תפתחו את העיניים, הפתעה!

 

ענן פטריה של הפצצה אטומית על עיר הנמל נאגאסקי בשנת 1945. הנשורת הגרעינית התרוממה לגובה של כ-18 ק"מ מעל מוקד הפיצוץ. מקור ויקיפדיה

 

יש לנו את כל הסימנים ואנחנו לא עושים דבר, הכתובת על הקיר. רעידות אדמה, שריפות ועכשיו אופנתי לדבר על נשק בלתי קונבנציונאלי. כל אלו יגרמו נזק רב בלתי מתואר לאדם ולמבנים שאנו בנינו ובונים בארץ. עמותת האדריכלים מכינה מסיבות והרצאות, מארגנת תערוכות ותחרויות, אכן דברים חשובים. אבל מהי דעתם של אדריכלי האדריכלים בנושאים חשובים כמו השריפות בבתים, רעידות האדמה בערים ועכשיו בעידן הנשק הבלתי קונבנציונאלי הנוצר ונערם סביבנו. מה עושים? מה צריך לעשות בכדי להקדים רפואה למכה. ממ"ד, ממ"ק, ממ"מ, וכל השאר, מה לאלו ולפצצה גרעינית? להפצצה ישירה? להתקפת אב"כ? האם זה יספיק בעת מבחן , בעת מלחמה? מה עושים המהנדסים והאדריכלים? מהי התשובה לאלו שמאיימים עליינו. איך נגן ואיך נמגן? מה נעשה מול איומים של הטבע ומול איומים של אוייבים? התשובה של כל האירגונים האחראים היא: "הגוף הזה דואג, והמחלקה ההיא כותבת סקר והשר ההוא, זה בלי התיק, מטפל בנושא", אומרים ושותקים. חובה לבנות, אך חובה עלינו לדאוג גם לבטיחות של הבנוי ולנמצאים בתוכו. תפתחו את העיניים ותראו מה קורה מסביב, הפתעה!
 
רעידות אדמה
בכל שנה מתרחשות ברחבי העולם כ- 500,000 רעידות אדמה, מתוכן 100,000 מורגשות. רעידות אדמה מתרחשות גם באזורנו, והן חלק מההתהוות של השבר הסורי- אפריקני. רעידות אדמה התרחשו באזור לאורך ההיסטוריה, וגרמו בעבר לנזקים קשים. ברעידת אדמה שהתרחשה בארץ-ישראל בשנת 1837 נהרסה העיר צפת כולה, וכ- 5000 איש נספו. בשנת 1927 נגרם הרס רב לרמלה, לירושלים, לשכם, לטבריה. ברעידה נוספת שהתרחשה באזור אילת בשנת 1995 נגרמו נזקים קלים למבנים ולתשתיות. ומה עושים?! כותבים מחקרים וסקרים, ממנים שרים בלי תיק. יותר נכון שותקים כי הכתיבה לא רועשת.
 

צילום: AP

 

 

 

 

 

 

ישנם בישראל בניינים רבים שאינם בנויים לפי התקנים המודרניים כדוגמת ת"י 413. יש לצפות לאפשרות שרעידת אדמה חזקה תגרום לאסון לאומי בהיקף רחב. אסון כזה אינו מחויב המציאות. אפשר וצריך להיערך לשעת מבחן זו, ויפה שעה אחת קודם. מרבית המבנים נבנו לפני חלות התקן או לפי תקנים מיושנים. אין לישראל מערכת אכיפה של בנייה על פי התקן. תכנון נכון מביא בחשבון תופעות כאלה, שאם לא כן, נהיה עדים למחזות של חורבן והרס. רעידות אדמה התרחשו בעבר, הן בוודאי תתרחשנה שוב, ותהיינה חזקות לפחות כמו אלה שהתרחשו בעבר. התרחשות רעידת אדמה חזקה בישראל היא שאלה של "מתי?" ולא של "אם", וצריך להיערך לקראתה בהקדם.
 

שריפה ב"צבר" צילום:לילך אדיר

שריפות
בישראל פורצת שריפה בממוצע אחת לכל 14 דקות. בשנת 2001 ניספו בישראל בשריפות 21 איש, לעומת 28 בשנת 2000. כך עולה ממימצאי דו"ח שירותי הכבאות בישראל לשנת 2001. שריפות במבנים אינן קורות, הן נגרמות על ידי תכנון לקוי, שימוש בחומרים לא תקינים או טעויות והזנחה של בני אנוש. אדם נירדם עם סיגריה בוערת, קצר חשמלי, מסתורי כביסה בוערים, מחסן עולה באש, תקרות בוערות בקניון גדול, מרתף של קשישים עולה באש, דירת מגורים נשרפת כליל ולוקחת איתה בעזרת הרוח עוד כמה דירות בבניין מגורים שעולה באש. שריפות רבות מתלקחות – כתוצאה מהצתה מכוונת או כתוצאה מתקלה. יש לטפל גם בשרפות הנגרמות על ידי גורמים טבעיים כמו ברקים. יש שרפות שנגרמות בגלל רשלנות פושעת. תכנון לקוי ופיזור אחריות לגורמים רבים, גורמים לאי אכיפה של חוקים ותקנים ואי-מתן תשובות אחידות לבעיות תכנוניות הנוצרות בשלבי התכנון האדריכלי הראשוני  והמתקדם. השטח פרוץ והתשובות המתקבלות לבעיות שונות, משתנות מידי יום. פעם מותר ופעם אסור, פעם ההוא מחליט ופעם האחר מחליט, האחריות מוקפצת, נזרקת מקבוצה אחת לארגון שני, והיכן האדריכלים? זה הרי ענין טכני, "שהם יחליטו" הם אומרים.
 

צילום: מתן אגמי

 

 

 

 

 

 

נשק לא קונבנציונאלי
נראה לרבים כי הנשק הבלתי קונבנציונאלי כובש את מרחבי העימות העתידיים שלפנינו. פיתוח אמצעי הגנה מפני נשק הרסני זה חשובה אולי יותר מפיתוח אמצעי הגנה נוספים למלחמה קונבנציונאלית שאולי לא תהיה במזרח התיכון. חשוב להראות לאוייבנו הקרובים והרחוקים כי יש כוח רב בידיינו. הרי כבר ידוע לנו כי כל כמה שנים יש מלחמה, קמים עלינו אוייבנו. השאלה היא לא "האם תהיה?" אלא "מתי תפרוץ המלחמה הבאה?"  ומה אנו עושים בכדי להגן על עצמנו? ועדות וסקרים. ועדת מרידור קבעה כי יש להיערך לעימותים לא-קונבנציונאליים וטרור. אומרים כי ההתקפה היא ההגנה הטובה ביותר. בכל מקרה צריך גם הגנה. מומחים אומרים כי אין סיכוי "למלחמה קלאסית" בייננו לבין שכנינו. איך זה ישפיע על מבני המגורים שבהם הוריינו, אנו וילדינו חיים? מה אנו עושים בכדי להגן על כל אוכלוסיית מדינת ישראל? מסיבות וועדות?! תחרויות והרצאות?! הגיע הזמן לעשות מעשה, משהו ממשי ואחראי. יכול להיות כי הממדי"ם והמממי"ם למיניהם לא יעזרו, יכול להיות שלא יהיה לאן לברוח. הצלחת איראן בפיתוח נשק גרעיני לא משאירה לאזרחי ישראל מסלול הגנה בטוח, מסלול שבסופו יש לצפות למקום מסתור בטוח. חשוב לפתח משהו שישמור עלינו בעת צרה ומצוקה.

 

"ידיעות אחרונות" מדווח על פצצת האטום הראשונה. מקור: ויקיפדיה

 

הרשמה לרשימת תפוצהניתן לקבל עדכונים בדואר אלקטרוני על רשימות חדשות באתר. להרשמה לחצו כאן.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: