מידי בוקר, כך לפחות ידוע לי, "זוכים" תושבי לב העיר תל אביב למצוא כרטיס ביקור של "מועדון בריאות" מוצמד לדלת מכוניתם, מוחדר לרכושם הפרטי, מרחב אישי. כרטיס ביקור המזמין לטיפול אישי חושני, אולי ארוטי, בשתי ידיים, בארבע ידיים, כמה שתרצה. עד מתי תהיה חדירה כזאת למרחב הפרטי-משפחתי של תושבי העיר? מדוע הורים, ילדים, נשים וטף צריכים לקבל מידי בוקר קבלת פנים "חושנית" מהסוג הנמוך ביותר?
האם אנחנו רוצים להיות "עוד לקוח מרוצה"?! האם אנחנו וילדינו זקוקים, על הבוקר, לשחרור מישראלית יפיפייה?! האם הישראלית משחררת על ידי מסאג' מפנק, האם רק ישראליות עושות את זה?! יכול לשאול ילד תמים שנקלע למטווח כרטיסי הביקור הללו. ישראליות או לא, מה זה משנה?! אולי ארומה ארץ-ישראלית?! לפעמים יש שם גם מסחר בניחוחות חו"ל.
מה אנחנו מראים לילדינו? בנינו ובנותינו. מה המסר הזה בפתחו של יום? מה כל זה אומר אודות החברה שבה אנו חיים?! הרבה ולא טוב. "לאור נרות ומוסיקת רקע", נשמע מפתה למישהו שלא יודע מה באמת מסתתר מאחורי האווירה החושנית המכתימה שמשודרת מכרטיסים אלו. האם חוסר של מספר מילים ישירות הופכות את הפרסומת הסביבתית המזהמת והפוגעת הזאת לחוקית? מה חסר כאן בכדי שזה יהיה לא חוקי? מה חסר כאן בכדי שתהיה התקוממות רבתי כנגד כרטיסי השחרית הללו?
מי שלא רוצה את זה שיקום! שיגיב!
כנסו גם ל:www.ArchiTimes.co.il
יוסי מטלון - רשמים ומחשבות - Archinote's Blog 
תגובות
תפתח ה"עיר" – עמודים שלמים כאלה, עם צילומים
ופירוטים ולא חלטורה פרטית של מישהו עלוב וקטן שמפרסם מכון ליווי ועובר ממכונית למכונית אלא עיתון שמסכים תמורת אתנן הולם לפרסם פורנוגרפיה.
היי חלי,
את העיתון הזה אנחנו בוחרים לקנות. לא חייבים להכניס את זה הביתה.
במקרה של כרטיסי השחרית הללו, זה מוחדר בכוח, ללא רצוננו ואנחנו באמת לא זקוקים לסוג נוסף של זיהום עירוני.
אבל הכעס שלי גדול יותר על המקומונים שיכולים להחליט לשים גבול, ושיש קו אדום למה מותר לפרסם בעיתוןומה, עם כל הכבוד לכסף הוא דבר מתועב באמת.
והאמת את ה כרטיסי שחרית כפי שאתה קורא להם 🙂
אני לא רואה בעין\ מעיפה ברגע.
מישהו אמר שדרות?
איציק,
בטח שיש, מצטרף?!
ושם אין את הזיהום הזה?
כל מקום והזיהום שלו ובו.
שמתם לב לווידאומטים? איזה קטגוריות הם מחולקים?
ובכן: פעולה, מתח, דרמה, ילדים ו…מבוגרים.
כשלמעשה ילד שסתם עובר ליד מביט על סירטי האנימציה החדשים – המצויים ליד אגף המבוגרים המציגים תמונות גלויות(!) שלא משתמעות לשתי פנים.
שיש דתיים, הם מבקשים לא להציג את "הגלריות" והמפיצים מסכימים לצנזר את התמונות.
המודבקים מידי יום על דלתות הבתים – אין חוק נגד לכלוך והשחתת רכוש פרטי ?
גם בזה צריך לטפל, יש לחוקק חוק כנגד הפצת זבל בדואר ועל דלתות הדירות.