סונול, היכל "נוקיה", רידינג וקצת מדיזנגוף

 

מגדל "סונול", צילום: יוסי מטלון

מבחוץ, מגדל סונול בתל אביב שתוכנן על ידי האדריכלים במשרד יסקי-סיוון-יסקי הוא אחד המגדלים הטובים שבעיר. (את פנים המגדל לא ראיתי). הפשטות המתוחכמת שבו מושכת יותר ממורכבות רדודה של רבים אחרים, לכן כאן בחרו  מספר מועט של מטיבים אדריכליים שנראים וויזואלית ונשמרים היטב בזיכרון. האליפסה משאירה לכל צופה רושם ייחודי ותמידי,  ומי שמביט קצת יותר רואה את השקעת סטריפ החלונות שיוצרת שפה מעניינת וכותרתו האלכסונית של המגדל ביחד עם הגרעין שיוצא מלמעלה, משאירים רושם של בניין סקסי, מעודן ועוטף.
 

היכל "נוקיה", צילום: יוסי מטלון

היכל "נוקיה", צילום: יוסי מטלון

השיפוצים  בהיכל "נוקיה" עומדים להסתיים, במשרד לרמן אדריכלים סוגרים את הפרטים האחרונים. שוב, לעת עתה, הקונספט השקוף הוכיח את עצמו. הקונספט של אדריכלות חוץ/פנים עובד כיום כמעט בכל עיר בעולם, זה התחיל כמובן במבנה הפרלמנט הגרמני, הרייכסטאג, ששופץ על ידי אדריכל-העל הבריטי, סר נורמן פוסטר. השקיפות יוצרת וויטאליות לסביבה מוזנחת, מאירה את האזור מהחושך התמידי והמאיים שכיסה את יד-אליהו. כשיש אירוע יש שמחה ויש אור, כמעט כמו בחג החנוכה. כשיש אירוע יש שקיפות מזמינה, בואו לראות את הצהובים, את מכבי מנצחת, אולי.

רידינג, צילום: יוסי מטלון

ממרחק אפשר לראות בלילה כיצד הארובה של רידינג משתקפת יפה ובצבעוניות מעוררת עניין וגירויים אנרגטיים כוחניים. הייתה פעם תחרות לעיצוב הארובה הזאת וזה מה שיצא. יפה מאוד , מוסיף אקטיביות מורפולוגית, תנועה וזרימה פורייה שמייצרת כוח מפתה.

יוסל'ה בדיזנגוף, צילום: יוסי מטלון

ולקינוח, ברחוב דיזנגוף יש ציור על  דלת המתכת של אחת החנויות. נראה לי שזה לא משהו אישי שלי, כנראה של בעל המקום. בכל זאת, איך הם העזו להשתמש בשמי?!

 

 

הרשמה לרשימת תפוצהניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • גרשון  ביום נובמבר 26, 2006 בשעה 11:40 am

    דד"ב נקודת ציון אורבנית היא אותו מגדל אייפל, אותו מוזיאון בבילבאו, אותו בית לבן המהווה זהות עירונית ברורה, ציון מקום שאותו אתה יודע היכן מוצב, מה הוא מייצג. איכות ארכיטקטונית חשובה, אך אינה בהכרח מזוהה עם טריטוריה, אינה מקום, אינה אותה נקודה שבה התנועה משתנה
    האתרים שציינת הינן טובים כפרויקטים ארכיטקטונים, מענינים ועושים שימוש נכון ב"פלסטיקה" המקצועית, עוטים לבוש חגיגי והינם נאים למראה, חמודים ומבווים חלק מנוף עירוני.
    אף אחד מהם לא מהווה סמל תל אביבי מוצק, אינו יחודי ואכן, כמו שציינת, מהווים דימוי השקוף-פתוח, כפי שיש בכל עיר בעולם.

  • יוסי  ביום נובמבר 26, 2006 בשעה 2:46 pm

    נכון בעיקרון, אבל אין לנו פה גופים או אלמנטים ארכיטקטוניים בולטים בחשיבותם כדוגמת המונומנטים שהזכרת. מבנים שמקומם נוגע בשינוי תנועה או מערך עירוני אחר הוא לדעתי נקודת ציון אורבאניות. נקודות ציון עירוניות הן גם נקודות שנראות ממרחקים ומהוות נקודה באוויר שממנה אפשר ליצור אוריינטאציה עירונית ברורה יותר, מקום שממנו אפשר להבין טוב יותר את המורפולוגיה של העיר.
    הסמלים העירוניים הבולטים בתל אביב הם בעיקר היסטוריים ונמוכים ואינם נראים ממרחקים, לכן לדעתי כל גוף שעוזר להתמצאות כללית בעיר הוא נקודת ציון אורבאנית,זה כמובן כולל גם מבנים שאינם איכותיים.

    תודה לך עבור ההסבר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: