אלו תמונות המייצגות תרבות. יכולתי לצלם גברים, יכולתי לצלם ילדים. פשוט קרה שמולי נעמדה הגברת החביבה. הצילום הוא אקראי אך הוא בהחלט מספר את סיפורה של תרבות שזולגת למרחבים אחרים ופוגעת גם בתרבויות אחרות, רחוקות. יכולתי גם לצלם דירות מלוקקות של עשירים ודירות של עניים שלא מתאימות למגורי אדם. הפערים עצומים והשכבה האמצעית נהלמת לה, לאחר ההלם, נעלמת לחלוטין. בכדי לגור במנהטן, במקום טוב, סביר ובטוח צריך להיות עשיר. קניית דירה או השכרת דירה הן פעולות שרק בעלי יכולות כלכליות יכולים לבצע. רק בעלי היכולות אוכלים אוכל בריא ומזין, השאר נספגים "באוכל המהיר" והופכים לחולים, האסתטיקה הופכת להיות דבר משני שאולי מכבידה ומקשה על ניהול חיים רגילים מלאים בבעיות של תנועה ויופי. העושר מטפח ומעצים את האסתטיקה המקובלת וממעיט מהאסתטיקה שנוצרת על ידי העוני ההורס. הארכיטקטורה היא הכלי שמשרת את בעל היכולת, גורם לעני להיסחף החוצה, לטפל בעצמו באופן שפוגע בחייו שלו ומכשיר את הנפח שנוצר מהעלמות השכבה האמצעית, להקמת מרחבים סטריליים מעוני ומרופדים בעושר מרגיז. התרבות האמריקאית פוגעת מכל הבחינות בעני ומטיבה עם העשיר. האוכל הזמין והשמן פוגע במעוטי היכולת ובבריאותם. האוכל המעוצב והמטופח, נחלת העשירים בלבד, מעצב גם את גופם וגורם לפיגורות העשירות להישאר פרופורציוניות. העשירים יותר יכולים להרשות לעצמם מועדון בריאות מסווג. שכבת האמצע נעלמת מהר ונותר לראות רק קוטביות כלכלית-בריאותית, עניים ועשירים. הכוונה כאן להראות מה גורם העוני והתזונה הלקויה. אין כאן ניסיון להמעיט במשהו או לפגוע. הכוונה להציג תרבות אמריקאית שעשיר נעשה עשיר, בריא ומטופח יותר והעני נעשה עני, חולה ושמן יותר. כמו התמונות של ההומלסים בפוסטים הקודמים שלי, גם כאן אין רצון לפגוע, יש כאן רצון להראות עוולות של חברה עשירה ובלתי חברתית. |



צילומים: יוסי מטלון
ניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן
תגובות
מה הקטע, אשה שמנה? פוסט דוחה.
כמי שחיה בארה"ב (ונדמה לי שגם אתה יוסי, מבקר פה לעיתים קרובות) גיליתי שהפרופורציות כאן שונות, כמו התרבות, כמו השפה. אפילו מידת ה-small כאן יותר גדולה. כשאתה מעלה תמונות כאלה, ועוד בלי הסבר מילולי שיחזק או יבהיר את הויז'ואל – זה נראה לא טוב. (וגם לא ארכיטקטוני, אבל מילא).
הכוונה להראות מה גורם העוני והתזונה הלקויה. אין כאן נסיון להמעיט במשהו או לפגוע. הכוונה להציג תרבות אמרקאית שעשיר נעשה עשיר ומטופח יותר והעני נעשה עני ושמן יותר. כמו התמונות של ההומלסים, גם כאן אין רצון לפגוע.
אני מוסיף הסבר לתמונות.
תודה.
אבל תהיה שעלתה תוך כדי קריאת ההסבר שצורף: מה היה קורה לו הוחלפו המילים "התרבות האמריקאית" במילים "הכלכלה הישראלית".
כיוון נוסף: יש אנשים שלא חסה אורגנית ולא כסף יטיבו עם מטענם הגנטי.
וכן, יש גם את מי שעובד עשר שעות רצופות ומספיק לקנות פיצה, המבורגר וקפה ענק בחצי שעה שיש לו.
ועדיין – לא ברורה ההתנשאות על האישה הזאת, שכביכול מייצגת בעיניך את חוליי החברה האמריקאית. אולי היא מאד מרוצה מעצמה רק שאינך מסוגל לקבל זאת בגלל הקודים התרבותיים שטבועים בך???
לא השתכנעתי. גם לאחר ההסבר נראה שבעיקר נדהמת מהמראה הבלתי צפוי בעיניך, וההסברים המפולפלים נועדו לחפות על כך. פחות דוחה, ועדיין.
האוכל בארה"ב מאוד משמין ומאוד לא בריא ולא טעים.
סופרמרקטים בגודל של 10 סופרמרקטים בישראל.
יש בעיית צריכה וחוסר מודעות
ויש בעיה של כמויות אוכל אדירות.
בכלל זה רואים כל אדם חמישי הולך ברחובות שם בגדלים כאלה.
אני מסכים לגמרי.
העוני האמריקאי בניגוד לזה האפריקאי הוא עוני שמן.
עניים שמנים יותר, בריאים פחות, חולים יותר ומתים יותר.
עובדה.
לא יודע לגבי האישה הספציפית אבל העוני האמריקאי הוא עוני שמן.
אחד מההבדלים בין המעמדות הוא הכפתור בחגורה – אם יש כזו.
יכול מאוד להיותשהגברת בתמונה מאוד מרוצה מעצמה. יכול מאוד להיות שהיא ממש סובלת.
מה שברור שעודף משקל לא מוסיף בריאות.
הנה, לא רק אני חושבת שמדובר באיזו בעיה מנטלית שלך:
http://marksw.com/wordpress/?p=52
אני לא מרק, ואני גם לא חושבת שהתכוונת להזיק, אבל יצא שכן.
ובתמונות אלו רואים בניו יורק רק לבנים.
אז מיש טוען שזו גזענות…
http://www.notes.co.il/yossi/13799.asp
השאלה למי יש את הבעיה המנטלית?
השלכה על האחר היא סוג של בעיה שיש אצל המשליך.
ואני לא הסתכלתי על התמונות הללו כפי שאתם, שמרק ופרו-אנה מסתכלים. כל אחד רואה מה שהוא רוצה לראות, ואם זה מה שאתם רואים אז יש לי משקפיים ממש אחרות. תסלחו לי.
העוני בארה"ב, כמו בארץ, נקבע לפי המשכורת של העובד.
הלבוש החצוני, כלי הרכב שבו נוהגים הוא לא אינדיקציה למעמד סוציו-אקונומי.
להפך, המעטה החיצוני של נעלי התעמלות, שעון נוצץ או טלפון נייד, הם כלים שנועדו להסתיר את המצב האמיתי, את העובדות עצמם. מעוטי היכולת מסתפקים בדברים הקטנים שאולי יש באפשרותם לקנות, לרכוש, אבל המשכורת או מקום המגורים הם הם האינדיקציה הנכונה, האמיתית למעמד הכלכלי.