הוא מלא באפס עד אפס מקום

במיצב השוורים של הבורסה בשדרות רוטשילד בתל אביב, האמן איילון ערמון יצר עבור "בזק" החברה הישראלית לתקשורת, את העבודה הזאת שנקראת "וירטואליזציה".  זוהי עבודה אחת מתוך מאה עבודות, וזוהי הבחירה שלי כי זוהי אמנות טובה, אמנות פשוטה, נקלטת מהר ונשמרת בזכרון. זוהי אמנות שמספרת הרבה, מספרת את יחס האדם למקום ויחס האדם לחברו, לחברה, למדינה לאמת ולהגינות. העבודה, היצירה הזאת מספרת אודותינו. יש בעבודה הזאת הרבה מהמיצג את תרבות או אי-תרבות שבמרחב שלנו, יש כאן רמז ענק למה שקורה לנו, בחברה שלנו, סביבנו.
 

הוא אמנם אוורירי, בהיר, אך הוא חדיר, פתוח לכל, לחולים ולבריאים, לעוברים והשבים מאגף לאגף, מצד לצד, מצד האוהב לצד האויב. הוא ללא שלד הוא ללא רגש, מחשבה או דעה. הוא מחורר, לא עוצר דבר ולא נעצר בשום מקום. מצד אחד אפשר לעבור לצד השני, היום כאן ומחר שם. 
 
דעתו משתנה לפי מצב הרוח, לפי האופנה והסגנון, לפי המתנות והתשורות, לפי מה שנכתב בעיתון. המעבר פתוח, פרוץ ומוסכם ומקובל. הכול יכול להיות לא לגיטימי, לא סטטוטורי, לא סטנדרטי, לא קנוני. העקרונות מחוררים, נזילים ונמתחים, ממש עוברים, חוצים, מדלגים ללא קושי פיזי, נפשי או אידיאולוגי, מהחלל הפרוץ שבצד אחד, לחלל הפרוץ שבצד האחר.
 
כל מה שהיה זה לא מה שיהיה, יהיה רדוד יותר. בקלות ניתן לשנות פוזיציה, כסף, מפלגה ודעה. הכול ניתן לשינוי, שום דבר לא קבוע, חוסר הקביעות זה הדבר הקבוע ביותר, חוסר ההתמדה היא ההתמדה הממושכת ביותר. הגבולות לא נועדו בכדי לעצור או לרסן. הגוף מנוקב, מחורר, חלול, חסר תוכן, חסר מבט, חסר מעצורים. דקירות בכל מקום בכל פינה, דבר חסר כל שהוא גם מכיל בתוכו הרבה כלום. הוא ממש ללא תוכן או אנטומיה פנימית.
 
החלל, הרווח זה מה שהוא, או היא – וואקום. ללא מהות או עקרון, ללא דרך או שביל. הפרפורציה שבו לא מאפשרת להכיל דבר וחצי דבר, מה שנדמה כאילו נכנס, הוא למעשה בחוץ. הכול נשאר מאוד חדל, מאוד דל. הגוף פרוץ לכל, הכול פתוח, חופשי הן לישר והן לעקום, הן לאמיתי והן למזויף, הן לטבעי והן למלאכותי, הן לעממי והן למלכותי, הן לכל, לכל.
 
הוא מלא באפס עד אפס מקום. הריקנות והחוסר מלאים בבהמיות, בבורות, מלאים בשטות או בבערות. הוא בור הוא גולם הוא חסר דעת ומכאוב, הוא חסר, הוא חסר. הגוף מפולג, מפולח ומפורץ. הוא ריק, עקר ושומם. הגוף הפרוץ, המחשבה פרוצה והוא הפך לרקוב, למופקר, לנואף, לנבוב, לריק, לריק, לריק.

צילומים: יוסי מטלון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

תגובות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: