוא רק נותן שרותים ומקומו בסולם ההשפעה בארץ, נמוך מאוד. זה לא חייב להיות כך, במרחבים אחרים בעולם, לאדריכל יש מקום ותפקיד, יש משמעות למילה שלו ולתפקיד הגדול והמשמעותי שהוא עושה.

 

הרשימה פורסמה לראשונה באתר ArchiTimes

מנותקי תל אביב

 
תערוכת "קאסמים" בשדרות רוטשילד, צילום: יוסי מטלון

תל אביבים חושבים רק על המרחב הצמוד להם, מה שנוגע לאחרים זה קצת רדום. בכדי לעורר את התל אביבים הרדומים, בכדי להציג לתושבי העיר המנותקים מכל מה שקורה מחוץ לעיר, הביאו עבורם את ה"קסאמים" לשדרה הפופולארית ביותר, לשדרות רוטשילד. ישירות משדרות, לשדרות רוטשילד! שם יוכלו תושבי העיר לצפות בכלי הנשק של הפלשתינים.

בעבר, הורגלנו לראות את הכלים ומכשירי המלחמה שלנו, ראינו את הרכב המשוריין החלוד שהוביל אותנו לירושלים במלחמת השחרור, רובים ואקדחים מאולתרים ממלחמות העבר, כלים שעזרו לעם הזה להתמודד מול אלו שרצו להזיק לו. במקומות אחרים יש תותחים שהיו בשרות האומה והצילו עיר זו או אחרת. עכשיו, לאור העיוורון הקולקטיבי, בעידן הממון הרב שנוזל ברחובות תל אביב, בין השיפוץ ב"הבימה" והחפירה העמוקה עבור החניון הענק שנבנה מול "היכל התרבות", מראים לנו את "הקאסמים", את הנשק של החלש, את הכלים שפוגעים בנו, באזרחים שבעיר שדרות. 

 
"קאסמים" בתל אביב, בשדרות רוטשילד, צילום: יוסי מטלון

 
בצורה אירונית אך מציאותית, במקום להציג את גבורת ישראל, מראים לכלל העם ולכל העדה הזאת לאיזה מצב עגום הגענו. מזכירים לבלייני העיר כי יש עיר בישראל שמנותקת משוק הנדל"ן התל אביבי, המחירים שם דווקא יורדים, יש שם גם קצת שחיתות, מזכירים לתושבי תל אביב שיש ערים אחרות, יש חיים מעבר  לתל אביב, חיים שאינם וורודים. מציגים לנו את נשקו הפרימיטיבי של הפלשתינים, הנשק שמשגע את צה"ל, הנשק שאימפריית הביטחון הזאת לא מסוגלת להשמיד, להפסיק, להשתיק. החליטו לעשות לתושבי העיר הזאת "סדרת חינוך" או מסע "התעוררות". מציגים בשדרות רוטשילד את הנשק של אלו שרוצים להזיק לתושבי שדרות, לא למסוגננים שבשדרות רוטשילד. מציגים לנו את הכלים של אלו שנלחמים בנו בכלי נשק תוצרת בית, האם זוהי תערוכה שצריכה להפחיד או לעודד?
 
נראה לי לפעמים כי הרבה מתושבי העיר הזאת עסוקים רק בעצמם – הם התנתקו. אין זרימת מידע ורגשות לכל מה שקורה מעבר לגבול העיר תל אביב. אמנם יש פרפוראציה מעטה מרמת גן, גבעתיים ואולי הרצליה, שהיא עיר ממש צפונית עבור התל אביבי המצוי. הגבול הדרומי ביותר נמצא בתחילת שדרות רוטשילד, אולי נווה צדק, זה הכי דרום שמוכר לתל אביבי המתנתק. לצערי,שדרות לא נמצאת בתל אביב, לא בגוף ולא בנפש.


"קאסמים" בלב העיר – בשדרות רוטשילד בתל אביב, צילום: יוסי מטלון


"קאסמים" משדרות בשדרות ברוטשילד, צילום: יוסי מטלון

 

07.07.07

.