הפרויקט הפובליציסטי וזה שלא

 

צילום: יוסי מטלון

שלבי התכנון והבניה לפרויקט פובליציסטי שמיועד לבעלי ממון כבדים, שונה מפרויקט מגורים "רגיל". יזמי הפרויקט המתוקשר, שתהליכי פילטריזאציה תכנוניים, חומריים ואנושיים הם לחם חוקם, יוצרים סביבה סגורה ולה איכויות חומריות ותכנוניות שונות, איכויות הטובות בהרבה ממרחב מגורים בינוני אחר שפתוח לכל.

מכל פינה רואים יזמי פרויקטים שאינם מאפשרים לכל אדם לקנות דירה בפרויקט שהם יוזמים, מכל סיבוב נצפים יזמים שלא מאפשרים לשכבת הביניים לקנות שם בית, הם גם לא מכניסים לפרויקט חומרים זולים, לא מתכננים בזול ובעיקר חושבים כיצד זה ששילם מיליונים ייהנה מההשקעה שלו. זה בניגוד מוחלט לתכנונים זולים חסרי אחריות ואיכות הבניה הזולה שאני רואה בפרויקטים שאינם מיועדים לעשירון העליון.

בניגוד לפרויקטים "הזולים" שמיועדים לשכבות הנמוכות, שבהם הן החומר והן העיצוב מישניים הם עבור היזמים והקבלנים, במגדלים שמיועדים לבעלי הממון, העיצוב והחומר, כולל זה האנושי, ראשונים הם בחשיבותם, ראשונים בשרות הפובליציסטים! עבור העשיר – העיצוב עשיר בפשטותו היקרה והוא מנסה לישר כל פינה, כל פינה שהייתה מתעגלת, (מסתירה את הפגמים), בפרויקט מגורים ממוצע, בינוני.

 

 

צילום: יוסי מטלון

הדגש על הפרטים שמאוד מורגש בתכנון ובביצוע "העשיר", לא קיים בפרויקטים "זולים". העיצוב ההרמוני, הטוטאלי, כמעט ולא קיים בפרויקטים למיעוטי יכולת, ההשקעה במגוון הדירות ובמגוון החומרים לא קיים כמעט. הכול נעשה בכדי לצאת ידי חובה, הכול נעשה בזלזול המרבי ונשכח מיד, למכור ולהסתלק. החומרים הזולים ביותר נבחרים לפרויקט הנמוך, מה שבמבצע נקנה על ידי הקבלן/היזם ומוחדר לחיי הבניין, לחיי הקונים לאורך תקופת חייהם וחיי המבנה.

אין ספק שיש פרויקטים מושקעים ויש פרויקטים שנבנים ללא כל תשומת לב כי "במילא יקנו את הדירות האלה", כפי שאמר לי השבוע קבלן/יזם. כך או כך, הקונה הממוצע יקנה מה שמוצע לו ולא ידרוש לקבל מוצר שהוא מעל לממוצע, מעל הבינוני.

המשפט "זה רק לעשירים" עובר בראשו של הקונה האותנטי. הקונה דל האמצעים חושב שאין לו זכות לדרוש בטון באיכות גבוהה, צנרת איכותית, כלים סניטאריים מעוצבים, חלונות ודלתות איכותיות, לובי רחב ועשיר, מעלית נוספת, מצלמות למטרת בטחון, גינה, לובי גבוה יותר, שירותים וחדר לוועד הבית, מחסן לאופניים ועגלות, תאורה היקפית, כניסה מפוארת, מטבח משוכלל, קומת מגורים גבוהה ומעל לכל תכנון ועיצוב אכפתי ואנושי. הקונה הממוצע שוכח שזוהי אולי הקניה הגדולה המשמעותית ביותר שהוא יעשה בחייו ולמרות זאת, כולו פחד, חיל ורעדה בכל הקשור לזכויותיו.

ברור כי ככל שהיזם/קבלן משקיע יותר בפרויקט, מחיר הדירה יהיה גבוה יותר. אבל המציאות מראה שאין קשר רציונאלי בין עלות התכנון הטוב והחומרים המשופרים למחיר הדירה האסטרונומי המבוקש על ידי היזמים. מחיר זה מרחיק קונים שאינם מתחככים עם בעלי המאה. המחירים הללו דוחקים את מעמד הביניים לפריפריה האורבאנית ולערי לווין אחרות. 

 

צילום: יוסי מטלון

המאמר פורסם לראשונה באתר: http://www.architimes.co.il/

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: