ארכיון יומי: פברואר 11, 2006

דומה או שונה?

 

מימין מגדל קיים בהונג קונג ומשמאל מגדל בהקמה בתל אביב. את שני המגדלים תכנן האדריכל I.M.Pei    מקור צילום והדמייה: I.M.Pei and Partners

עוד מגדל בשדרות רוטשילד! עוד קיר, עוד חומה בתהליך יצירת תעלת רוח וצל תמידי בשדרה שמאבדת את יופייה ואופייה. למרות זאת מקימים שם עוד מגדל והפעם מגדל עבור הבנק הבינלאומי הראשון. זה יהיה מגדל עטוף זכוכית, מגדל אסימטרי מרשים ומעניין. למגדל זה יש רוטאציה נפחית סיבובית, גיאומטריה ברורה וחזקה. מורפולוגיה זאת בולטת מאוד ולכן היא מדורגת ומתרחקת מקו הבניין של השדרה בכדי לכבד את שאר השכנים  שמגיעים לגבהים שונים – המבנים הגבוהים החדשים והמבנים המיועדים לשימור ונמצאים במרחק קצר מהמגדל החדש.
 
המגדל החדש, שרק עכשיו הוציא "קוצים" ממפלס הקרקע יתנשא לגובה של 32 קומות, הוא יכיל בתוכו 21 אלף מ"ר מעל הקרקע ועוד כ-17 אלף מ"ר מתחת לקרקע. הוא מתוכנן כך שבמפלס הרחוב, תישאר "פלאזה", כמו אלו שאנו מכירים מניו יורק. ב"פלאזה" זו יוכלו העוברים והשבים לנוח, להתרענן ואולי לאכול משהו. במסגרת הפרויקט מתכננים האדריכלים והייזמים, כנראה כתוצאה מלחץ העירייה שאישרה את גודלו של הפרויקט, לשמר שני מבנים ישנים, את "בית ועד הקהילה" וגם את בית "רבקה גרינוולד". לאחר סיום הפרויקט תהיה גישה גם לחלקים הבודדים שנשארו מהמבנים "המשומרים".
 
האדריכלים ב- I.M.Pei and Partners שתכננו את המבנה הזה הם חברת אדריכלים מהמובילות בעולם. הם מפורסמים בעולם בכלל, ובארה"ב בפרט. ביחד איתם עובדים על הפרויקט הזה האדריכלים ממשרד ניר קוץ מבני ברק. 
 

אדריכל: I.M.Pei צילום: L.C.Pei

האדריכל המפורסם  I.M.Pei תכנן בעבר מגדל משרדים דומה שבנייתו הסתיימה עוד בשנת 1989. המבנה המרשים והמעניין הזה שתוכנן ביחד עם אדריכלים מהונג קונג, Kung and Lee Architects ,  הוקם בהונג קונג עבור בנק אחר, Bank of China.  גם למבנה בהונג קונג יש "פלאזה" פתוחה וגן מים מצורף אליו. המבנה האסימטרי בהונג קונג שנבנה באזור שיש בו טייפונים,  גדול וגבוה יותר מזה שבתל אביב. מגדל זה מכיל בתוכו 130 אלף מ"ר של משרדים וגם הוא, בדומה לזה שבתל אביב, מתייחס בעדינות ובאדיבות למבנים השכנים לו במפלס הקרקע, ומטפל ברכות בקו הרקיע. במבנה בהונג קונג יש אטריום פנימי בגובה של 17 קומות והבניין כולו מתנשא לגובה של 51 קומות מעל לקרקע. 
 
האם יש דמיון בין שני המגדלים? ובמידה ויש, האם ראוי להציע לארגונים שונים תכנון קונספטואלי דומה? האם הטכנולוגיה של שנת 1989, יכולה להיות טובה גם היום?

צילום: יוסי מטלון