מגדלים לבנים בעיר הלבנה

 

"בעיר הלבנה" (איפה הלבן?) יש שרוצים להיות שונים – רוצים את הלבן הטהור והאמיתי, ולא את זה הצהבהב שאפיין את העיר הלבנה שרבים כה מתגעגעים אליה. בקונטקסט האורבאני התל אביבי העדכני, הלבן הטהור הוא גלובאלי ולכן אינו מקומי.
 
גורדי-השחקים הבאים בתל אביב יהיו ממש לבנים, הם לא יאמצו צבע, ממשי או מרומז, יהיה להם גוון מסונן, והם גם יאוכלסו בחומר שעבר דרך פילטר חומרי ואנושי. המגדלים יהיו חסרי צבע, חסרי שייכות מקומית, אולי מתוך תקווה שלא ידבקו בהם הזיהומים המקומיים, הם מתוכננים להישאר צחורים ובוהקים.
 
הלבן הנישא והמהודר אינו מתחבר לצבעוניות ולרב-גוניות הישראלית, הוא מתחבר רק לעצמו (כסף נדבק לכסף?). הלובן והגובה משדרים מסר כלכלי-חברתי החלטי של שונות ושל ניטרליות כביכול, אך בעיקר של הסתייגות מן השיח המקומי המגוון. לא מתקרבים לאדם האחר והשונה, לא לבעלי צבע עז וברור, לא לצבעים שקטים הנחבאים אל הכלים, ולא לצבעים ייחודיים שקשה להגדיר אותם או לקרוא להם בשם. זה הדר בלבן – מוגדר היטב!
 
יש שיאמרו שהלבן הוא צבע נוסף בקשת הצבעים האפשריים, אך לי נראה שכאן הלבן הינו בעיקר חוסר צבע, כאן הלבן הוא מותג  גבה רוח שמוכר אשליות של "אנחנו נקיים וטובים יותר". אין כמו שימוש מסיבי באקונומיקה, כדי להסיר כתמים אפשריים. בתוספת המיתוג הנכון, המגדלים הצחים ישדרו ניקיון מאלמנטים אנושיים מסוימים ומרעשים מקומיים. יש אנשי שיווק נטולי צבע שאינם מוכרים דירות לבעלי צבע, לאלו שמזדהים עם הממוצע, עם האמצע המקובל, ואינם מרופדים בשכבות של ניירות בעלי ערך כלכלי. צבע זה משהו שונה, בעל דעות ויכולות אחרות, לא נקי.
 
לבן הוא מותג של בודדים שמכירים בערך עצמם. קשה לתחזק אותו ולכן זקוקים לרקע כלכלי יציב, צריך לשלם לצוות הבית סכום גבוה בכדי שזה יתחזק את האימאג' של הבניין. השכר שישולם לצוות הזה שווה לשכר דירה של כמה דירות צבעוניות בלב העיר. זהו למעשה טהורות מוסווית, מסכה לניקיון חיצוני שאולי מסתיר אפרוריות פנימית. לכל מגדל יהיה שם קליט (לא סתם שם רחוב ומספר) רצוי שם לועזי, שם שדוחה לוקאליות ויותר משהוא מדגיש את הרצון להשתייך למקום רחוק ואחר, הוא מדגיש את חוסר הרצון להיות כאן. יש שיצעקו: "יחי הגלובאליות".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לכתבה בנושא מגדלים לבנים בעתון "הארץ": זהב לבן

(שם מזכירים ומצטטים אותנו)

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • שרון רז  ביום מאי 18, 2007 בשעה 6:56 pm

    לגבי הצבע הלבן, הניתוק והניקיון, זה גם די מובן ודי צפוי, וגם קצת אכן דוחה.
    הניתוק מהמקומיות וההערצה לגלובליות זה אפילו יותר מטריד. כי באמת, לאן אנחנו הולכים. יש כאן הערצה לנשגבות הכסף והכח, ההתרוממות מעל לכולם והמלוכה מלמעלה. מעניין שזה בדיוק ההפך מכל הטאואר בלוקס, מגדלי המגורים של שכונות המצוקה הבריטיות למשל ששם צופים המסכנים ונדכאי החיים מלמעלה.
    והשמות הלועזיים לפרוייקטים זו התופעה המזעזעת מכולן. תודה, יוסי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: