חיילים ב-OpenSpace

 

מגדל חיל האוויר, צילום: יוסי מטלון

איך מנהלים מלחמה כשיושבים ב- Open-space?! איך מרגישים מה קורה בשטח כשמהלכים על שטיחים רכים הרצים מקיר לקיר והשיזוף היחידי שלך הוא ממנורות הפלורוסנט השקועות בתקרה האקוסטית שנמצאת מעליך?! התשובה היא: אתה ממש מנותק מהמציאות, רחוק מלהבין מה קורה, רחוק מאוד, אינך יכול לגעת, להריח, לטעום ובעיקר זה לא בראש שלך. אתה ממש מנותק מהמציאות המלוכלכת למטה.

מגדל המטכ"ל, צילום: יוסי מטלון

בתל אביב צמחו מגדלים צבאיים שנראים כמו מגדלים המיועדים לעורכי-דין, מגדלים שנראה כאילו הם מאוכלסים על ידי קליניקות לניתוחי פלסטיק. לפתע יש לנו גורדי שחקים מנצנצים שמאכלסים חיילי שוקולדה,מחשבים ניידים וטלפונים סלולאריים. הנפחים הגבוהים הם למעשה עוצמה שלטונית אנכית ורכה, אוטוריטה ולה חיפוי זכוכית, מגדל צבאי מתכתי ממוזג, אמירה קצת תבוסתנית. 

מגדל חיל האוויר ליד מגדל צבאי נוסף בשלבי הקמה, צילום: יוסי מטלון

המרחבים הצבאיים האופקיים והשטוחים, הקרובים לגבול ולאדמה הפכו לאלמנט אנכי בשטחי הנדל"ן היקרים ביותר בארץ. הגוף האנכי נראה כאילו אנרגטי, הוא נראה כמו עצם מלאכותי ממריא, טייסים בדמיונם שאינםמסוגלים להפעיל מטה שיעבוד באינטגריטי. זהו מטה שלא יכול להפעיל את האחרים, מטה שיכול להפעיל את המחשבים ולא את האנשים. זהו מטה שאינו יורד קצת למטה,הוא צופה בכוכבים. המרחבים הצבאיים השלטוניים, המגדלים הצבאיים הקפואים בחומר ובמראה, נמצאים ליד מרחבים אזרחיים יצירתיים, ליד מוזיאון, בית משפט, תיאטרון וספריה. המרחבים הצבאיים ויושביהם רוצים מאוד לנהל דיאלוג, דו-שיח עם המרחבים האזרחיים הפתוחים. למרות השוני הרב שבין המרחבים, האחד, הצבאי הנעול, רוצה למעשה להיות מרחב אזרחי פתוח, מרחב שמפנטז מרגע הקמתו, להיות אזרחי, משוחרר וחופשי.כך אי אפשר לנהל מערכות צבאיות, להזיז משהו, או להבין בלוגיסטיקה פשוטה. ממרחב צבאי מוגן בשכבות רכות של צמר- גפן, זה ממש בלתי אפשרי להבין את מה שקורה על הקרקע, על החול והאבן,על מכשירי המלחמה הקרים, על הדיונות, הסלעים או על הקוץ והדרדר. משם הכול ווירטואלי וניתן להזזה בהינף אצבע, משם הכול ווירטואלי ומיקום חדש נעשה בשבריר שנייה על ידי לחיצת כפתור. 

מגדל המטכ"ל: חדר כושר, שטיחים מקיר לקיר, תאורת פלוראסנט וחסר המסך השטוח. צילום: דובר צה"ל

החיילים האזרחיים רוצים להיות אזרחים אזרחיים, המרחבים הצבאיים רוצים להיות אזרחיים. ההבדל בין השניים זה כמו ההבדל שבין גלוי לנסתר, בין צופה לנצפה, בין שקוף לאטום בין מפיץ למלקט בין עושה צדק לעושה סדר. במגדל הצבאי ההבדלים הללו טושטשו בחומרי הסוואה אנושיים מעולים. שם משחקים במשחקים, אומרים נשחק בחייל ואזרח. שם האזרח מנצח. אתר צבאי, מגדל שלטוני מנסה להיות כמו אלו שנמצאים במגדלים האזרחיים שמשדרים פינוק ונוחות חסרת מעצורים, כמו המצליחנים האזרחיים אוהבי הקפיטל. המדים המחוספסים הופכים לעדינים, עור האצבעות הופך לחלק, השרירים מתנוונים והמוח עובד באופן חד-כיווני, למען מטרה אחת, כמו בסביבה היי-טאקית, סטארט-אפית.

מבנה צבאי-שלטוני, צילום: יוסי מטלון

במגדלים המלוקקים נמצאים חיילי קניונים שחיים במגדלים נוצצים ומפנטזים ליום שחרורם. מסביבה נקייה שמנותקת מהמציאות האחרת, קשה לנהל משהו מלוכלך. חיילי "סיירת 805" מחכים לעזוב את הצבא רק בכדי שיוכלו להחליף מדים, להופיע בלבוש אזרחי באותו סוג של מגדל, באותה הרגשה של בית-מלון קרמי וממוזג. הם לא יכולים לנהל את ההווה הכואב והרחוק מהם, כי מרגע כניסתם למרחבים העשירים שבמגדלים, הם מצפים למחר המשומן היטב שיהיה בבניין דומה אך בלי דרגות ובלי משימות של חיים ומוות. 

 

פורסם לראשונה באתר ArchiTimes 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • פיבל  ביום ינואר 10, 2007 בשעה 8:15 pm

    רשימה מעניינת, עוד אחת מבית היוצר של ארכיטקט יובי מטלון

  • אלעד יאיר  ביום ינואר 10, 2007 בשעה 9:23 pm

    אבל כמה מחיילי עזריאלי באמת צריכים להיות מחוברים לשטח?
    יש להם עבודה משרדית וכשזו העבודה, נראה לי ראוי ונכון שתהיה להם סביבת עבודה נוחה.

    מי שצריך את הקשר לשטח ומקבל את ההחלטות, למיטב התרשמותי, יוצא מהמשרדים הללו מידי פעם, להתרשם מהשטח.

  • קורינה  ביום ינואר 10, 2007 בשעה 9:42 pm

    אני גרה בעיר הזאת ולא הייתי מודעת שהבניינים המשרדיים האלה הם למעשה סוסים טרויאניים, וכמוהם – דוהרים על המקום ועם זאת כבשו אותנו, את העולם האזרחי, ממנו מרקיעה לשחקים רק המוסיקה, הספרות, השירה וחיילי ההישרדות ביום יום, המחטטים בליליות בפחי האשפה.

  • TzV-EyE-GeR  ביום ינואר 11, 2007 בשעה 1:17 am

    מצד אחד ראוי שהצבא ישתכן במקומות אסתתים וראויים(אין צורך נוצצים) ולא קראוונים מתפוררים, אך מן הצד האחר, אפשרי לעשות את זה בצורה שתתאים את עצמה למערכת.

טרקבאקים

  • מאת שווה קריאה ביום ינואר 12, 2007 בשעה 5:00 am

    במגדלים המלוקקים נמצאים חיילי קניונים שחיים במגדלים נוצצים ומפנטזים ליום שחרורם. מסביבה נקייה שמנותקת מהמציאות האחרת, קשה לנהל משהו מלוכלך.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: