ארכיון יומי: מרץ 19, 2007

G Spot

 

שילוט בפינת הרחובות אבן-גבירול ושאול המלך בתל-אביב. צילום: יוסי מטלון

 

יש כמה מקומות רגישים בארץ, גם בתל אביב. יש מקומות ומרחבים בנויים שמעוררים מחלוקת, חיכוך, ריב ואווירה בלתי-שוויונית לא נעימה. בניגוד לטבע שנתן לנו את הטוב ביותר, האדם שיוצר את פרויקט G, את נקודת  ה-G  המלאכותית של תל אביב, יוצר בעצמו נקודה של אי-שוויון, אפליה, מניעת הנאה שתספק את כולם.
 
אנשים שמחפשים איכות חיים נדחים במדינת ישראל ללא כל בעיה. בפרויקט הזה שבנייתו תחל בקרוב, ברחוב אבן גבירול פינת רחוב שאול המלך, ועדת קבלה מטעם המורכבת מיזמי הפרויקט, "גינדי אחזקות", דוחים קונים פוטנציאלים מבלי להסביר להם למה ומדוע, פשוט נדחים ומורחקים. אנו מכירים גם ועדות קבלה שדוחות כאלו שלא מתאימים לדעתם להיקלט ביישוב רקפת למשל, כי האישה "אינדיווידואליסטית" ובעלה "חסר מידה מספקת של תחכום בין אישי". מה מהשניים יותר גרוע? פרויקט G, או היישוב רקפת? מה יותר טוב? מעניין אותי לדעת מהי דעתו של  רני רהב, היחצ"ן של גינדי.

בג"ץ יכול לחייב את היישוב לקבל את זוג האדריכלים, פאתינה ואחמד זבידאת, האם הם ירצו לגור שם? זוהי כבר שאלה אחרת. קשה לגור במקום שבו הודיעו לך שאינך רצוי שם. מה יעשה פלוני אם ברצונו לרכוש דירה בפרויקט של משפחת גינדי אבל, הוא אינו רצוי שם? גם אם יסכימו וירצו לבסוף לקבלו, לא יעבור לשם, כי מי רוצה להיות במקום שלא ממש רוצים אותו. זהו הפרויקט שבו שרי אריסון וב"ב יגורו וגם עשירים וטובים אחרים. אבל מדוע אחרים, שאינם מספיק טובים לדעתם של היזמים, שפרופיל חייהם לא תואם לפרופיל של משפחת אריסון, נדחים משם? יזמי המגדל הצהירו כי רק הם יקבעו את האופי של הדייר שיתקבל למגדל מגורים זה. הם חזרו על הצהרה זו לא פעם אחת וללא כל פחד או מחשבה שנייה.
 
היכן זכויותיהם של אלו שחלום חייהם היה לגור באבן גבירול פינת שאול המלך ויש להם את המשאבים הכלכליים לקנות שם דירה? וזאת למרות המחירים הגבוהים ביותר, מחירים גבוהים שאולי נועדו להרחיק אחרים ממגדל זה. . "לגור במרכז התרבות של תל אביב", כתוב על השלט, מצבה שחורה, שהקימו היזמים בפינת המגרש. מצבה שכבר מעידה על הגישה הנובורישית של היזמים. יזמי הפרויקט חייבים לשאול את עצמם, מהי תרבות? כנראה ההגדרה של תרבות לא ברורה להם.
 
מהם הגורמים שיכולים לשלול קבלה של אדם לפרויקט הזה? כסף יש לו! מקצועו? כל עוד שומר חוק הוא, מה חשוב המקצוע? גם בני משפחת גינדי ידעו עליות ומורדות, כמו הרבה משפחות אחרות, אולי מנת משכל? איפה זה כתוב? אולי דעות פוליטיות? לא ייתכן. אולי החברים הלא מנומסים, הלא כל כך מלוקקים של הקונים משפיעים כאן? לכל אחד יש חברים ולהם דפוסי התנהגות שונים. מי יכול להיות אחראי לחבריו?! אולי השכלה? כבר ידוע לכל שזה לא ממש נחשב, חשוב גודל החשבון בבנק וההצלחה הכלכלית ולא זו האקדמית. צבע העור?! לא בימינו, אומרים כולם. זה פשוט לא נכון ולא צודק! כל עוד מצטרף לבניין "העשיר", שומר החוק, משפחה שומרת חוק, אין כל סיבה לדחותה! ומי קובע מי שומר חוק, הרשות השופטת כמובן ולא איזו הנהלה או דירקטוריון של איזו חברה פרטית. אז מה יכול לגרום ל"גינדי אחזקות" לדחות מישהו? האם הם מתנהלים כך גם בפרויקטים אחרים שלהם? זה שברמת-גן, פתח-תקווה או נס-ציונה?
 
כאן אין קשיים בירוקראטיים, כאן צריך לבחור את הדירה ולשלם. אין כאן עניין של דת ולאום. יש כאן אפליה פשוטה, אפליה שמבחינה בין אדם לאדם, בין רקע של פלוני לרקע של אלמוני. הדבר נעשה לאור יום ויזמי הפרויקט, בעלי המאה,  אפילו גאים בשיטת הסלקציה שלהם, הם ורק הם יחליטו מי יגור שם ומי לא. זוהי לא וועדה, לא מינהל מקרקעי ישראל ואפילו לא בג"ץ, אלו בני משפחת "גינדי אחזקות" שהפכו את עצמם למכשיר פסילה לא לגיטימי.

 

המגרש עליו יבנה פרויקט G, צילום: יוסי מטלון