הצורות הראשוניות של Herzog and de Meuron בברצלונה

ליד החוף, בקצה של ה- Avenida Diagonal, בקצה הפורח והמתפתח של העיר ברצלונה אפשר למצוא את פורום 2004, 2004 Forum . זהו אלמנט אחד, משולש אקסצנטרי ענק, משולש כחול-סגולי, ספוגי, מחורר ומחורץ, מוגבה ממפלס הקרקע ומחובר אליה באלמנטים אנכיים המאפשרים עליה וירידה להולכי רגל.
 
מאז שנת 1992, השנה שבה המשחקים האולימפיים התארחו בברצלונה, הפכה העיר הזאת למרכז מוזיאלי תרבותי של ארכיטקטורה עולמית. כולם בונים פה, השמות והאדריכלים החזקים והאמיצים, הטובים והיצירתיים ביותר. לאדריכלים פחדנים אין מקום כאן. האדריכלים Herzog and  de Meuron ניסו כאן, כמו במקומות אחרים בעברם, אדריכלות ראשונית,  אדריכלות בולטת בגיאומטריה הראשונית שלהם, (בניגוד לעבודה, להצעה האחרונה שלהם בלונדון). בכל העבודות שלהם הם ניסו להגדיר מהי אדריכלות עכשווית, (לצערי, לאחרונה הם שינו כיוון). הם מנסים להיות "אוריגינאליים", מנסים להתייחס גם לקונסטרוקציה הנסתרת של המבנים שלהם. (השינוי האחרון שלהם מחבר אותם עם זרמים ארכיטקטוניים אחרים ומקלף מהם את הרגשת היצירתיות והטריות שהם יצרו).
 

 

הפורום שבניתו הסתיימה בשנת 2004, הוא מבנה שצריך להיות סביבו בכדי להתנסות בחוויות קיומו. הצילומים לא יכולים להמחיש את התכונות שהוא מקרין משדר, את החוויה שהתושב והמבקר חווה. יש שם בארות של אור שחודרות מהגג ומכניסות אור למרכז המבנה ולתחתיו. בהיקפו החיצוני רואים חריצים בצורות שונות ומשונות. בהיקפו מודבקות זכוכיות וחומרים רפלקטיביים אחרים. מתחתיו יש פנלים דקורטיביים המעטרים את התקרה של הקומה המפולשת. פנלים מתכתיים אלו מחזירים אור, מפזרים אותו בקומה הקרקע החשוכה. הכחול, הסגול העשוי מחומר גס, מחוספס, מגדיר היטב את המבנה המשולש והבולט הזה. לעיתים זה נראה כמו איזו חללית שנחתה כאן מעולם אחר.
 
הפרויקט הוקם בעזרת UNESCO ביחד עם גורמים ממשלתיים בברצלונה. הם החליטו באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת, להקים את הפורום, מבנה שיהיה מרכז תרבות עולמי. שם קצת גדול, אבל מקום שבו יערכו אספות מרובות משתתפים, קונצרטים, תערוכות , כינוסים, דיאלוגים, משאים ומתנים ועוד אירועים אחרים שמטרתם לאחד את העולם, לגשר, לפשר, לקשר ולדאוג לעולם בריא יותר, שלם יותר, שחי בשלום אחד עם השני למרות מרכיביו האתניים השונים. האירועים מתפזרים בכל מקום בעיר ברצלונה, אבל מרכז העניינים, השליטה או הכנסים האיכותיים תמיד נערכים במבנה הזה.

 

 המגרש שנוצר מסביב לרחובות, Rondo Litoral ,Diagonal, Ramblas de Pim. צורת המגרש למעשה יצרה את המורפולוגיה המשולשת, שוות הצלעות. המבנה מכיל אודיטוריום תת-קרקעי לכ-3200 משתתפים וכ-5000 מ"ר של חללים לתצוגות במשולש העליון. אורכה של כל חזית במבנה הזה היא 180 מטרים. כל קצה של משולש הוא למעשה זיז ארוך וכבד. המשולש הזה מורם ממפלס הקרקע המשופעת ויוצר מתחת למבנה חללים פתוחים לכל.  בכדי להיכנס למבנה יש כניסות אנכיות למבנה, דרכי גישה מחופים בחומרים מחזירי אור ובכך מודיעים לכל על המצאות המקום וגם מהירים את סביבתו. החלל התחתון הוא המעניין ביותר, זה כמו חיפוש עצמי, השתקפויות בלתי סופיות, נקודות אור בתקרה וחיפוש מתמיד של האופי המיוחד של המקום. השתקפויות אלו מראות גם את השמיים הכחולים, כאילו מחברים כאן בין שמים ומים, אדמה ושמיים.
 
בכדי למנוע תהליך של קיבוץ פשע וחסרי בית בחלל שבין המבנה ומפלס הקרקעי הפתוח, המתכננים השקיעו מאוד בתקרה שתחסוך מבלתי רצויים, בלתי משתתפים, להתכנס שם, להתנחל שם. ההשתקפויות מונעות את הנוחות הזאת מכיוון שהן יוצרות הרגשת עצבנות וחיפוש מתמיד, סביבה לא מתאימה למי שמחפש מקום חסר גירויים. המבנה מסתיר במקומות רבים את הקונסטרוקציה שמחזיקה אותו, במקומות אחרים הוא חותך דרכה, פורס אותן לעיני המבקר ולאחר מכן שוב מסתיר אותה, מחביא משהו בעזרת השתקפויות וצללים. הפינות של המבנה יוצרות מתח של משקל, הן כבדות וכאילו מחזיקות הרבה, את עצמן והרבה אחריות בנוסף לכך. 
 

המבנה תוכנן ללא פרוגראמה קשה, ללא פרוגרמה כמעט. בתחילה, המקום נראה רק בדמיונם של היוזמים אותו. לא היו דרישות שהיו מונעות את הקמת המבנה, לא היו קווים אדומים. חוסר פרוגראמה הוא מתכון מעולה לאדריכלים כישרוניים שרוצים להצליח ושום דבר לא ימנע מהם זאת. אדריכלים אוהבים לעבוד במקום, בסביבה שלא אומרים להם מה לעשות והם מנצלים את הפרצה הזאת להוסיף, להוריד ולמקם פונקציות וחללים במקומות שבהם הכול יתאים למבנה שהם רואים לנגד עיניים , בדמיונם. המבנה זה הוא אחד המבנים המוצלחים ביותר של האדריכלים השוויצריים, זהו מבנה שממשיך את המסורת המינימליסטית שלהם שיצרה סגנון חדש וטרי. אין כאן פוסט-ג'ורנאליזם כפי שקורה לעיתים, שאחרים קוראים, רואים ומתכננים בדומה מאוד למה שראו, למה שקרו. אין כאן רפרודוקציה.

 

צילומים: יוסי מטלון

לעדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר לחצו כאן.

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • אורן  ביום אוגוסט 2, 2006 בשעה 3:42 pm

    זה בהחלט משרה אווירה מיוחדת וחלק נכבד מהזמן ביליתי מתהלך בתוך ומסביב כדי להתרשם מהבניין (ומהקומפלקס)

    נדמה לי שזה לא עבר בשקט ובזמן הבניה אירגוני ירוקים ושותפים הפגינו נגד הפקעת חוף הים ונגד בניית קומפלקס "שישרת את הגלובליזציה". נו מילא – יצא אחלה קומפלקס.

  • יעל ישראל  ביום אוגוסט 2, 2006 בשעה 5:53 pm

    מבנה מדהים. גם הצילומים. עוד לא הייתי בו, אבל עושה חשק.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: