ארכיון יומי: אפריל 20, 2006

"החזון שהיה לי אז היה מופרך".

 

אלינער ברזקי. בכתבה בעיתון "הארץ", אסתר זנדברג כותבת אודותיה בדרך פוליטית, פוסט-ציונית המאפיינת את כל כתבותיה, וזאת למרות היותה כתבת לענייני אדריכלות. האג'נדה של העיתון חשובה יותר מהאדריכלות שצריך לבקר, להסביר או לתאר. האם כל מבנה חדש של נורמן פוסטר, קאלאטרווה, ראם קולהאס או של KPF נמדד לפי ההיסטוריה הפוליטית של המקום בלבד!

איפה "הביקורת האדריכלית"? זה לא רק פוליטיקה ימנית או שמאלנית. מה בנוגע לאדריכלות, לאיכותה ותרומתה למקום, לכלכלה, לתרבות או לחברה שבתוכה היא שתולה? נקשה קצת, נאמר שבמבנים אלו, מבנים שהוקמו עבור יהודים, יגורו ערבים, מה זה אומר לגבי האדריכלות הקיימת שם? מה בקשר לאורח חיים? התאמה לריבונות אחרת?

אלינער ברזקי גרה בירושלים, בעיר העתיקה ובצער רב היא מביטה למעלה אדומים, התנחלות. בהתרגשות רבה היא מתארת כיצד היא "האמא של מעלה אדומים", התרגשה כשעלו הבולדוזרים לישר את השטח. היא עבדה כנציג השלטון, כנציג פוליטי וקיבלה ממנו כמה שיכלה. בכל התפקידים שמילאה, לא כולל את זה באוניברסיטת תל אביב, היא תרמה להקמת ישובים יהודיים בשטחים, כך היא טוענת לפחות.
 
כשזה נגמר והפרה לא ניתנת לחליבה יותר, היא ממש מצטערת. היא מוסיפה ואומרת, "אני תוצר של המודרנה וחשבתי שתכנון יפתור בעיות ויעשה טוב לשני הצדדים".  "… "אני חד משמעית נגד הכיבוש…", "אני מרגישה יותר זרה בין היהודים שגרים פה עכשיו מאשר בין הערבים."

"…אכלתי אצל הערבים וקניתי אצלם…" סוג של בעלות?! 
 
לשיפוטכם.