בקרוב… גם בישראל!

 

מידי יום אני מביט סביבי ורואה בניינים. לא, לא באלו שבתמונה למעלה, באחרים. אלו שלמעלה מתוכננים על ידי ארכי-סטארס, הם לא יהיו נגישים לרובנו. ובכן, מה לעשות, אני בוחן מבנים, יש לי סוג של מחלה בלתי מזוהה. קשה לי להתעלם מהם, מהבניינים שלא הייתי משלם עבורם אגורה שחוקה. כן, אם היו נותנים לי אותם הייתי מיד מוכר את "המציאות" הללו וקונה מבנה מתוכנן. כי מה שאני רואה סביבי אלו גופים, חללים תלת-מיידיים, הן חדשים והן ישנים, שפשוט לא מתוכננים. לא מדויק, מתוכננים מספיק גרוע בכדי שמשפחות יוכלו לאכלס אותם.
 
ולמה אני כותב את זה? כי היום התפרסמה כתבה מעניינת ב-YNET,  שבה אוריאל לין,  נשיא איגוד לשכות המסחר, אומר שזוג צעיר צריך לעבוד 56 שנים בכדי לשלם עבור דירה שמחירה 150 אלף דולר. לפי דעתו, של אוריאל לין, לזוגות צעירים שהכנסת משק הבית שלהם עומדת על כ-7,000 שקל בחודש, נשארת הכנסה פנויה של 1,050 שקל. המשמעות: עובדים 56 שנה כדי לרכוש דירה בשווי 150 אלף דולר.
 
ואני מהרהר, מתבונן וחושב לעצמי, אנשים עובדים כל החיים, דם יזע ודמעות ובשביל מה, בשביל לשלם עבור דירת 3 חדרים, אולי?, אולי דירת 2.5 חדרים שקבורה בתוך פרויקט שמכיל מאות דירות דומות, כולם גרים באותם חללים. דירות שאינן שונות זו מזו ואין להן כל ייחוד או עיצוב שמאפיין את האינדיבידואלים שגרים שם. אין להן כל אופי ארכיטקטוני שיהפוך את מקום המגורים הזה לאייקון מזוהה הקשור לאישיותם של המשפחות ששילמו כספים יקרים לאורך כל חייהם עבור מה?! עבור מקום גנרי, מקום שלא משדר כל איכויות פרטיות הקשורות למאכלסים של המקום, למשתמשים שיעבירו שם את חייהם היחידים.
 
משפחת לוי ומשפחת כהן יגורו באותו בית באותה קופסת בטון וזאת למרות שהלווים אוהבים לאכול בבית ולכן הם צריכים מטבח גדול יותר מאשר הכוהנים שאוהבים להתכנס כל ערב בפיצרייה המקומית. באותה דירה תגור משפחת כהן שאוהבת לארח אנשים, מארגנים  מסיבות וחגיגות ולכן, הם צריכים חדר דיור גדול יותר ונישה גדולה לתליית המעילים של האורחים, בעוד שמשפחת לוי מארחת אנשים במסעדה הצרפתית בעיר השכנה. הכוהנים אוהבים לקרוא הרבה ולכן יש להם ספריה ענקית, יש לספק להם מקום מספיק גדול שיוכל להכיל את אוסף הספרים שלהם. עוד מתברר כי הכהנים ממש סולדים ממחשבים. לעומתם, משפחת לוי מחוברת כל היום למחשבים שנמצאים בכל פינה בבית, הם מחוברים לקופסאות המתכת כמו לאינפוזיה מחייה. וכמו כן, הלווים לא זקוקים לספרים בביתם, לכן אין להם כל צורך בחלל מיוחד לספרים. למשפחת ישראל לא יהיה מקום, להם אין את היכולת לשלם עבור המרחב הפנימי הזה. הסבא חולה, האם מובטלת והבן בצבא. להם לא תהיה הזכות לגור בקופסא המתוחכמת הזאת שמניבה מליונים רבים למעטים. 

 

Beijing Boom Tower מקור:BLDGBLLOG

אלו משפחות ישראליות שיצרו לעצמן חיים עם אופי שונה אחת מהשנייה, הפעילויות שלהן שונות ולכן אופי המקום, המרחבים הפנימיים שבתוכם הם גרים , חייבים להיות שונים. למרות זאת הם קנו, ושלמו כל חייהם את רוב כספם עבור קופסא אחת קטנה שמחוברת למאות קופסאות דומות. תכנון אחד שכביכול מותאם להרבה משתמשים, נקרא לזה, עיצוב או תכנון שמשכפל את עצמו אינסוף פעמים וכביכול, מתאים לכל תושבי ישראל וגם הכפר הגלובאלי שסביבנו. ואנחנו הרי יודעים שאין אופציה כזאת בכלל.  אנחנו מאוד שונים אחד מהשני וזה מה שיפה כאן. לכן יש לבדוק מראש מה הם הצרכים הפרטיים האישיים שלנו בכל שעה משעות היממה ובכל יום מימות השנה. במקומות רבים, מקומות ומבנים חדשים ומתפתחים, וגם במקומות ומבנים רבי קומות ורבי שנים, לא רצו לתת להם, למשפחות כהן, לוי וישראל, את הטוב ביותר עבור כספם היקר, משהו יותר אישי, משהו מתוכנן רק עבורם, נקודה. משהו שהשקיעו בו קצת יותר מחשבה אישית ממוקדת, משהו שיוצר אזרחים שמחים ובריאים, שהרי ברור לכולנו כי הסביבה הבנויה מעצבת ויוצרת את בריאותו ואופיו של האדם.

 

צילום למעלה: יוסי מטלון

בעיות בזקיפות… קומה?

 

והמקור הוא זה