ארכיון יומי: נובמבר 6, 2006

אדריכלי מדף

 

אנחנו כבר יודעים ומבינים שלהיות אדריכל בארץ זה לא מציאה גדולה. זה רק שם מקצועי גדול להרבה ראשים קטנים. האדריכל השכיר שבוי בידי מעסיקו ועושה כל יום, במשך שנים את אותו דבר. אין הוא מרחיב את ידיעותיו, אין הוא מפתח את השכלתו או יכולתו. האדריכל השכיר הוא כלי ספציפי למטרה ספציפית, ויכולתו להתפתח מוגבלת מאוד או ממש בלתי אפשרית. הוא משול לחומר ביד היוצר, יוצר שהוא מעסיקו שבוחן רק את טובת עסקיו שלו.
 
בעלי המשרדים בארץ, שולפים ממדף מודעות הדרושים, אדריכלים עם שאיפות גדולות והופכים אותם לאדריכלים מתוסכלים.  לוקחים אדריכלים לביצוע עבודות נקודתיות, עכשוויות, מידיות. ממש כמו שמכבים שריפה. לדוגמא: ישנם אדריכלים שכל עיסוקם זה שרטוט חדרי מדרגות וכל הכרוך בכך. אחרים מתעסקים כשכירים רק בשרטוט מרחבים מוגנים דירתיים או מוסדיים, וישנם כאלו שמטרתם לייצר הדמיות שווא עבור מעסיקיהם בכדי שאלו ירשימו יזם פלוני או קונה אלמוני. אפשר לראות אדריכלים שמתעסקים רק ב"טופסולוגיה" וכאלו שיודעים איך עורכים תכנית בנין עיר. ידיעותיהם וניסיונם מאוד מוגבלות ונקודתיות.
 
בבוא היום, כאשר אדריכל רוצה להיות "אדריכל רשוי", אחרי שלוש שנות עבודה, חייב הוא להציג בפני הרשם את כל מגוון העבודות שבהן עסק "כאדריכל רשום", ("תואר" שניתן לאדריכל שרק סיים את לימודיו ונרשם אצל רשם המהנדסים והאדריכלים). והנה, להפתעתו, הוא ממש "מומחה" למשל  למרחבים מוגנים ואינו יודע דבר וחצי דבר במרכיבים האחרים של עולם האדריכלות המעשית. בבושת פנים נדחים אדריכלים רבים על ידי הרשם ואינם מקבלים סמכות להיות אדריכלים רשויים, כלומר עם רישיון. מתברר שרוב האדריכלים יודעים טוב דבר אחד ובשאר הנושאים הם קצת מרחפים.
 
מה עושים האדריכלים הצעירים? מקימים לעצמם חוג, עמותה. מתכננים מסיבות והרצאות. הם מחפשים משהו לנפש, מזור לעתידם, מדברים בינם לבין עצמם. בינתיים כולם נפגעים, גם האדריכלים וגם תושבי ישראל. במקום להלחם בשיטה, לבקש חשיפה גדולה יותר במשרד שבו הם עובדים, משתפנים האדריכלים הצעירים ומשתחווים כל יום למעסיקם שבכלל מסכים לתת להם לעשות משהו. במשרדים מייצרים אצלנו, בניגוד למה שמלמדים באוניברסיטאות , אדריכלים רובוטים, אדריכלים שמתוכנתים לעשות רק דבר מסוים אחד או שניים.
 
הסיבה היא הכלכליות של האדריכל השכיר בעיני מעסיקו. האדריכל המעסיק מכבה שרפה במשרדו ומשקיט את היזם, את נותן העבודה. על ידי העברת הפרויקט מאדם לאדם הוא כאילו מקדם את הפרויקט. כל אדריכל שעובד כשכיר, משתמש רק בידיעותיו המוגבלות וניסיונו החד- מימדי. המעסיק מעסיק אדריכל שנים רבות בעבודה חזרתית שאינה תורמת טיפת ידע נוספת לעובד המתוסכל, אבל, שיטה זו חוסכת לבעל המשרד זמן וכסף רב. אין הוא חייב להשקיע משאבים בהרחבת כישוריו וידיעותיו של האדריכל הצעיר, ההון האנושי לא חשוב כאן. הידע של הדור הצעיר לא מעסיק אדריכלים מבוגרים, עתיד החברה והסביבה לא נמצאים בראש סולם החשיבות של האדריכל המעסיק. את האדריכל "הקטן", את בעל העסק,  מעניין היום ולא המחר.

 

וקצת "שטיפת עיניים":



כשלון אדריכלי, "הפטריה" הגדולה בכיכר אתרים צילום: יוסי מטלון