מה האמריקאים מסוגלים לייצר?

 
מקור: Wikipedia

 

זה לא בדיוק ארכיטקטורה, זו אולי הארכיטקטורה של ההתנהגות הבסיסית. אולי ארכיטקטורה אורגאנית בהיבטים התנהגותיים היגייניים, אולי המרכיבים שבונים את האדריכלות ההיגיינית. אין כאן הכוונה לנקיון מורפולוגי, גיאומטרי. זה גליל נייר הטואלט שנמצא כיום בכל בית כסא, בית שימוש, הוא כפי שמכונה הנפח הזה על ידי חז"ל, "בית הכבוד".
 
למה עכשיו נייר טואלט? כי לאחרונה יצא לי לשמוע ממספר אנשים כי הדבר היחידי שמיוצר בארה"ב, ומיוצר טוב מאוד, זה נייר הטואלט. בביקורי בבלומינגדיילס, רשת החנויות הגדולה שבניו יורק, פגשתי איש מכירות שהסתובב במחלקת בגדי הגברים. רציתי לרכוש חולצה ומייד הבחנתי כי החולצה יוצרה במצרים. אותו איש מכירות אמר לי, במבטא אפריקאי זר, "האמריקאים יודעים לייצר רק נייר טואלט משובח". דווקא הוא, ואולי בגלל שהוא מהגר, מצא את הזכות לבקר את האמריקאים. גם בארץ אמרה לי אתמול מישהי  "שנייר הטואלט בארה"ב רך  מאוד, נעים ורחב". מישהי אחרת סיפרה לי בהזדמנות אחרת כי "הדבר הרך ביותר שהיא מכירה זה נייר הטואלט שמיוצר בארה"ב", היא הוסיפה ואמרה: "ברכות שלהם, הדומה לרכות של נייר הטואלט שלהם, הם משיגים כל דבר שהם רוצים". מספר רב של אנשים הזכירו את העובדה הזאת בעת דיון ביכולת הייצור של העם האמריקאי. חשבתי לעצמי, זה שווה בדיקה, דיון.
 
בדקתי ומצאתי כי האזכור הראשון של נייר טואלט היה דווקא בסין, במאה ה-14. בקלאסיקה של המאה ה-16, המשורר הצרפתי הבולט, François Rabelais, הזכיר ביצירה שלו, Gargantua and Pantagruel, את הנייר הזה, את נייר הטואלט.
 
ולהפתעתי הרבה, בית החרושת הראשון שייצר באופן סידרתי את הנייר המאוד שימושי הזה, היה בארה"ב. בשנת 1857 הקים Joseph Gayetty את המפעל הראשון שכל מטרתו היה לייצר גלילים של נייר לשימוש אינטימי אישי.  
 

צילום: יוסי מטלון

לפני ההמצאה הזאת, שנראית כיום כלא פחות חשובה מהמצאות רבות וחשובות אחרות, השתמשו בצמר, בבד רך או מוצר אחר שנוצר מסיבים קשים של צמחים. הפרימיטיבים יותר השתמשו בידיהם  ואחרים נהגו להשתמש לניקיונם גם בעלים, מים, שלג, עשב, אבנים ועוד אמצעים שהיו בחזקתם. ברומא העתיקה היה "ספוג" טבעי ששימש למטרה זו. בחלקים אחרים בעולם, בתקופה מאוחרת יותר השתמשו בעיתונים, בספרי טלפונים וקטלוגים עבים של רשתות קניונים ששיווקו מוצרים רבים.
 
כל זה לומר לנו שיש דברים שהיום אנחנו לא יכולים בלעדיהם.  בנקודה רגישה זו, האמריקאים סומכים רק על עצמם. למרות שיש חלקים פיזיים באומה האמריקאית שאינם נקיים במיוחד, ההיגיינה האישית חשובה להם מאוד, לפחות למי שמביט בהם מהצד. כאן אין פשרות, כאן אין פוליטיקה נסתרת, כאן הכול חייב להיות נקי ובזמן. את עצמם הם מנקים מיד, את הלכלוך האחר הם קצת מערבבים, יוצקים ומורחים, משאירים לאחרים לנקות, שאחרים יעשו את מלאכתם, בעיקר בגלל אי-יכולתם לעשות זאת לבד. בכל השטחים, נראה כי האמריקאים , בדברים שאינם ניקיון אישי ממשי, אינם מסוגלים לספק את הסחורה. בפוליטיקה, בעסקים או במסחר הניקיון האישי פחות חשוב להם.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • סנדי ש.  ביום דצמבר 9, 2006 בשעה 6:39 pm

    נכונה הפיסקה האחרונה.

    אני מכירה מישהי שקיבלה כמתנה לחתונה ערימות של ניר טואלט מהדודה האמריקאית שלה (וקופסאות שימורים),עכשיו אני מבינה שזו היתה בעצם מתנה ממש שווה…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: