ארכיון יומי: יולי 5, 2006

ציפור ארכיטקטונית אורבאנית

בלונדון, בקצה של Vauxhall Bridge, במקום בולט ודומיננטי ליד הגדה הדרומית של  ה-Thames River, הסתיימה לפני חמש שנים, בנייתו של קומפלקס Mixed-use, מסקרן ומורכב ששמו St George Wharf. התכנון של המבנים המצופים בזכוכית ירוקה בחלקם העליון ואבן בהירה בחלקם התחתון, צומחים ל-22 קומות, ומולם, ליד המים, יש "פרומנאדה" לאורך 275 מטרים, התחיל בסכימה עקרונית של האדריכל Terry Farrell והתכנון הסופי והפרטני היה של  Broadway Malyan. זהו למעשה שורה, "בלוק" של כמה מבני דירות ושימושים שונים, המתאחדים לגוף אחד עדין, שקוף ושברירי והפונים לכיוון הנהר בסגנון "טראסות", מרפסות מדורגות לכיוון קו המים. יש כאן פודיום המנסה להגיע למים וחלקו העליון יותר מתרחק מהנהר ככל שהוא צומח לגבהים.
 

 
 
 

בסכימה הזאת, בשטח כולל של 130,000 מ"ר, יש 942 דירות, כאשר 177 מיועדות להיות "זולות" וניתנות להשגה על ידי תושבי לונדון שכיסם לא כבד, כמו כן יש בפרויקט חנויות, מסעדות, משרדים, מועדון SPA ומלון המכיל 400 חדרים. הדירוג המדהים של מפלסי הקומות מאפשר מבטים והפניות רחובות ופתוחות יותר כלפי הנהר והגדה ששנמצאת ממול הפרויקט. לגגות הקומפלקס צורה מעניינת ושונה מאוד ממנים דומים ליד הנהר. חלקי הגג השונים דומים לכנפיים, ציפורים בתנועה ומשרים אווירה טבעית ונינוחה לפרויקט הדחוס הזה. המסה של ה"ציפור" היוצאת ממבנה אבן כבד, הופכת למסה מצופה זכוכית, קלה, אנרגטית ומהירת תנועה. "מסה" מפורטת זו מכניסה למבנה את "הטבע", את הקלילות שיכולה להיות בו. הסיומת המיוחדת הזאת, המזכירה לנו את מיקום הפרויט, ליד מים, ליד זרימה, נראת ממרחקים, הפכה את המקום הזה לנקודת ציון אורבאנית בקו הרקיע של לונדון, בקו הרקיע שליד הנהר.

 

Photography: Yossi Matalon

 

גם אני כאן!

Arup Associates תכננו בלונדון תחנה לאוטובוסים ולרכבת תחתית. בנית התחנה הסתיימה בשנת 2005. התחנה הזאת מאוד דרמטית, מלאה באנרגיה, חיה ונושמת, מצדיעה, אקטיבית, מרגשת ובולטת. האלכסון המתרומם בקצה כאילו משדר שאיפה לעליה, לשיפור, שיפור המקום, השלטון, או אולי החברה. הקנה מידה מאוד מונומנטאלי, בכדי שלא יהיה אלמנט אופקי אחד, שברו אותו על ידי זיג-זג. מי שלא רואה אותה מקרוב, יראה אותה ממרחקים, בייחוד את אלמנט הקצה שלה שבולט, נוסק כלפי מעלה ומודיע לכל, ללא כל בושה, אני כאן!

לתחנה הזאת שנמצאת ליד Vauxhall Bridge, יש איכות אייקונית בולטת, נראית למרחקים, מתרוממת. התחנה הזאת היא סמל וויזואלי לתנועה חלקה, נוצצת ומבריקה.  בצמוד למבנה העליון והאנרגטי יש מבנה מתכתי שמכיל את אלמנטי השליטה המנווטים את הרכבת התחתית והאוטובוסים העיליים. החומר ,Stainless Steel מבריק ונוצץ, הוא משדר נקיון, זריזות ואיכות, הוא חומר הגמר של הקונסטרוקציה העילית שיוצרת קצת צל והרבה נוכחות וויזואלית. המבנה המוגזם הזה נמצא בין הבניין של MI6 , "המוסד" הבריטי, לבין פרויקט המגורים הבולט של Broadway Malyan, לכן כנראה היה צורך תכנוני ורצון אישי של המעצבים להגדיל ולהעצים את המבנה שלהם, מבנה שנוצר בכדי להציג נוכחות יותר מאשר שימוש פונקציונאלי, וכאן אנו נכנסים לויכוח המיתולוגי האם אדריכלות צריכה להיות פונקציונאלית, או האם אדריכלות היא מוצר פיסולי שהנפחים שלה או שהקשר המורפולוגי שלה לשימוש של המבנה, הוא אקראי בלבד, מהי דעתכם?

 

Photography: Yossi Matalon