כאוס תחבורתי בסוף שדרות רוטשילד

 

צילום: יוסי מטלון

אחרי שהצליחו בעיריית תל אביב להעביר בחופזה מטאורית את ההחלטה לשינוי הארכיטקטוני של מוסדות התרבות,  היכל התרבות והבימה, שנמצאים בסוף שדרות רוטשילד, החל כאוס תחבורתי מסביב למתחם זה. רק התחילו לחפור, ורמת העצבנות וההיסטריה של האנשים בכבישים שמסביב עלתה פלאים, ובצדק רב.

צילום: יוסי מטלון

כל יום המחזה המביש הזה חוזר על עצמו, נראה לי כי בשנים הבאות החיים סביב המרחב התרבותי היקר הזה לא יהיה פשוטים. הן הולכי הרגל והן בעלי הרכב יסבלו מההטרדה היום-יומית הזאת ברחובות ובשדרות במרחב הזה. כבר עכשיו רואים את הסבל הרב שנגרם לכל מי שעובר במתחם זה או גר סביבו, והמשטרה לא משתלטת. העמידו שוטרת ליד כל רמזור, שוטרים לחוצים מנסים לעדן את החיכוך שבין הרכב לסביבה. חסמו רחובות, הצרו כבישים ולא חשבו שהמקום הזה חייב להמשיך לחיות, פשוט לתפקד ולחיות. לא נתנו עתיד מציאותי למקום הזה בזמן הבנייה. הצטלבויות מסביב למתחם הן רבות ועמוסות, וכעת, בעת השיפוץ הכפוי, צפירות המכוניות ביחד עם הרעש שיוצרים הפועלים במקום ביחד עם הרעש הוויזואלי הבלתי נסבל, חיי התושבים הופכים לבלתי נסבלים והתושבים עצמם נעשים חסרי מנוחה, חסרי סבלנות. 
 


צילום: יוסי מטלון

לא חשבו כיצד תעבור התקופה הזאת במינימום פגיעות באדם ובסביבה. לא ניתחו את המשמעויות הסביבתיות. כנראה שלא בדקו את משמעות ההתערבות הכירורגית הזאת על המרחב הפתוח. כבר חז"ל אמרו: "סוף מעשה במחשבה תחילה", כנראה שכאן לא חשבו יותר מידי. לא נראה תכנון עמוק ומדוקדק לתקופת הבניה. בכדי לעקוף את המקום הזה הן רגלית והן ברכב, צריך הרבה סבלנות והרבה הבנה לכאוס התחבורתי שאדריכלי העיר יצרו עבורנו לשנים הבאות. כבר כתבתי ברשימה אחרת אודות הכישלון התכנוני ההולך ומוקם מול עינינו. אני סבור כי גם אחרי סיום הבנייה המצב לא יהיה טוב יותר, תארו לעצמכם את מאות המכוניות המנסות להשתחל לתוך החניון התת-קרקעי. תארו לעצמם מה יהיה שם בשעות השיא, כאשר תושבים חוזרים לביתם בעיר, אחרים עוזבים את עבודתם לכיוון ביתם שנמצא מחוץ לעיר, וכאלו שפשוט הגיעו להופעה בהיכל התרבות או להצגה בהבימה. 

 

צילום: יוסי מטלון


הרשמה לרשימת תפוצהניתן לקבל עדכונים על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • יקי  ביום דצמבר 7, 2006 בשעה 9:23 pm

    שממשמש ובא.
    אגב, מעניין שאיש לא כתב על פרויקט הבימה המזעזע ועל כך שמסירתו לרם כרמי שימשה למעשה כמעין דמי לא יחרץ על הרס היכל התרבות שתכנן אביו, האדריכל דב כרמי, יחד עם האדריכל זאב רכטר.

  • יוסי  ביום דצמבר 7, 2006 בשעה 9:50 pm

    יקי – אכן נקודה מעניינת שמציינת שצריך קשרים וסיבות של תן וכך ולא כישורים. זה מצב של נתינה תמורת שתיקה. כך מתנהלים העינינים בארצנו.
    ומי מנהל את הפרויקט הזה, כמובן מהנדס העיר לשעבר שתמך מאוד בפרויקט ודאג מאוד לאישורו והעברתו. בעודו מכהן בתפקיד ציבורי, הוא דאג לקבל לידיו הפרטיות את הניהול של הפרויקט הציבורי המכובד הזה.

  • יודן רופא  ביום דצמבר 8, 2006 בשעה 1:08 am

    עד כמה שאני זוכר השיפוץ מתוכנן על ידי קולקר, קולקר, אפשטיין

  • מכבס ותולה  ביום דצמבר 8, 2006 בשעה 2:36 am

    מייאש.
    תודה יוסי

  • יוסי  ביום דצמבר 8, 2006 בשעה 5:37 am

    קולקר, קולקר, אפשטיין תכננו את השינויים בהיכל התרבות וכרמי בהבימה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: