מי הם התל אביבים?

 

שדרות רוטשילד, תל אביב. צילום: יוסי מטלון

בימי שישי, במיוחד ביום כמו היום, העיר תל אביב רועשת וגועשת בעזרת התכנסות של צעירים חסרי מנוח בכל שדרה או בכל מרחב וויזואלי אחר. "התל אביבים" הללו מפזרים אנרגיות, מציתים אש ויוצרים תערובת עירונית רעשנית, עיר הנוער. רבים מהרהרים לעצמם, מי הם התל אביבים הללו? רבים משתוממים לנגד ה"התל אביבים". מי הם אלו שמסתובבים בשדרות העיר ואלו שחיים מסביב לשינקין? מי הם אלו שלא מתגייסים ואלו שמבלים עד שעות הבוקר בשתיית אלכוהול? כל אלו חיים בתל אביב-יפו, האם הם באמת תל אביבים?! ממש לא ולא.
 
השנים עוברות, מידי כמה שנים, דור הולך ודור חדש, רעב ושאפתן, נאיבי וחסר ניסיון מגיע מהרחוק הצלול לתל אביב הדחוסה, ממלא את פינות העיר. שדרות רוטשילד מלאה, לא בתל אביבים. היא מלאה, מכוסה ביבוא אנושי שמגיע מרחוק ומקרוב. הרחוקים יותר שוכרים פינה בעיר, פינת חטאים אם תרצו, הם צעירים ומלאי חלומות, מרופדים בשאיפות פלסטיות, אולי הוליוודיות. הם קיבוצניקים וקיבוצניקיות שבאו לעיר הגדולה, בדומה לתל אביבים המקוריים שטסים ללונדון או לניו יורק, לבלות, להתנסות ולחוות חיי שיגעון ללא מעצורים ומחסומים. הם ממלצרים במסעדות ומגישים קפה בבתי הקפה, הם מוכרים בחנויות להלבשה תחתונה בשינקין ומנקים בתים של זקנים. אלו גם צעירים וצעירות מערים רחוקות או מעיירות פיתוח שבאו לכבוש את העיר המחוספסת. כאן יש להם במה, מקום לביטוי עצמי, פודיום להצגתה של גישה שלא הייתה מתקבלת בעירם, בערים שמרניות יותר, אבל  בעיר החטאים מקבלים הכול ללא צנזורה או ביקורת. כאן יש מקום, נישה מכובדת לז'אנר הזה, לנוער המתגבר שצריך להוסיף לרזומה שלו גם את תל אביב, החיים של תל אביב.
 
המבוגרים יותר, לא גרים כאן. הם רק מבקרים, יום של בילוי בעיר. זה סוג של בילוי בשדרות העיר העברית, שדומה או מנסה להדמות לערים נוכריות שמעבר לימים. הם אלו שהולכים באיטיות מחושבת, ממלאים את בתי הקפה והמסעדות, יותר מיושבים ופחות צעקנים, גם בלבושם. הם אלו שממלאים את רחובות העיר בכלי רכב, מכוניות שלאחר שעתיים-שלוש מחזירות את בעליהן לרמת גן, ראשון לציון, בת-ים, חולון, נס-ציונה, הרצלייה, רמת השרון ועוד ערים שקטות וירוקות אחרות המקיפות את העיר תל אביב.
 
אז איפה התל אביבים? הם לא מתרוצצים ברחובות העיר ולא בשדרותיה, דעותיהם לא ממש נשמעות בכיכרות. הם אולי גרים ליד שינקין, אבל נמנעים מלכתת רגליהם שם בגלל הרעש הבלתי פוסק והצפיפות הנוגעת, הם אולי גרים ליד שדרות רוטשילד, אך מעדיפים לשבת על ספסל פנוי בערב, ביום שקט, באחד מימי השבוע ולא ביום שישי הדחוס. התל אביבים האמיתיים בורחים מתל אביב, הם מחפשים קצת ירוק ולא צפירות וצעקות, הם לא ששים לראות ריכוז גבוה של בטון דוקר וכלי רכב מעשנים גם ביום שישי ולכן, בימי שישי הם לא כאן!

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אודי שרבני  ביום פברואר 23, 2007 בשעה 6:33 pm

    היי יוסי,
    קריאה בטקסט מהסוג הזה שלך יכולה להתקיים בשני סוגים,
    הראשון, כמו שהוא עם הדין הנחרץ שלך על "תל אביבים אמיתיים לא נמצאים במקומות מסוימים בשעה מסוימת"
    אבל אני בוחר דווקא בקריאה מהסוג השני (וכן, זה לא תלוי בכותב לפעמים) והיא דווקא הפארודיה העצמית שלך על אותם מגדירי התלאביבים -גם אם לא הייתה כוונה כזאת
    הנה, דוגמת זה
    http://www.notes.co.il/sharabani/2609.asp

    העניין ההגדרתי הוא לא רק בעיני המתבונן, אלא לפעמים בעיני המתבונן שמתבונן במתבוננים. באמת.
    http://www.notes.co.il/sharabani/3923.asp

  • יודן רופא  ביום פברואר 23, 2007 בשעה 8:20 pm

    יוסי,
    הרה מאלה שאתה קורא תל-אביבים אמיתיים התחילו בתור צעירים שבאו לכבוש את העיר. כך אולי היה אפשר להגדיר גם אותי שעברתי מירושלים לתל-אביב לפני 22 שנה, ורבים מתושבי לב העיר שעשו קולוניזציה שלה באותם שנות השמונים.
    האמת היא שהתל-אביבים האמיתיים הם כל מי שגר במטרופולין הגדול הזה: לפחות מאשדוד ועד נתניה. כבר מזמן אנחנו צריכים להתבגר מלראות את תל-אביב כאותו תחום שבין האיילון והים ובין דרך יפו לירקון.

  • יוסי  ביום פברואר 24, 2007 בשעה 11:17 am

    מטרת "עיר הנוער" או הצעירים והנאיבים שמגיעים לעיר היא לכבוש, לנסות את הכל, לפרוק מתחים שהם מביאים איתם ולאחר מכן העיר, או שתקבל אותם או שתפלוט אותם בחזרה למקום שממנו הגיעו, אולי ממורמרים ואולי לא. חלקם ישארו כאן ויעברו למקומות שקטים יותר, פחות צבעוניים, פחות סקסיים. אחרים יעברו למעגלים רחוקים יותר.
    דרך אגב, הצעירים ביפו, שזה כידוע לכם חלק מתל אביב, מתנהגים אחרת וזה נושא אחר ומורכב, אולי קצת יותר.

  • אלעד  ביום פברואר 24, 2007 בשעה 2:51 pm

    בבניין שלי, אוף רוטשילד, גרים 12 משפחות ויחידים בגיל 30 עד 50.
    רובם המכריע לא נולדו בת"א אבל גרים פה שנים לא מעטות.
    לא עברנו לפרדס חנה, וכן תוכל למצוא אותנו בשדרות רוטשליד ביום שישי – בדרך לאסוף את הילדים מהגן או לקנות חלה.
    אז אנחנו אמת או זיוף?

  • יוסי  ביום פברואר 24, 2007 בשעה 3:19 pm

    תודה עבור תגובתך.
    אבל אתה ואחרים זה המיעוט.
    כמי שחי בלב העיר אני רואה את העיר הזאת יום יום ובבנין שאני גר. 16 דירות יש 2 משפחות.
    והם לא אוספים את הילדים מהגן.

  • אלעד  ביום פברואר 24, 2007 בשעה 3:46 pm

    תודה יוסי, סיקרנת אותי. אחפש סטטיסטיקה על
    אחוז הילדים לפי יישובים.
    אם כי די ברור שבתל-אביב יהיו יותר יחידים, כיוון שצעירים רבים עוברים לתל-אביב, כיוון שלאנשים עם "סגנון חיים שונה" יותר נוח לגור בת"א, וכיוון שזו לא עיר ערבית או חרדית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: