זמן בחירות: השדרה כבמה פוליטית/תרבותית/דתית

אמנם זוהי אבן, אבל לא, דמוי אבן, חיקוי לדבר האמיתי, למיתוס וגם לא במקום הנכון.  הוא רוצה לשדר טבעיות אך במקום זאת הוא מקרין, פלסטיות, גמישות, דבר שנוצר באופן מלאכותי וללא כל חוזק , בשיטה החופשית אך החלשה. הוא חוסם את המבט, את המעבר, את ההמשך, את האופק. קוטע את ההיסטוריה, את השדרה בחוסר שקיפות, במוזיקה שקטה מנומנמת ומרדימה את הארוע. מוזיקה זרה במקום מוכר. קוטע אחרים בכדי לחבר את עצמו ואולי זה לא הכי נכון. קוטע את פס השדרה, וריד או עורק עירוני, צינור נשימה. הוא מביא למקדש חילוני סימבול דתי של אלפי שנים, שהוקם כאן בכדי להיות רק למספר ימים, מספר שעות – ארעיות. הוא עשוי מחומר מלאכותי קל, מוצר שנוצר על ידי מכונה, מוצר שיקרי, הוא משדר כובד ועומס למרות קלות משקלו. הוא ארעי במקום קבוע, הוא נכון במקום הלא נכון. הוא לא אמיתי, הוא קל, בשעה שהוא מציג בעיות אמיתיות וכבדות. הוא מסתיר את האמת ומחזיר אחורה במקום לדחוף קדימה. הוא כמעט קלאסי בקונטקסט מהפכני. הוא נלקח ממקום הבחירה אך כאן הבחירה לא נכונה, התפאורה לא מתאימה, הבמה אינה במה והרקע חסר עוצמה, אולי בחירה אחרת היתה חזקה יותר, מרעידה את צמרות העצים של השדרה. ההלם חלש והזכרון לא נרשם, השקט רועש מידי והחומר רך מידי

 

 

צילומים: יוסי מטלון