בדיזנגוף, המעשה הפיזי קודם לחלום

 

צפון רחוב דיזנגוף, צילום: יוסי מטלון

קצהו הצפוני של רחוב דיזנגוף בתל אביב הפך לרחוב שמלות הכלה, קצה רחוב שמגשים חלומות. חנות אחרי חנות, חלום אחרי חלום, שמלה אחר שמלה, הרבה חנויות שמציעות שמלות לערב אחד, שמלות שאולי לאחר מכן לובשן יצטערו מאוד שבכלל היה צורך ללבוש אותן. שמלות שיסמנו תפנית, אולי חיובית ואולי שלילית. לכל שמלה יש את הסיפור המקדים, סיפורה של לובשת השמלה, לכל שמלה יהיה את סיפור ההמשך שאותו לא נדע ברחוב דיזנגוף, הוא יהיה ברחוב אחר.

שמות של מעצבים ומעצבות מתנוססים על חלונות הראווה המעוטרים במיטב בדי העולם. אשליה, סוג של מהפך. אילו תהיה לך השמלה הזאת, הצילומים יצאו כאילו הגעת מעולם השפנפנות של יו הפנר או פחות דראמטי, חייך יהיו חיי זוהר. 
 

רחוב דיזנגוף, צילום: יוסי מטלון

צפון רחוב דיזנגוף והרחובות שמסביב, רחובות בעלי שמות תנכיים, מאוכלסים בצפיפות לא מתוארת על ידי בחורות ובחורים שהגיעו לעיר הגדולה בכדי למצוא את מזלם החדש והנוצץ בעיר ללא הפסקה. שם נרקמים קשרים שמסתיימים בזיונים ואולי גם בנישואים .  יותר קשה למצוא שם מקום חנייה פנוי מאשר בחור פנוי או בחורה פנויה, כל דירה שכורה קטנה מאוכלסת באורגיה.

בניגוד לדירות האקטיביות, הצבעוניות והרועשות, הלבן הרגוע והשקט של השמלות, שמשדר ניקיון וטהורות, מופיע אחרי כל הרעש, אחרי כל הצבעים, הניצוצות והלכלוך. מניפולציות, זיוני מוח ואחרים, זוהי רק הדרך המחוספת והמלוכלכת שמובילה לחלום, לבתוליות המשודרת בשמלות המלוקקות, המבריקות בלובנן. השמלה, מעטפת חיצונית שמשדרת חיצוניות טהורה ומסתירה פנימיות מורכבת, לעיתים מלוכלכת.
 
השמלה היא האקט המיני האחרון במשחק הבינ-מיני. אחת בשמלה והשני במכנסיים. לפני האירוע הזה, השניים היו במכנסיים. קרבת האירוע הפיזי להאירוע של החיים, לאירוע החלומי הזה, לאירוע שכל אחת ואחד חולמים עליו, מאששת שיש קשר בין השניים ולא ניתן לעבור לשלב החלום לפני שלב המעשה הפיזי, לפחות בסיגנון החברתי של צפון העיר. בקצה רחוב דיזנגוף החלום בא בסוף, בניגוד לשאר החלומות שמופיעים לעיתים בתחילה והפיזיות הגשמית מגיעה מאוחר יותר.

 

רחוב דיזנגוף בתל אביב, צילום: יוסי מטלון

 ניתן לקבל עדכונים וחדשות מאתר

 ArchiTimes

 להרשמה לחצו כאן.