ארכיון חודשי: יוני 2007

ריהוט רחוב בשדרות רוטשילד

צילום: יוסי מטלון

צילום: יוסי מטלון

צילום: יוסי מטלון

גדר מערבבת מרחבים

אומנם הגדר הזאת עוצבה בהולנד על ידי המעצב Tejo Remy והוצגה בניו יורק בתערוכה Reclaiming Design, אין ספק שלגוף הזה העשוי בעיקר מפלדה ומעוצב בקטעים שונים בצורה אורגאנית, יהיה שימוש נרחב גם במחוזותינו.

במקרה של ריב בין מדינות, במקרה של ספק בין שכנים הנוצר מסכסוך בין- גבולי, לגדר הזאת יהיה שימוש נרחב. תהיה כאן אפשרות של פיצוי, של החלפת שטחים, של איזון פיזי וויזואלי. 


Photo: inhabitat

לאלמנט הזה יש תכונות גמישות, הוא משחק בצורה, בגיאומטריה. הגדר הזאת יוצרת אינטראקציה בין אלו העומדים משני צידיה. המרחב הפרטי נסחף לתוך המרחב הציבורי ולהיפך. יש כאן ערבוב של מרחבים שונים. הגוף הזה מורכב מחלקים שמשכפלים את עצמם, לפתע הוא מקבל "טוויסט", כיפוף, אנרגיה שיוצרת חללים הנוגעים בגדר, מעוותים אותה, מותחים אותה, זה הופך אותה למשהו פוזיטיבי. הגדר דווקא מאפשרת פעילות משותפת, משחק, דיבור, אירועים קולקטיביים. 

יש לתת את הדעת לבטיחות של האלמנט הזה, לחלקי גוף שיכולים להיפגע, להיתקע בין מוטות הברזל, המילים תעבורנה מצד לצד ללא כל מחסום או מעצור. 

Photo: inhabitat


Photo: inhabitat

מטבעה, גדר מפרידה ויוצרת פערים, כאן הגדר תשלים אחד את השני. תחבר בין הצדדים, תיגע בשתי הגדות. אולי תהיה זו גדר של שלום, תיתן ותיקח בהתאם לרצונם של השכנים, בין אם אוהבים או ידידים הם. אולי תהיה זו גדר של רוגע ושלווה, גדר שתגשר ולא תפריד. 

דרגו אותי באינדקס הבלוגים הישראלי!

המאמר פורסם גם באתר ArchiTimes

הריסה ובניה במתחם "היכל התרבות – הבימה"

מתחם "הבימה – היכל התרבות", צילום: יוסי מטלון

 

מרחב מרוכז בתרבות הפך להיות מרחב בתולי, מרחב מתפתח. מדללים את מה שלמעלה ומוסיפים חלקים מתכתיים למטה. במרחב צפוף, מכניסים עוד מכונות, עוד זיהומים. במקום להביא הרבה בכלי אחד, מכניסים לעיר מעט אנשים עם הרבה כלים. יש כאן הריסה של חלל שנועד לאדם, ובניה של חלל שנועד למכונה. כולנו צופים בהריסה של חלל מלא זכרונות ובבניה של חלל שישאר ריק מאירועים היסטוריים, מזיכרונות. מוחקים את המרחב הטבעי של האדם ובונים מרחב עבור מכונה, מוצר מלאכותי.

 

מתחם "הבימה – היכל התרבות", צילום: יוסי מטלון

מתחם "הבימה – היכל התרבות", צילום: יוסי מטלון

מתחם "הבימה – היכל התרבות", צילום: יוסי מטלון

מתחם "הבימה – היכל התרבות", צילום: יוסי מטלון

מתחם "הבימה – היכל התרבות", צילום: יוסי מטלון

מתחם "הבימה – היכל התרבות", צילום: יוסי מטלון

 

דרגו אותי באינדקס הבלוגים הישראלי!

כאן נהרסה ההיסטוריה – "הבימה"

תיאטרון "הבימה", צילום:יוסי מטלון

 

 

תיאטרון "הבימה", צילום:יוסי מטלון

 

 

תיאטרון "הבימה", צילום:יוסי מטלון

 

 

תיאטרון "הבימה", צילום:יוסי מטלון

 

 

תיאטרון "הבימה", צילום:יוסי מטלון

 

 

תיאטרון "הבימה", צילום:יוסי מטלון

 

 

תיאטרון "הבימה", צילום:יוסי מטלון

 

הם מתרפקים לכוכבים של העתיד ונוטשים את אלו ששיחקו לפניהם בעבר, נותנים להם למות בשקט. השקפתם היא שהתרבות לא יכולה להיסחף לתוך עמקי העבר, האתמול המרופט.

רוחניות/חומריות בכניסה לתל אביב-יפו

 

מהיכן אתה יוצא ולהיכן אתה נכנס. בואך לעיר תל אביב, בכניסה לעיר דרך מתחם "הקריה" אנו רואים שלטי ענק מצד ימין ומצד שמאל של הדרך המובילה ללב העיר. השלטים הללו מפעילים את הלב, פונים אליו, הם גורמים למביט לחוש דילמה פילוסופית-רוחנית. מצד אחד, האם האמונה תיתן לנו את החומר, את כלי הרכב המלוקק, ומצד שני, האם האמונה בעצמנו בלבד, ולא הביטחון בבורא עולם, יחזירו את בניינו שנשבו ע"י אויבינו.

 

"הכותל", בכניסה לעיר. צילום:יוסי מטלון

 

הבטחון בעצמנו בלבד. צילום:יוסי מטלון

מצד ימין ניתן להבין כי בכדי להשיג משהו חומרי, רכב למשל, יש לפנות לאלוקים – צריך את "הכותל"! הוא אולי הברירה האחרונה. הביאו את "הכותל" למרכז החומריות של תל אביב, מול קניון עזריאלי – מקדש הקניות העכשווי.  שלטי פרסום ענקיים, סדיני פרסום מבריקים, מכסים את הקיר הארוך הצמוד למבנה המטכ"ל.  דווקא ליד מחנה המטכ"ל הודבקו תמונות ענק של "הכותל". נראה כי נוכחות מרכיב דתי–רוחני תספק לנו את הרכב המיוחל, אולי גם בטחון. כבר לא מספיק להיות "יפה", כבר לא מספיק להיות בעל מקצוע, כבר לא מספיק להיות דוגמן או דוגמנית עם חיזוקים במקומות הנכונים. המשווקים – קובעי איכות חיינו, מודיעים לנו שאנו זקוקים לברכת הקב"ה.
 
מצידה השני של הכניסה לעיר, מודבק שלט בולט, מישור ענק ועליו קריאה לכולנו לא להיות אדישים,  לתבוע את החזרת הבנים השבויים הביתה. כאן הקריאה היא לעצמנו, לאדישות שלנו ולא לעזרתו של אלוקים או לשריד האחרון מבית המקדש שנהרס. כאן, הקריאה היא לכוחנו הכללי, אולי גם לכוח הבטחוני העודף, מבלי להתמקד ברוחניות. אולי דווקא כאן קצת רוחניות, הייתכן כי קצת אמונה הייתה יכולה לעזור ולהגשים מטרה זו?!
 
בכניסה לתל אביב, "הכותל" יעזור לקיבוץ עוד חומריות, עוד פלסטיק ומתכת. בכניסה לתל אביב, רק אנחנו נחזיר את שבויינו. עזרה רוחנית, עזרתו של בורא העולם לא מודגשת או מכריעה.

התנפצות אומנותית

 

ענפי האומנות השונים מושפעים מגורמים דומים ואחד מהשני. בשעה שהארכיטקטורה העכשווית, בעזרת הרוח הגבית של האדריכלות המודרנית, חותרת לסוג של מינימאליזם, בעת שהדה-קונסטרוקטיביזם נדחק הצידה, בזמן שהארכיטקטורה של אדריכל קאלאטרווה (Santiago Calatrava) מוצאת ביטוי בכל מקום, והסגנון המכונה "Animal Architecture" חפר לעצמו נישה באדריכלות הגלובאלית, דווקא עכשיו מוצאים הבריטים את הארכיטקטורה התזזיתית, את הגרפיקה החותכת, מנתקת.
 

2012 Olympic Logo London מקור: אתר האולימפיאדה

בתוספת המתוכננת למוזיאון Tate Modern, בחרו הלונדונים אדריכלות מרוסקת, מנופצת! נפחים שאינם זורמים עם הטבע. קשה שלא להזכיר את המאסטר, האדריכל נורמן פוסטר שעדיין מביט בטבע, מנסה להבין את מרכיביו. הוא חוקר את הסדר האורגאני שבו ומצליח לשלב אותו בסביבה העכשווית שהאדם יוצר לעצמו. האדריכלות החזרתית, אינה מפתיעה, אינה מפריעה וגם לא צועקת, אבל יש בה משהו רגוע ואנרגטי, יש בה משהו ברור וצפוי. כל זאת בניגוד לשברים הקרים וחוסר הבהירות שיש בצעקות וההתנפצויות הארכיטקטוניות שיש בדה-קונסטרוקטיביזם, או בריסוק הגראפי של הלוגו שנבחר לייצג את האופי והתוכן של המשחקים האולימפיים שיהיו בשנת 2012 בלונדון.
 

Photograph: © Herzog & De Meuron/Tate Modern LONDON

הלוגו ("סמליל") הוא גרסה של המספר 2012 ועלות עיצובו מוערכת ב-3.2 מיליון ש"ח. החתכים הוויזואליים באדריכלות ובגרפיקה שבסמליל אולי משקפים את הקרעים בחברות השונות. השברים אולי מייצגים את התכונה העולמית המצפה למלחמה נוספת, לוקאלית וגלובאלית, ההתנפצות אולי מזהירה אותנו מפני העתיד ומזכירה לנו אירועים היסטוריים כואבים. למרות זאת, אנו מחפשים שלווה ביחד עם התרגשות הנספגת במוחו של האדם, אנחנו מחפשים אחדות, שילוב ולא שבר וריחוק, אנחנו מחפשים רוגע ונועם כולל, בכל מקום ובכל שעה.

 

קישורים:

אדריכל נורמן פוסטר

אדריכלות וטבע

Tate Modern

Santiago Calatrava

אדריכל נורמן פוסטר – The Gherkin

London 2012

לילות תל אביב

צילום: יוסי מטלון

צילום: יוסי מטלון

צילום: יוסי מטלון

צילום: יוסי מטלון

צילום: יוסי מטלון

צילום: יוסי מטלון

צילום: יוסי מטלון

צילום: יוסי מטלון

הדימוי הירוד של מקצוע עריכת הדין

 

אדריכלים עובדים עם עורכי דין, כמה מהם אני מכיר באופן אישי, זה לא אדריכלות, אבל בכל זאת יש כאן משהו: "מאמר שכתבה ד"ר לימור-זר גוטמן ניסה לגלות מה משפיע על הדימוי הירוד של מקצוע עריכת הדין; הממצאים: רק אם יוכיחו שהם מונעים גם משיקולי מוסר וטובת הציבור, ישפרו עורכי הדין את תדמיתם השלילית".

 

קטע מהכתבה ב-TheMarker-: דימוי המקצוע משתקף גם בבדיחות 

"שאלה: למה לעורכי דין יש דימוי שלילי?
תשובה: כי 99% מעורכי הדין מוציאים שם רע לכל היתר. 

איש אחד מגיע לעורך דין. "מה התעריף שלך?", הוא שואל את עורך הדין. "שלוש שאלות ב-500 דולר", משיב עורך הדין. "זה לא יקר מדי?", שואל האיש. "לא יקר. ומה השאלה השלישית?", עונה עורך הדין. 

רופא מודיע ללקוח שנותרו לו שישה חודשים לחיות. "האם יש משהו שניתן לעשות?", שאל הפציינט. "תתחתן עם עורכת דין", השיב לו הרופא. "אלו יהיו ששת החודשים הארוכים בחייך". 

בטיסה אחת קרתה תקלה קריטית והטייס הורה לדיילות להכין את הנוסעים לנחיתת חירום. כעבור כמה דקות שאל הטייס את הדיילת הראשית האם כולם מוכנים. הדיילת השיבה: "בערך, כולם יישובים במקומותיהם וחגורים, חוץ מעורך דין אחד שעדיין מחלק כרטיסי ביקור". 

עו"ד מפורסם נפטר ומגיע לשערי גן עדן. ואומר למלאך שבשער: "נפלה אצלכם טעות, אני רק בן 35". המלאך שאל את עורך הדין לשמו והשיב: "אני לא יודע למה אתה מתלונן, כתוב שנפטרת בשיבה טובה. על פי חישוב שעות העבודה שחייבת בהן את הלקוחות שלך, אתה בן 187". 

מתמחה בעריכת דין נכנס לספריית וידאו ומבקש מהמוכר את הסרט "עורך הדין הישר". המוכר מרים את הראש ואומר לו: "מצטער, אנחנו לא מחזיקים סרטי מדע בדיוני".

שלושה עורכי דין שותפים יוצאים לארוחת צהריים. כשהם מגיעים למסעדה, אומר אחד השותפים: "אני מוכרח לחזור למשרד, אני חושב שהכספת לא נעולה". "אל תדאג", עונה השותף השני: "שלושתנו נמצאים כאן". 

מטוס מלא עורכי דין בדרכם לכנס בינלאומי נחטף. החוטפים מנחיתים אותו בשדה תעופה נטוש ומפרסמים רשימת דרישות ארוכה – שחרור אסירים, כסף, נשק, מסוק למילוט וכדומה, ובסוף כמובן בא האולטימטום: "אם דרישותינו לא ייענו עד היום בשעה 18:00, נתחיל לשחרר שני עורכי דין כל שעה". 

שאלה: מה הבעיה עם בדיחות על עורכי דין?
תשובה: עורכי דין אינם חושבים שהן מצחיקות; האחרים אינם חושבים שהן בדיחות.

לקוח נפגש עם עורך דינו כדי להסדיר את חשבון שכר הטרחה. "בוא נעשה את זה כך: תשלם לי מקדמה של 10,000 שקל, ולאחר מכן תשלם לי 2,000 שקל בחודש", מסביר עורך הדין. הלקוח מתלונן: "אני מרגיש כאילו שאני משלם עבור מכונית". "זה בדיוק מה שאתה עושה", עונה עורך הדין.

שאלה: כמה בדיחות על עורכי דין יש?
תשובה: רק שלוש. כל שאר הבדיחות הן סיפורים אמיתיים. "

 

לכתבה ב- TheMarker: לחץ כאן

חומת "אוסם" מול שוהם

 

צילום: יוסי מטלון

 

מחסן חדש של חברת "אוסם"  ממול לשוהם. בגובה 40 מ'. מה זה עושה לסביבה?! צילום: יוסי מטלון

 

 

אחסון אוטומטי – קיר חוסם לסביבה. צילום: יוסי מטלון

 

 

חזרה לחומות העיר – מחסן אגוצנטרי. צילום: יוסי מטלון

 

 

הכסף קודם לכל, גם לסביבה. צילום: יוסי מטלון