ארכיון יומי: יולי 22, 2006

1984

 

 

לונדון הופכת לעיר המצלמות. לא חנויות למכירת מצלמות, עיר שבה כל פינת רחוב, סיבוב, כיכר, בכל קצה של בנין יש מצלמות המכוונות לכל הכיוונים האפשריים. מיום ליום העיר לונדון הופכת לעיר שמצלמת את עצמה יותר ויותר ובכך הפכה למרכז צילומים עולמי, למרחב המצולם יותר מכל מקום אחר בחללים מוגדרים. הפרט הופך לכלל והחסוי הופך לפרוץ. חי ודומם, קבוע וזז, שחור ולבן, מת וחי, גבוה ונמוך מצולים מכל זווית אפשרית, עוקבים אחרי כולם, ידידותיים ואלו שלא כל כך, חשודים ואלו שלא כך כך. בממוצע, בלונדון במשך 24 שעות כל אדם מצולם על ידי 300 מצלמות פיקוח ושיטור מכל הסוגים ומכל הסיבות. מי יודע כמה פעמים כבר צילמו אותי, אחד שמצלם גם מצלמות. אולי הם מחפשים אותי?
 
מצלמות  Closed Circuit Tele Vision camera technology)  CCTV) מועילות בעיקר לפקח על פשעים נקודתיים. נכון, במצלמות אלו גם ראו את ארבעת הדמויות שהניחו את הפצצות שהוטמנו לפני כשנה ברכבות לונדון, אבל עיקר מטרתן הוא חיסול פשעים, גדולים וקטנים כאחד. המלחמה המתמשכת בטרור יכולה להשתמש בכלי מפליל זה לזיהוי ראשוני, מניעה ותפיסת חשודים, או זיהוי אחרי. מאחורי כל מצלמה או קבוצת מצלמות לא תמיד נמצאים אנשים. רק במקרה של פשע כלהוא חוזרים לצילומים בכדי לקבל איזה קצה של חוט שיאפשר למצוא את האשמים. סטאטיסטית, על כל 14 אנשים בלונדון אפשר למצוא מצלמה אחת. 
 

צילומים: יוסי מטלון

 

 

 

 

 

 

 

המצלמות נעשות יותר גמישות, יותר קטנות וזריזות. אותן בטח לא זהיתי בכל מקום. הן זזות ימינה ושמאלה, מהר ולאט, עדיין לא למעלה ולמטה, הן נעות יותר, מתוחכמות וחדות. המצלמות גם נותנות דיווח אמיתי של מצב הכבישים הצפופים, הפקוקים של לונדון, מצב הרכבות ואפילו מזג-האוויר. הטכנולוגיה מתפתחת מהר והופכת את המצלמות לקטנות יותר, מהירות, מעוצבות יפה יותר. גם איכות הצילום שלהן השתפרה מאוד. אין ספק שמעקב אישי אחרי אזרחים מקטין את הפרספקטיבה של הדמוקרטיה, אבל אולי בכדי שתהיה דמוקרטיה צריך להביט לעבר עולמנו בזווית צרה יותר.