מתחם "הבימה – היכל התרבות", צילום: יוסי מטלון
מרחב מרוכז בתרבות הפך להיות מרחב בתולי, מרחב מתפתח. מדללים את מה שלמעלה ומוסיפים חלקים מתכתיים למטה. במרחב צפוף, מכניסים עוד מכונות, עוד זיהומים. במקום להביא הרבה בכלי אחד, מכניסים לעיר מעט אנשים עם הרבה כלים. יש כאן הריסה של חלל שנועד לאדם, ובניה של חלל שנועד למכונה. כולנו צופים בהריסה של חלל מלא זכרונות ובבניה של חלל שישאר ריק מאירועים היסטוריים, מזיכרונות. מוחקים את המרחב הטבעי של האדם ובונים מרחב עבור מכונה, מוצר מלאכותי.
מתחם "הבימה – היכל התרבות", צילום: יוסי מטלון
מתחם "הבימה – היכל התרבות", צילום: יוסי מטלון
מתחם "הבימה – היכל התרבות", צילום: יוסי מטלון
מתחם "הבימה – היכל התרבות", צילום: יוסי מטלון
מתחם "הבימה – היכל התרבות", צילום: יוסי מטלון
מתחם "הבימה – היכל התרבות", צילום: יוסי מטלון
תגובות
נשמע טון מאד שלילי מהפוסט הזה, כאשר הוא מתעלם מה"לפני" וה"אחרי".
לפני כן, הייתה לנו חניה מכוערת שקטעה את הרצף של רוטשילד ושדרות ח"ן ולא הוסיפה כבוד להיכל התרבות והבימה.
לאחר מכן יש לנו כיכר עירונית רחבה, לטובת התושבים, שכן, נכון, יש מתחתיה חניון – אך זה מצב שבהחלט עדיף על ה"לפני" המזעזע שהיה.
אין צורך למחוק את הכל בכדי להתקדם. אין חובה לזהם את העיר בכדי לשפרה. מה שהיה, ולא היה נפלא. מה שיהיה לא יהיה דומה למה שבאמת תושב העיר צריך ומבקש. מה שמתוכנן זה – אלפי כלי רכב, צפירות, עשן בקצה שדרות רוטשילד, מעגל סתום בתנועה שמגיעה מערים אחרות – והיכן איכות החיים? היכן הדאגה לתושבי העיר? חניון ענק זה נועד למי?
איפה התחבורה הציבורית? היכן הזכרונות של "הבימה", היכן הזכרונות של "גימנסיה" הרצליה, גם שם מחקו את העבר.
ההתייחסות הקודמת שלי לא התייחסה לפגיעה ב"הבימה" לפי דעתי מוטעת – אלא להריסת החניון.
כאשר משווים את הלפני והאחרי בנוגע לחניון – לפי דעתי לפחות ברור שהמצב עדיף.
חניון היה וחניון יישאר – כך שפגיעה משמעותית אין שם – אולי רק בנוגע לשאלה של גודל החניון.
לעומת זאת יש הבדל עצום בין חניון תת-קרקעי ומעליו כיכר עירונית רחבת-מימדים לתושבים לבין חניון עילי מכוער שמהווה כתם במרכז העיר.
טוב שהרסו את החניון העילי ובונים חניון תת-קרקעי. השאלה שאולי באמת נשארה היא מה צריך להיות גודלו המדוייק.
זה שנמחק החניון העילי זה לא מחייב לבנות חניון חדש במספר מקומות חניה שווה לו או במקרה הרע, חניון גדול יותר.
טוב היו עושים אם היו הופכים את החניון העילי לכיכר ציבורית ולה גם צמחיה.
אין צורך במקומות חניה. יש צורך ללחוץ על קברניטי העיר לבנות תחבורה ציבורית יעילה וזולה ולהוסיף ירוק לתושבי העיר. זה היה מקל בימים אלו על החום הבלתי נסבל שנוצר גם בגלל מחסור בעצים ועודף אספלט.
הרי כל המטרה של בניית הכיכר היא בכדי להמנע משטח עצום המוקדש כולו למגרש חניה.
לא ברורה לי הכוונה שלך ב"ירוק במקום חניון" – הרי זה בדיוק מה שעשו. בנו כיכר במקום חניון.
ההשפעה של קיום חניון תת-קרקעי על ה"ירוק" הוא אפסי – בטח יחסית למצב הקודם.
לגבי השאלה האם צריך לבנות כיכר או פארק – זו כבר שאלה נפרדת ויש עליה ויכוח.
בכל מקרה, לפי דעתי בהחלט שיש חובה לחניון צמוד למוקד עלייה לגורמים מכל הארץ – ובניהם גם ראשי המדינה.
לא ייתכן, לפחות כך אני רואה זאת, שצמוד לבימה ולהיכל התרבות לא יהיה אפילו מקום חניה אחד.
בלינקולן סנטר, במנהטן, מרכז הופעות ענק, כולל התזמורת הפילהרמונית של ניו יורק בניצוחו של זובין מאטה, אין מקום חניה. מגיעים במונית, באוטובוס, ברכבת התחתית או ברגל.
בלונדון, בונים מלון חדש ולו 1500 חדרים, אין
אפילו מקום חניה אחד!
גם בבניו יורק וגם בלונדון מבינים שיש צורך לגבש תוכנית להפחתת התנועה וכניסת רכב למקומות צפופים, ללב העיר.
טוב, נראה לי שנמחקה לי תגובה ארוכה אז אקצר.
המידע אודות העדר החניה בלינקולן סנטר לא ברור לי ונראה לי שאתה מתבלבל.
יש לא מעט חניה במקום (אני סופר לא פחות מ-4 כניסות לחניון התת-קרקעי וזה גם מצויין באתר המרכז)
http://www.metoperafamily.org/metopera/visit/map_pop.aspx
והתמונה כמובן משתנה כאשר יש או אין תחתית צמודה.
בהעדר תחבורה ציבורית סבירה (והקו הירוק באבן גבירול לא יבנה עד 2020 לפחות) יש בעייתיות לדרוש מאנשים לקחת מוניות.
אני בספק אם קיימים אולמות תאטרון/אופרה לאומיים שאין אליהם גישה ברכב פרטי וחניה צמודה.
בפאלרמו התיאטרו מאסימו, במילנו לה סקאלה בנאפולי תיאטרון סן קרלו, לכולם אין חניה.
יש המון חניה בשעות הערב לא רחוק משם באזור הקריה ובין רחוב הארבעה לרחוב החשמונאים – אפשר ללכת ברגל 5 דקות, או לעשות הסעה שתאסוף את האנשים לפני המופעים ותחזיר אותם אחרי. החניה התת קרקעית תהיה של חמש קומות ויהיה בה הרבה יותר מקומות חניה, כאשר כבר לפני כן בערבים של קונצרטים כל האזור היה הופך לפקק אחד גדול. החניה אמורה בכלל להיות לתושבים, אבל אין שום סיכוי שהם ישלמו עבור חניה תת-קרקעית כל עוד שהם יכולים לחנות בחינם. מדהים אותי איך אנחנו ממשיכים להיות מוכנים לסבול את כל רעות המכוניות בעיר רק ככדי שתהיה לנו חניה קרובה.
איך התושבים סביב הככר לא תבעו את העירייה על שנות הסבל שהם יעברו שם עד שהחניון יהיה גמור. שלא לדבר על הסבל שלהם אחר כך.