ביקורת אדריכלית – לאן? (חלק א')

 

מגאזינים, ירחונים, שבועונים ועיתונים כותבים, מדווחים ומבקרים באופן ידידותי אודות אדריכלות ועיצוב פנים. הפופולריות לכתיבה מסוג זה גדלה והופכת למשהו אופנתי. זה מתחיל לעניין לא רק את אלו שיש להם ספריה בשרותים. חבל שזה רק עניין של אופנה ולא ביקורת עקבית אמיתית, עמוקה, בונה ומשפרת, שלילית וחיובית כשצריך באמת. חבל שהביקורת שטחית ומחטיאה את המטרה, חבל שהביקורת רדודה ונוגעת לרוב באספקטים רכילותיים בלבד. טוב מאוד שיש מודעות לנושא כביר זה, שהוא לא רק בחירת צבע האסלה או גוון האריח שבמטבח.

אני מקווה שזה יהפוך למסורת ולא דבר החולף עם הזמן. אני מקווה שהביקורת תהיה אמיתית, בטוחה ונמרצת, ללא מעצורים ופחדים. למרות הדיווח המועט שהולך ותופס מקום נרחב יותר במודעות שלנו, לצערי, הכתיבה האדריכלית עדיין מקבלת מקום צנוע יחסית למשמעות של הגורם הסביבתי הזה בחיינו. האיכות והכמות של הכתיבה האדריכלית צריכה לפחות להיות שווה בנפחה לכמות האדריכלות שנבנית סביבנו, שווה לעוצמה שהאדריכלות קובעת ומשפיעה. 
 
הירחונים למיניהם מודפסים בשיטה שתמכור אותם. חלקם מודפסים על נייר פשוט אך צבעוני ואחרים על עמודים מבריקים "משומנים" ובהם מוצגים תמונות מחודדות וצבעים אופנתיים.
 
האם יש ערך ארכיטקטוני לפרסום שמקבלים אותם מבנים?  האם זה ביקורת או דיווח? מה משמעות הכתוב? למי זה נכתב? מתי, ועל ידי מי? האם חוץ משבחים יש במגאזינים ביקורת קונסטרוקטיבית המתבססת על ערכים, שיטות בחינה וגישות בדוקות לביקורת נכונה? האם הביקורת או חוסר הביקורת נועדו לטיפוח יחסי ציבור וקשרים? האם הבחינה הארכיטקטונית אובייקטיבית? האם מעיזים שם להיות אמיתי ולכתוב גם על מה שלא תמיד מחמיא? האם זה עוזר לעצב אדריכלות טובה יותר?

 

ואת ביקורת אדריכלית – לאן? (חלק ב') אפשר לקרוא: כאן

ביקורת אדריכלית – לאן? (חלק ג'), אפשר לקרוא: כאן

ביקורת אדריכלית – לאן? (חלק ד') אפשר לקרוא כאן