Gaza in Tel-Aviv – הזדמנות

 

        תל אביב                                                                         צילום: יוסי מטלון

על אדמה יקרה, לא רחוק מלב העיר, 10 דקות מהיכל התרבות ותיאטרון הבימה, ליד צומת "מעריב", מתחת לגורדי שחקים מלוקקים, מתחת למשרדי עורכי דין ובהם בעלי מקצוע נפוחים, קצת מפוחדים , מתחת למשרדי רואי חשבון ובהם יושבים מגלגלי מספרים מפולפלים, ממש קרוב לכל זה נמצאת עזה של תל אביב.

לא הפציצו את המקום – אולי עדיין לא הגיעו אליו. פחונים רב שכבתיים, גליים, ישרים, מזוגזגים, אלכסוניים וכל מה שנזרק ונקטע. המרחב עוטה בשכבה של פחים קפואים, משטחי פחים דוקרניים, שאולי מסתירים משהו מפני המחפשים. בשכבה אופקית, בטופוגרפיה מתכתית, צומחות ומתפתחות להן שכבות מורפולוגיות. שכבה על שכבה, צורה על צורה, שכבות שכבות של פחים ומכוניות חיות, שכבות קוטלות בגיאומטריות דה-קונסטרוקטיביות בלתי מוגדרות. שכבה ועוד שכבה נוספת, קצת יבשה, אדמדמה, בצבע חלודה, שכבה של כלי רכב מתים, חלקים גוססים, מפורקים, חצויים, ממתינים להחייאה.  חלקי אדם, לא, מכוניות ללא נשמה, ללא תזוזה, פזורות בצד אחד, בסדר מופתי ובצד שמנגד, בגדה השנייה, ללא כל סדר, בשדה הקטל, בשדה המתים-החיים אין סדר, הסדר הוא האי-סדר, חסר משמעות. 

חלקים מבותקים, מפוררים, גושים מבוקעים, מפוצחים, מנופצים, חדים וחותכים ועוד רכיבים גזורים, יוצרים עוד שכבה היסטורית מתה, נדבך גוסס האופף את פיסת האדמה המנסה להתרומם לחיים. מסתירים משהו, לא! אולי מלפפים, מקפלים, או חובשים את פצעי האדמה, גם זה לא. הם עדיין לא הגיעו עדיין לכאן. השדה המתכתי הזה, שמגדל חומרים קשים שחותכים, עדיין לא התגלה , לא נחשף, הוא בדרך, עוד מעט הם יגיעו, עוד מעט.

השדה המתכתי הזה ייקצר בעתיד, האדמה החשובה והיקרה מאוד, כנראה תכבש שנית, והפעם על ידי נדלניסטי"ם שכל רצונם יהיה לבנות כמה שיותר מ"ר  מבלי לתת משהו שיתרום לאיכות העיר המלאה בזיהומים, הן וויזואלים והן פיזיים. במקום להקים משהו ירוק ובריא לתושבי העיר המרוחים בפיח המכוניות, מחכים למרוויח הבא, יזם קשור, שיעשה הון ויכניס כסף לשלטון. המקום יניב לקופת העירייה הכנסה כספית עצומה ולתושבים כלום. מחכים ליזם שיבנה מגדלי פלדה אנכיים שיקומו במקום שדות המתכת  האופקיים. לא יקימו גינה, פארק או בריכה, אולי סדיני זכוכית יחליפו את סדיני המתכת החלודה של כלי הרכב המשוסעים. להיכן כל זה יעבור?!, היכן נמצאים הפרחים של היום שמהם יפלו זרעי המתכות של המגרש הבא, של דור המחר?! זרעים לעתיד, זרעי גרוטאות המתכת, אלו החיים ואלו המתים, אולי נאסוף אותם ונזרע שדה מתכתי אחר, לאחר שהשדה הקטלני הזה, השדה המתכתי הנוכחי יכורסם, ייגרס, יטחן.

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • moon  ביום פברואר 18, 2006 בשעה 3:57 pm

    לא הבנתי, ידוע לך כבר מה תוכנית המתאר ומה צפוי להבנות באיזור?
    או שאתה פשוט, רואה שחורות ומקיש מחלמאות העבר וההווה…

    דרך אגב, מה דעתך על הגן היפה והמטופח באיזור רחוב החשמל ובכלל, מתיחת הפנים הנעימה ולא אגרסיבית שעוברים הבניינים היפים בסביבה?

  • יוסי מטלון  ביום פברואר 19, 2006 בשעה 7:19 pm

    לא צריך להיות גאון בכדי לדעת מה יהיה שם.
    גינה? לא! חורשה? לא! פארק? לא!
    אז מה?!
    מה שכתבתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: