דומה או שונה?

 

מימין מגדל קיים בהונג קונג ומשמאל מגדל בהקמה בתל אביב. את שני המגדלים תכנן האדריכל I.M.Pei    מקור צילום והדמייה: I.M.Pei and Partners

עוד מגדל בשדרות רוטשילד! עוד קיר, עוד חומה בתהליך יצירת תעלת רוח וצל תמידי בשדרה שמאבדת את יופייה ואופייה. למרות זאת מקימים שם עוד מגדל והפעם מגדל עבור הבנק הבינלאומי הראשון. זה יהיה מגדל עטוף זכוכית, מגדל אסימטרי מרשים ומעניין. למגדל זה יש רוטאציה נפחית סיבובית, גיאומטריה ברורה וחזקה. מורפולוגיה זאת בולטת מאוד ולכן היא מדורגת ומתרחקת מקו הבניין של השדרה בכדי לכבד את שאר השכנים  שמגיעים לגבהים שונים – המבנים הגבוהים החדשים והמבנים המיועדים לשימור ונמצאים במרחק קצר מהמגדל החדש.
 
המגדל החדש, שרק עכשיו הוציא "קוצים" ממפלס הקרקע יתנשא לגובה של 32 קומות, הוא יכיל בתוכו 21 אלף מ"ר מעל הקרקע ועוד כ-17 אלף מ"ר מתחת לקרקע. הוא מתוכנן כך שבמפלס הרחוב, תישאר "פלאזה", כמו אלו שאנו מכירים מניו יורק. ב"פלאזה" זו יוכלו העוברים והשבים לנוח, להתרענן ואולי לאכול משהו. במסגרת הפרויקט מתכננים האדריכלים והייזמים, כנראה כתוצאה מלחץ העירייה שאישרה את גודלו של הפרויקט, לשמר שני מבנים ישנים, את "בית ועד הקהילה" וגם את בית "רבקה גרינוולד". לאחר סיום הפרויקט תהיה גישה גם לחלקים הבודדים שנשארו מהמבנים "המשומרים".
 
האדריכלים ב- I.M.Pei and Partners שתכננו את המבנה הזה הם חברת אדריכלים מהמובילות בעולם. הם מפורסמים בעולם בכלל, ובארה"ב בפרט. ביחד איתם עובדים על הפרויקט הזה האדריכלים ממשרד ניר קוץ מבני ברק. 
 

אדריכל: I.M.Pei צילום: L.C.Pei

האדריכל המפורסם  I.M.Pei תכנן בעבר מגדל משרדים דומה שבנייתו הסתיימה עוד בשנת 1989. המבנה המרשים והמעניין הזה שתוכנן ביחד עם אדריכלים מהונג קונג, Kung and Lee Architects ,  הוקם בהונג קונג עבור בנק אחר, Bank of China.  גם למבנה בהונג קונג יש "פלאזה" פתוחה וגן מים מצורף אליו. המבנה האסימטרי בהונג קונג שנבנה באזור שיש בו טייפונים,  גדול וגבוה יותר מזה שבתל אביב. מגדל זה מכיל בתוכו 130 אלף מ"ר של משרדים וגם הוא, בדומה לזה שבתל אביב, מתייחס בעדינות ובאדיבות למבנים השכנים לו במפלס הקרקע, ומטפל ברכות בקו הרקיע. במבנה בהונג קונג יש אטריום פנימי בגובה של 17 קומות והבניין כולו מתנשא לגובה של 51 קומות מעל לקרקע. 
 
האם יש דמיון בין שני המגדלים? ובמידה ויש, האם ראוי להציע לארגונים שונים תכנון קונספטואלי דומה? האם הטכנולוגיה של שנת 1989, יכולה להיות טובה גם היום?

צילום: יוסי מטלון

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

  • moon  ביום פברואר 11, 2006 בשעה 3:19 pm

    הימני, יותר יפה
    שלא לדבר על שקוף 🙂

  • יוסי מטלון  ביום פברואר 11, 2006 בשעה 8:55 pm

    גם השני, החדש, יהיה שקוף – "מגדל זכוכית אסימטרי "

  • דרור  ביום פברואר 11, 2006 בשעה 9:56 pm

    כל שנותר הוא לחבר את המגדל בגשר קלטרווה למוזיאון הסובלנות של גרי בירושלים. כמאמר הגשש: נראה לך חשוד הבנק, פינטו?

  • ראם מאיר  ביום פברואר 12, 2006 בשעה 10:31 pm

    אם נשים בצד אתנושא הבניה לגובה בשדרה אז עצם שימור המבנים חשוב לכשעצמו.
    אמנם ההסכם מול עיריית ת"א האומר שימור תמורת אחוזי בניה מבורך מיסודו שכן שימור הוא דבר יקר אך אחוזי הבניה הרקיעו שחקים לעומת תמורות השימור

  • חן  ביום פברואר 13, 2006 בשעה 3:25 am

    אכן דמיון לא קטן יש בין שני הבניינים, יהיה מעניין לראות לא רק את הדימיון הטיפולוגי אלא לבכון את הדמיון בין שתי תוכניות טיפוסיות.
    אכן ניתן לא מעט פעמים להשתמש ברעיון קונספטואלי לשני פרוייקטים שונים, מה שלטענתי מאפשר זאת במקרה הזה היא העובדה שהקליינט בשני המקרים הוא בנק.
    אנסה לפשט, פרוייקט ששגלגולו הוביל ליצירת פתרונות יצירתיים ויחודיים לקליינט (במובן התוכנית הטיפוסית של תכנון פרוגרמתי) מקנה למשרד יכולת ליישם רעיונות אילו גם בפרןייקטים אחרים, בתנאי שקיימת קורלציה בין הדרישות.
    לגבי החוץ, אין ספק שהונג קונג ות"א אינן זהות עד כדי יצירת דמיון כל כך חד שניתן להבחין מהתמונות, מבחינתי זה מעלה לא מעט???

  • Dag  ביום פברואר 13, 2006 בשעה 1:19 pm

    האם יש כאן בכלל רעיון קונספטואלי ??
    זה נשמע לי מילה גדולה מידי בשביל משחק במסות ונפחים (אומנם גדולים – אך עדיין זה משחק).
    ובהקשר הזה – המשחק שנעשה במגדל בהונג-קונג נראה על פניו קצת יותר מתוחכם: צירוף של פירמידות או טטרהדרים בצורה סיבובית, לעומת מינסרות פשוטות בשדרות רוטשילד.

  • עלה  ביום פברואר 15, 2006 בשעה 9:06 pm

    מבחינת הנוף האנושי, הוא ישתלב יפה עם העיר והשדרה, ראיתי תמונה של המרקם סביבתי של המגדל הימני, מקיפים אותו הרבה אוטוסטרדות, שד' רוטשילד רחוב מאוד אנושי ונוח להליכה ורכיבה על אופניים, אילו היו מחליטים על קירוי דומה לזה שבפרוייקט השלום (עזריאלי) זה היה מוסיף לשדרה, נקודת יתרון נוספת, שימור שני מבנים היסטוריים בר"ח שד"ל ופינת שד' רטשילד יבנה.
    בכל אופן אני מקווה שלא יאשרו עוד מגדלים השדרה מעבר למה שפורסם, אחד בפינת רטשילד אלנבי שהוא לדעתי מזעזע ומפלצתי והשני בין הרצל ללינבלום שהוא סביר, הוא מאחורי שני מבנים היסטוריים שישומרו ללא חזית לרחוב והעיצוב שלו מעורר דימיון ויחודי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: