ארכיון חודשי: נובמבר 2006

סונול, היכל "נוקיה", רידינג וקצת מדיזנגוף

 

מגדל "סונול", צילום: יוסי מטלון

מבחוץ, מגדל סונול בתל אביב שתוכנן על ידי האדריכלים במשרד יסקי-סיוון-יסקי הוא אחד המגדלים הטובים שבעיר. (את פנים המגדל לא ראיתי). הפשטות המתוחכמת שבו מושכת יותר ממורכבות רדודה של רבים אחרים, לכן כאן בחרו  מספר מועט של מטיבים אדריכליים שנראים וויזואלית ונשמרים היטב בזיכרון. האליפסה משאירה לכל צופה רושם ייחודי ותמידי,  ומי שמביט קצת יותר רואה את השקעת סטריפ החלונות שיוצרת שפה מעניינת וכותרתו האלכסונית של המגדל ביחד עם הגרעין שיוצא מלמעלה, משאירים רושם של בניין סקסי, מעודן ועוטף.
 

היכל "נוקיה", צילום: יוסי מטלון

היכל "נוקיה", צילום: יוסי מטלון

השיפוצים  בהיכל "נוקיה" עומדים להסתיים, במשרד לרמן אדריכלים סוגרים את הפרטים האחרונים. שוב, לעת עתה, הקונספט השקוף הוכיח את עצמו. הקונספט של אדריכלות חוץ/פנים עובד כיום כמעט בכל עיר בעולם, זה התחיל כמובן במבנה הפרלמנט הגרמני, הרייכסטאג, ששופץ על ידי אדריכל-העל הבריטי, סר נורמן פוסטר. השקיפות יוצרת וויטאליות לסביבה מוזנחת, מאירה את האזור מהחושך התמידי והמאיים שכיסה את יד-אליהו. כשיש אירוע יש שמחה ויש אור, כמעט כמו בחג החנוכה. כשיש אירוע יש שקיפות מזמינה, בואו לראות את הצהובים, את מכבי מנצחת, אולי.

רידינג, צילום: יוסי מטלון

ממרחק אפשר לראות בלילה כיצד הארובה של רידינג משתקפת יפה ובצבעוניות מעוררת עניין וגירויים אנרגטיים כוחניים. הייתה פעם תחרות לעיצוב הארובה הזאת וזה מה שיצא. יפה מאוד , מוסיף אקטיביות מורפולוגית, תנועה וזרימה פורייה שמייצרת כוח מפתה.

יוסל'ה בדיזנגוף, צילום: יוסי מטלון

ולקינוח, ברחוב דיזנגוף יש ציור על  דלת המתכת של אחת החנויות. נראה לי שזה לא משהו אישי שלי, כנראה של בעל המקום. בכל זאת, איך הם העזו להשתמש בשמי?!

 

 

הרשמה לרשימת תפוצהניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.

 

 

מה זה? תעודה?!

מה זה הדבר הזה? (פונה אדם לבת זוגתו)
 
למה אתה מתכוון? (היא עונה לו)
 
נו, הדבר הזה, זה בנין זה? (הוא משיב וממשיך).
 
מי תכנן את זה?
 
היה פה אדריכל?!
 
 
בשביל זה לומדים ב…איך קוראים לזה?  (הוא שואל)
 
באוניברסיטה. (משיבה בת זוגתו)
 
בשביל  מגעיל כזה לומדים באוניברסיטה?!
 
בשביל גועל הנפש הזה מקבלים גם תעודה?
 
בטח הוא קנה אותה!
 
את מה?
(שאלה בת זוגתו)
 
את התעודה! (ענה לה)
 
עכשיו את מבינה למה … למה אני קניתי תעודה.
 
מה זאת אומרת קנית תעודה?
(שאלה אותו בת זוגתו).
 
מה , את חשבת שאני דוקטור?!
 
איפה את חיה?!
 
כשראיתי מה זה אדריכלים, החלטתי להיות דוקטור,
 
מבינה?!

 

 

הרשמה לרשימת תפוצהניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.


מי צריך אדריכל?!

 
 
צריכים אדריכל בשביל  זה? (אישה לבושה במותגים אל ידיד שלה).
 
כן! (עונה הידיד)
 
לא! (משיבה האשה)
 
למה?!  (ממשיכה האישה)
 
אני יכולה לעצב! (ממשיכה האישה בהסברים)
 
יש לי חוש אסטטי מעולה.
 
ראית את הצבע של הקיר בבית השימוש של הילדים?
 
אני בחרתי את הכיור.
 
הוא לא מבין בזה כלום.
(אומרת האישה בהתייחסותה לבן זוגה).
 
זוכר  את הצבע של האסלה? מדהים! לא?!
 
אני מכירה את כל החנויות בתל אביב.
 
לי נותנים הנחות גדולות!
 
אורי נתן לי את כרטיס האשראי שלו.
(אומרת האישה בהתייחסותה לבן זוגה).
 
אני יכולה לתכנן, ממש לא צריכים אדריכל!
 
נחסוך כסף ונקנה בלטות יפות !!!

 

הרשמה לרשימת תפוצהניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.

אלכוהול והסביבה

שוב מתברר כי הסביבה והמרחבים הפתוחים והסגורים שלנו מושפעים מהרבה גורמים, הן גורמים פיזיים-וויזואליים והן גורמים שימושיים-התנהגותיים. הגורם העכשווי והמשפיע על הסביבה התל אביבית הוא הצעת החוק של ח"כ רוחמה אברהם. בהצעתה רוצה חברת הכנסת לאסור מכירת אלכוהול אחרי השעה 02:00 בלילה, וכתוצאה מכך, לסגור את הפאבים בשעה 02:00 בלילה. לפי דעתה חוק זה יצמצם את מספר "הרוגי האלכוהול". 
 
חניה עבור נהג "שיכור" תל אביבי. צילום: יוסי מטלון

הסביבה האורבאנית הפריפרית שמארחת את מרחבי הבידור הללו תסגר מוקדם יותר, מרחבים פעילים אלו ייצרו אזור שיהיה חסר פעילות חוקית מעבר לשעה זו. אזור רב-שימושים חוקי, יהפוך במהרה לאזור רב-שימושים לא חוקי. לא ברור כיצד אי-מכירת אלכוהול תשפיע על ההתנהגות האנושית במרחבי הבידור לסוגיהם. ברור לנו כי וואקום לא נשאר וואקום לזמן רב, יהיה שם משהו אחר שימלא את החלל הזה.
 
מכירת אלכוהול תפסק בין השעות 02:00 ל-06:00 בבוקר. האם זה מועיל ל"עיר ללא הפסקה"?  ומה זה עושה לרכב החונה ולבעלי הרכב שמחפשים מקום חניה? האם צריכת אלכוהול מעבר לשעות המותרות תיהפך לסוג של פעילות מחתרתית, פעילות תת-קרקעית-בלתי נראית?  האם מחיר האלכוהול יהיה גבוה יותר בשעות האסורות?
 
ברור כי בשעה 02:00 תהיה העיר תל אביב רועשת ורומסת. תנועת כלי הרכב של כל "הבליינים" שיעזבו את מרחבי הבידור באותה עת יגרמו לפקקים מקומיים. אילו לא תכפה חברת הכנסת על הבליינים שעת עזיבה קולקטיבית, יעזבו הם את חללי השמחה בשעה שנראית להם ומתאימה לצרכים האישיים ולא לצרכים העירוניים. נטישה מרוכזת תהיה אולי אלימה ורעשנית יותר. מסתבר כי גם אלו שלא שתו אלכוהול יאולצו לנטוש את המקום באותו זמן, עזיבה זו תייצר אינטראקציה בין בליין שתוי ובליין אחר, שלא חייב להיות חברו,  שאינו שתוי.
 
חניה עבור נהג "שיכור" תל אביבי. צילום: יוסי מטלון

במשטרה תומכים וטוענים, כי הצעד יפחית משמעותית את תאונות הדרכים ואת הנהיגה בשכרות. חיקוק החוק יגרן להפיכת אזורים שנגועים בחומרים אלכוהוליים למרחבים נטושים, מרחבים שיספקו אדמה פורייה לפעילות בלתי רצויה ובלתי חוקית.  מחירי הנדל"ן הנמוכים של אותם מקומות , יהיו נמוכים יותר כי באזורים שהפעילות לא ממש "כשרה", חוקי הנדל"ן מתבייתים עליהם במהרה ועושים תאום מחירים מהיר. על המשטרה לסייר יותר, להראות נוכחות וויזואלית ליד מקומות בילוי וכבישי גישה מסוכנים. במקום לסגור את הברים, יש להוסיף פקחים ושוטרים בכל המקומות שבהם הפורענות צפויה. ברור כי במרחבים  הנטושים, תבשיל ותצמח לה פורענות מסוג אחר. במקומות עזובים בשעות הלילה, הפשע המחתרתי יחדור וימוסס כל תקווה למרחבים ליליים רגועים.

אדריכלי מדף

 

אנחנו כבר יודעים ומבינים שלהיות אדריכל בארץ זה לא מציאה גדולה. זה רק שם מקצועי גדול להרבה ראשים קטנים. האדריכל השכיר שבוי בידי מעסיקו ועושה כל יום, במשך שנים את אותו דבר. אין הוא מרחיב את ידיעותיו, אין הוא מפתח את השכלתו או יכולתו. האדריכל השכיר הוא כלי ספציפי למטרה ספציפית, ויכולתו להתפתח מוגבלת מאוד או ממש בלתי אפשרית. הוא משול לחומר ביד היוצר, יוצר שהוא מעסיקו שבוחן רק את טובת עסקיו שלו.
 
בעלי המשרדים בארץ, שולפים ממדף מודעות הדרושים, אדריכלים עם שאיפות גדולות והופכים אותם לאדריכלים מתוסכלים.  לוקחים אדריכלים לביצוע עבודות נקודתיות, עכשוויות, מידיות. ממש כמו שמכבים שריפה. לדוגמא: ישנם אדריכלים שכל עיסוקם זה שרטוט חדרי מדרגות וכל הכרוך בכך. אחרים מתעסקים כשכירים רק בשרטוט מרחבים מוגנים דירתיים או מוסדיים, וישנם כאלו שמטרתם לייצר הדמיות שווא עבור מעסיקיהם בכדי שאלו ירשימו יזם פלוני או קונה אלמוני. אפשר לראות אדריכלים שמתעסקים רק ב"טופסולוגיה" וכאלו שיודעים איך עורכים תכנית בנין עיר. ידיעותיהם וניסיונם מאוד מוגבלות ונקודתיות.
 
בבוא היום, כאשר אדריכל רוצה להיות "אדריכל רשוי", אחרי שלוש שנות עבודה, חייב הוא להציג בפני הרשם את כל מגוון העבודות שבהן עסק "כאדריכל רשום", ("תואר" שניתן לאדריכל שרק סיים את לימודיו ונרשם אצל רשם המהנדסים והאדריכלים). והנה, להפתעתו, הוא ממש "מומחה" למשל  למרחבים מוגנים ואינו יודע דבר וחצי דבר במרכיבים האחרים של עולם האדריכלות המעשית. בבושת פנים נדחים אדריכלים רבים על ידי הרשם ואינם מקבלים סמכות להיות אדריכלים רשויים, כלומר עם רישיון. מתברר שרוב האדריכלים יודעים טוב דבר אחד ובשאר הנושאים הם קצת מרחפים.
 
מה עושים האדריכלים הצעירים? מקימים לעצמם חוג, עמותה. מתכננים מסיבות והרצאות. הם מחפשים משהו לנפש, מזור לעתידם, מדברים בינם לבין עצמם. בינתיים כולם נפגעים, גם האדריכלים וגם תושבי ישראל. במקום להלחם בשיטה, לבקש חשיפה גדולה יותר במשרד שבו הם עובדים, משתפנים האדריכלים הצעירים ומשתחווים כל יום למעסיקם שבכלל מסכים לתת להם לעשות משהו. במשרדים מייצרים אצלנו, בניגוד למה שמלמדים באוניברסיטאות , אדריכלים רובוטים, אדריכלים שמתוכנתים לעשות רק דבר מסוים אחד או שניים.
 
הסיבה היא הכלכליות של האדריכל השכיר בעיני מעסיקו. האדריכל המעסיק מכבה שרפה במשרדו ומשקיט את היזם, את נותן העבודה. על ידי העברת הפרויקט מאדם לאדם הוא כאילו מקדם את הפרויקט. כל אדריכל שעובד כשכיר, משתמש רק בידיעותיו המוגבלות וניסיונו החד- מימדי. המעסיק מעסיק אדריכל שנים רבות בעבודה חזרתית שאינה תורמת טיפת ידע נוספת לעובד המתוסכל, אבל, שיטה זו חוסכת לבעל המשרד זמן וכסף רב. אין הוא חייב להשקיע משאבים בהרחבת כישוריו וידיעותיו של האדריכל הצעיר, ההון האנושי לא חשוב כאן. הידע של הדור הצעיר לא מעסיק אדריכלים מבוגרים, עתיד החברה והסביבה לא נמצאים בראש סולם החשיבות של האדריכל המעסיק. את האדריכל "הקטן", את בעל העסק,  מעניין היום ולא המחר.

 

וקצת "שטיפת עיניים":



כשלון אדריכלי, "הפטריה" הגדולה בכיכר אתרים צילום: יוסי מטלון